משירות ביאחב"ל - לעבודה אצל גאידמק
שוטרי יאחב"ל עוברים, בתום תפקידם, לעבוד אצל בעלי הון רוסים. מקורב לאוליגרכים: כך הם רגילים, זה כמו ב-ק.ג.ב. שוטרים: "היחידה בהיסטריה"
לאחר שביאחב"ל גילו את התופעה, הכריזו על השוטרים כדמויות לא רצויות ואסרו עליהם להיכנס לבניין. זו לא היתה הפעם הראשונה שביחידה נאלצו לעשות בקרת נזקים בעקבות חציית קווים של שוטרים, אולם פתרון של ממש לבעיה לא נמצא.
בין האוליגרכים שמעסיקים כיום שוטרים לשעבר מהיחידה ניתן למצוא שמות בולטים כגון בוריס ברזובסקי, טייקון התקשורת והנפט הגולה באנגליה שמעסיק את שגיא מגדל, קצין איסוף מידע לשעבר ביחידה, בתפקיד אבטחה; לאוניד נבזלין, המעסיק את איש היאחב"ל לשעבר אריק וולף כעוזרו האישי ואת רומן ז'לסקו כאחראי אבטחה; וארקדי גאידמק, שגייס למפלגתו "צדק חברתי" את תרצה זן, שם היא מועסקת כמתאמת פרויקטים ופעילות מתנדבים. כזכור, כנגד גאידמק עדיין מתנהלת ביאחב"ל חקירה בנוגע להלבנת הון.
"מדובר בתופעה פסולה ברמה הערכית והמוסרית, במעילה באמון המערכת ואנחנו מוקיעים באופן חד משמעי כל מקרה של חציית קווים לצד השני מצד שוטרים", כך הגיב לתחקיר ניצב יואב סגלוביץ', ראש היחידה הארצית לטיפול בפשיעה חמורה ומאורגנת.
קצין המשרת ביאחב"ל העיד כי הפרשה העמידה את אנשי היחידה במצב רגיש ו"הכניס את היחידה להיסטריה". "משתחרר מהיחידה אדם שיודע המון, שידע אילו מקורות פתחו את הפה ומה האויבים של האוליגרך שהוא עובד אצלו יודעים או לא יודעים עליו, והיינו חייבים לעשות בקרת נזקים - לעבור על כל הדוחות שהשוטר הכין ונחשף אליהם, לבחון את כל המידע שהתגלגל אליו ואת כל המקורות שהוא עבד איתם. אלה אנשים שסיכנו את חייהם כשסיפקו את המידע, ועכשיו לך תדע לאן המידע
"מדובר בגן משותף לכל האוליגרכים", מסביר את התופעה גורם עסקי המקורב מאוד למספר אוליגרכים שפועלים בישראל. "כל האוליגרכים הרוסים נתקלו בשלב מסוים באנשי שירותי הביטחון הרוסים. זה היה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. מדובר באנשי ק.ג.ב ואנשי ק.ג.ב לשעבר, אנשי המודיעין הצבאי הרוסי ונציגים של ארגונים ממלכתיים נוספים שפעלו בממשלת רוסיה.
"אותם אוליגרכים נאלצו לעבוד מולם, לשחד, לשלם, להיות במגע. רוב האוליגרכים אף העסיקו בכירים לשעבר בק.ג.ב כראשי מערכת האבטחה שלהם בתקופה הסוערת ההיא כדי להגן על הנכסים שלהם ועל העושר האגדי שצברו, וגם כדי לסכל ניסיונות להזיק להם. אז היום הם פשוט עושים את אותו הדבר בישראל - זו דרך המחשבה שלהם".
גם אם ההשוואה בין יוצאי היאחב"ל לקציני ק.ג.ב מושחתים מעט מוגזמת, עם דבר אחד בכל זאת קשה להתווכח: מדובר בתופעה בעייתית ובמשטרה מודעים לכך. "אין ספק כי זו מעילה באמון המערכת, אשר לצערנו אינה רק מנת חלקה של המשטרה, אלא גם נמצאת ברשויות אחרות", אומר ניצב סגלוביץ'. "כשאדם מתגייס למשטרה - בייחוד לתפקידים רגישים ומשמעותיים, הוא עובר סינון קפדני, מעבר למערכת אמון בסיסית הקיימת בין העובד למעביד שמופרת כאן".
בנוסף אמר סגלוביץ': "מעשה כזה מעיד על בעיה ערכית בקרב אותם אנשים, אולם בהיבט המשפטי, נכון להיום, אין כל איסור ואין דרישה לתקופת צינון כלשהי. יחד עם זאת, לבקשת האגף לחקירות ומודיעין, הוקם צוות בראשות המשנה לפרקליט המדינה, מר שי ניצן, הבוחן את הדרכים להתמודד עם הבעיה. בין היתר נבחנו שינויי חקיקה, שיאפשרו תקופת צינון וימנעו תופעות ומקרים כגון אלה".
"מעבר לכך", הוא מוסיף, "כל מקרה של העברת מידע על ידי עובד ציבור, שלא ברשות ובסמכות, הינו עבירה פלילית על סעיף 117 לחוק העונשין, שדינה חמש שנות מאסר. באם יתברר למשטרה כי נעשו עבירות מהסוג הזה, נפעל למיצוי הדין עם המעורבים. אנו תקווה כי המהלך החוקי שנבחן כיום, יסייע בהתמודדות עם התופעה", סיכם סגלוביץ'.
מספר שוטרי יאחב"ל העובדים כיום אצל אוליגרכים אמרו בתגובה שאין קשר בין עבודתם כיום לבין שירותם ביאחב"ל, הם לא מועסקים אצלם בגלל שירותם ביאחב"ל ואין כל בעייתיות במצב.
הסיפור המלא - מחר בסופשבוע של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
