ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

איווה: הסכר של שקי החול לא עצר את הנהר

תושבי קולומבוס ג'נקשן קיוו כי ערימות שקי החול יוכלו לעצור את זרם המים הגואה בנהר הסמוך, אולם נכנעו והמים מילאו את העיירה

תגבורות המשמר הלאומי נשלחו לאזורים אחרים ואתמול בבוקר ראש העיר קולומבוס ג'נקשן באיווה הודיע בדמעות: אין תקווה לעצור את השיטפון.

אבל 2,000 התושבים בעיירה שעל גדות נהר איווה לא היו יכולים להרים ידיים. גופם התכסה בבוץ ובזיעה, מאות מהם ניצבו לאורך הסכר שהקימו – קיר אבנים וחול ובוץ – וכל זה עמד בינם לבין החורבן.

הם הניחו שק חול אחרי שק חול על הקרקע, מנסים לחסום את דליפת המים מלעבור את המחסום. לפתע, בשעות אחר הצהריים המאוחרות, הפכה הדליפה לזרם שוצף. מתחת לרגליהם הדרך עדיין הייתה יבשה, אבל לא מוצקה.

בשבוע האחרון המשיכו תושבים לעבוד למרות הברד, סופות ברקים, חום כבד ואיום של סופות טורנדו, מקווים שיוכלו לעצור את המים. הם ידעו שהזרמים יגיעו, חזקים יותר מאשר באזורים אחרים במדינת ההוקאיי, שם המים כבר כיסו שתי ערים גדולות.

עשרות אלפי תושבים ברחבי איווה פונו מבתיהם בימים האחרונים כאשר המדינה נפגעה מהשיטפונות הקשים ביותר מזה 15 שנה. בפאלו קצות הגגות וצמרות העצים בצבצו מתוך המים ובסדר רפידס הוצפו 1,300 בלוקים.

אבל התושבים בקולומבוס ג'נקשן הקטנה הצליחו להביס את מי השיטפונות ב-1993 כאשר השכנים סייעו אלה לאלה ויריבים שמו את המחלוקות בצד כדי להילחם בזרם העולה. הם האמינו שהם יכולים לנצח בקרב פעם נוספת – לא לנצח את הטבע, אלא לדחוף אותו הצדה.

"זה הורס", אמר מרווין פריור, בן 65. לשבוע שבמהלכו מולאו שקי חול במשך 12 שעות היה מחיר: גבו של פריור וידיו מכווצים ועייפים שהוא משתנק בכאב כאשר הוא מתכופף לקשור את שרוכיו. "אני לא רוצה לוותר. אני רוצה להמשיך להילחם. אבל איך אפשר להילחם במשהו גדול כזה?", אמר.

כל התושבים התגייסו כדי

למלא את שקי הפלסטיק בחול. "מה הטעם? כולנו רוצים אותו דבר", אמר אנטוניו סוסה, בן 44. "כדי להציל את העסקים שלנו, להציל את הבתים שלנו. להילחם במים ולהציל את העיירה שלנו".

אתמול בבוקר, מתחת לשמיים כחולים בהירים, המים החלו לחדור למפעל המים העירוני והתערבלו בחלק ממערכת המחזור. הבכירים העירוניים סגרו את אספקת המים וגם מערכת החשמל צפויה להגיע למצב דומה.

התושבים החלו לאגור אספקה במהירות. עשרות בני אדם רצו למכולת, אספו קופסאות של ירקות וחבילות של טורטיות, כל מה שלא מצריך חימום. גם בקבוקי הסודה נעלמו במהירות.

מעבר לנהר, השכנים מפרדוניה הקטנה היה מתחת למים. העיירה שבה 250 תושבים פונתה במשאית ובחלק מהמקרים גם באמצעות סירה.

לתושבים בקולומבוס ג'נקשן נותרו יומיים של מי שתייה ראויים. רבים מתגוררים באזורים גבוהים ועל כן מרשים לעצמם להישאר בבית. אלה שחיים באזורים הנמוכים כבר פונו.

העיירה הפכה לחצי אי, כאשר רק הכביש המרכזי עדיין מספק דרך החוצה. אבל אפילו זה לא עשוי להספיק. סערות בצפון מורידות גשמים וברד ומעלות את גובה הנהרות.

"אפילו אם הנהרות יגיעו לשיא, עדיין יעברו ימים עד שהמים ייסוגו לאחור", אמר ראש העיר, דן וילסון. "זה יכול להיות שבוע או אפילו יותר לפני שהמים ירדו. אנחנו כבר לא בשלב של הגנה על רכוש, אנחנו בהגנה על בני אדם ולהעביר אותם לאזורים גבוהים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...