החשד: ארגוני קש שימשו לגיוס כספים
פרשת העמותות של אהוד ברק התפוצצה בשנת 2000 והוא נחקר בחשד לעבירות על חוק מימון מפלגות על ידי גיוס תרומות לא חוקיות
"פרשת העמותות" היוותה צל כבד על הקריירה הפוליטית של יו"ר העבודה וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, למרות שלא הוגשו בסופה כתבי אישום. ברק נחקר בחשד לעבירות על חוק מימון המפלגות, על ידי גיוס תרומות לא חוקיות בהיקף של מיליוני שקלים, עבור מסע הבחירות של מפלגת "ישראל אחת" בשנת 1999.
המשטרה חשדה כי עמותות שהוקמו בסמוך למערכת הבחירות, או עמותות בתחום החינוך והחברה ששינו את ייעודן לצורך מערכת הבחירות, הן ששימשו לגיוס הכספים וביצעו פעולות נוספות עבור הקמפיין של ברק. לדברי המשטרה, פעולות אלו לא היו קשורות למטרות המוצהרות של העמותות שנרשמו כעמותות שעוסקות בתחומים חברתיים. העמותות שפעילותן נבדקה נקראו "עוד לא אבדה התקווה", " תקווה לישראל", " ישראל של כולנו" ו"נגב עכשיו".
החקירה החלה במשרד מבקר המדינה, בעקבות תלונה של
ח"כ מיכאל איתן. בסיום החקירה המליצה המשטרה להגיש כתבי אישום נגד מזכיר הממשלה דאג ושר הרווחה היום יצחק הרצוג, איש סודו של ברק עו"ד דורון כהן, מנהל קמפיין הבחירות טל זילבשרטיין, וחבר הכנסת לשעבר ויצמן שירי. אחד הקשיים שניצבו בפני חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה היתה כי מרבית הנחקרים, אנשיו של ברק, בהם גם יצחק הרצוג, בחרו לשמור על זכות השתיקה.
בשנת 2003 סגר היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין את התיקים נגד מרבית המעורבים, וב-2006 נסגר התיק נגד טל זילברשטיין. לאחרונה קרא זילברשטיין בשידור בגלי צה"ל כי ברק אינו יכול להטיף מוסר לאולמרט. "ברק יודע היטב שהוא אחד האחרונים שיכול לדבר על מעטפות מזומנים, תרומות או כספים שלא הוחזרו", קרא זילברשטיין. ברק אמר אז בתגובה: "שייקח את מה שיש לו, ושילך למשטרה ".