עסקת הטיעון: יונה התחייב להפיל את השותפים
שעות ספורות בלבד לאחר נחיתתו בישראל, חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון עם מנכ"ל חפציבה, עוד לפני שנתן את גרסתו המלאה לפרשה. מאחורי הצעד הנדיר עומדת הסכמתו להפליל גופים פיננסיים שסייעו להסתיר את מצבה הקשה של החברה
החתימה על הסדר הטיעון התבצעה שעות ספורות לאחר שנחת בישראל. במסגרתו הודה יונה בעבירות גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף ועבירות מנהלים ועובדים בתאגיד.
במסגרת ההסכם הוחלט כי הוא ירצה שבע שנות מאסר, מהן תנוכה תקופת המעצר באיטליה ותקופת המעצר בה ישהה בישראל עד תום משפטו. יונה יפצה את הקורבנות - הדיירים שרכשו דירות ונותרו עד כה ללא בית - בסכום של ארבעה מיליון שקל. כמו כן, המדינה ויתרה על תשלום קנס כדי שהדיירים יזכו לפיצוי.
בנוסף, הוסכם כי שמו של יונה יימחק מפנקס הקבלנים והוא לא יורשה עוד לעסוק כקבלן. יונה אף התחייב במסגרת ההסדר לשתף פעולה עם חוקרי המשטרה ולהיחקר על ידי עו"ד יצחק מולכו, המנהל המיוחד שמינה בית המשפט בישראל לחברת חפציבה. על הסדר הטיעון חתומים סנגורו, עו"ד גולן, ומטעם משרד המשפטים חתומות עו"ד אביה אלף, מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ועו"ד אלה רובינק, פרקליטת מחוז תל אביב.
במקביל לחקירת המשטרה צפויה להיכנס לתמונה היום או מחר גם הרשות לניירות ערך, שתתמקד בחקירתה במעורבותם של מספר מנהלים בקבוצת חפציבה, החשודים בסיוע למעשים שהובילו לקריסת הקבוצה. יונה יישאל על ידי חוקרי הרשות אם בכירים בקבוצה, ובמיוחד בתחום ניהול הכספים, ידעו על מצבה וסייעו להסתרת מצבה הקשה באמצעות מסירת נתונים כוזבים בדוחות הכספיים ובתשקיפי ההנפקות שבוצעו על ידה.
בהקשר הזה צפוי יונה להישאל גם על חלקם של הבנקים בהסתרת המידע. כפי שפורסם במעריב לפני מספר חודשים, הרשות זימנה לחקירה מספר בנקאים בכירים בחשד שסייעו בהסתרת מצבה הכספי של חפציבה. הדבר נעשה באמצעות הזרמת כספים כהלוואות לקבוצה בסוף כל רבעון, ולאחר מכן פירעון הלוואות אלה עם סיום הרבעון. תנועות כספיות אלה נועדו לחפות על מצבה הקשה של החברה ולהסתיר אותו מעיני המשקיעים והנושים.
הסדר הטיעון מעלה תמיהות קשות: משרד המשפטים חתם על הסדר הטיעון עוד בטרם
שאלה נוספת: מהיכן השיג יונה ארבעה מיליון שקל למימון פיצוי הקורבנות, אם עד כה טען שהוא נותר חסר כל והכחיש כי הבריח כספים לחו"ל?
בעסקה נכתב כי את הפיצוי לדיירים יממן יונה מכספים שהשיג באמצעות תרומות שגייסה המשפחה מממקורבים, ולא באמצעות מימוש נכסי חפציבה, ששוויים הכספי ישמש להחזר חובות במסגרת הסדר נושים. מדוע, אם כן, לא התעקשה הפרקליטות שיונה ישלם פיצוי גדול יותר לאלפי הקורבנות, ואף קנס לקופת המדינה?
החתימה על הסדר הטיעון במועד כה מוקדם מעניקה ליונה "ביטוח" מפני החמרה בעונשו, אם יתברר שהכספים מצויים ברשותו. משרד המשפטים הבהיר בתגובה כי ההסדר הביא להקדמת מועד הגעתו של יונה לישראל, ובכך הוא נטל אחריות מלאה לקריסתן של חברות חפציבה "ולשורה ארוכה של עבירות פליליות חמורות שביצע במהלך ההתנהלות השוטפת של חפציבה לאורך שנים ארוכות".
משרד המשפטים הביא נימוקים נוספים התומכים בקיום הסדר הטיעון: "ההסדר כולל ענישה משמעותית, לרבות תקופת מאסר משמעותית, פיצוי כספי מוסכם שאינו מתוך מצבת הנכסים שבידי המנהל המיוחד, אלא נוסף עליו".
בהכנת הידיעה השתתף יהודה שרוני
נא להמתין לטעינת התגובות
