למי זה טוב?
עמיר רפפורט מאמין כי בישראל לא יצטערו אם הרגיעה תכשל, מאחר והיא מיטיבה עם חמאס ומחזקת בעיקר אותו
הבעיה הגדולה היא שמכל בחינה אחרת תנאי הרגיעה הם הישג דווקא לחמאס. הארגון, שלמען האמת היה מוכן כבר מזמן ל"תהדיאה" שתיתן לו פרק זמן להתעצמות צבאית (בתנאי שתכלול גם את יהודה ושומרון), הצליח באמצעות התשה של ישראל להסיר את המצור הכלכלי וגם לשמור על ה"קלף" גלעד שליט. הוא בדרך להשיג פתיחה של מעבר הגבול בין רצועת עזה למצרים, שתקנה לו מעמד בינלאומי של מדינה דה-פקטו. המדינה היחידה בעולם שראשיה משתייכים לזרם הקיצוני של העולם הערבי מתנועת ה"אחים המוסלמיים".
מעבר לכך, גם מזווית ראייה ישראלית, הסכם הרגיעה מלא "חורים". הבעיה הגדולה ביותר, שעליה מדברים שוב ושוב, היא העובדה שפרק השקט ינוצל על ידי חמאס להברחות נשק נוספות לרצועה ובעיקר לאימון כוחותיו, שכבר כוללים יותר מ-10 אלפים לוחמים לכל דבר ועניין (יותר מצבא חיזבאללה). כל חודש של התעצמות יגדיל את מחיר הדמים שצה"ל ישלם, במקרה שיידרש בסופו של דבר לפעולה קרקעית בעומק עזה.
אבל זה לא הכל: האופן שבו מצטיירת הרגיעה בעולם הערבי נותנת רוח גבית לגורמים הקיצוניים ומחזקת את הטענה שלהם שישראל חוזרת בה מדרישותיה הראשוניות כאשר היא סופגת נפגעים רבים ומכות בעורף.
רק בכח
במילים אחרות, ישראל מבינה רק כח. לאור זאת, למעמדו של יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן, הפרטנר לכאורה למו"מ על הסדר קבע, מהווה ההסכם מכת מחץ. גם מדינות ערב שנחשבות מתונות לא ירוו נחת מהמהלך, שיעודד את המחנות הקיצוניים בהן. הגורמים בעולם הערבי שטוענים כי חמאס הביס את ישראל יוכלו להסתייע בדבריו של המשנה לראש הממשלה חיים רמון. זה בדיוק מה שהוא אמר אתמול בהופעה באוניברסיטת חיפה.
וישנה גם בעיית השטחים:
לאור כל זאת, איש במערכת הביטחון ובדרג המדיני לא יצטער באמת כאשר הפסקת האש תמצה את עצמה. הציפיות הן שה"תהדיאה" תחזיק מעמד כמה חודשים, לכל היותר, ויש סיכוי סביר שכך אכן יהיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
