בבלרוס נותנים כבוד אחרון לפרטיזן היהודי
בשנת 42' נהרג ד"ר יחזקאל אטלס בקרב, ונקבר ביערות. אתמול הוצאה גופתו ובטקס שכלל מטחי כבוד של צבא בלרוס הובאה לקבורה יהודית

עם כיבוש העיירה ורציחתם של יהודי דרצ'ין על ידי הנאצים, הקים יחידת פרטיזנים שהורכבה מניצולי העיירה. המטרה: לנקום את מות יקיריהם. שבועיים לאחר הטבח בדרצ'ין פשטו 300 פרטיזנים - שליש מהם יהודים - על העיירה: הם פרצו לתחנת המשטרה, תקפו את החיילים הגרמנים והרגו עשרות מהם. לאחר מכן נמלטו ליערות.
ד"ר אטלס ז"ל, שנחשב ללוחם נועז ואמיץ, השתתף בנוסף בפיצוץ גשרים ופסי רכבת במטרה למנוע את התקדמות הנאצים. ב-5 בדצמבר 1942, כחצי שנה לאחר פתיחת המלחמה בחזית הרוסית, הוא נפצע כאשר הגרמנים כיתרו אותו ואת חבריו במקום מחבואם. אטלס נפטר מפצעיו, חבריו קברו אותו במהירות והמשיכו במנוסתם.
אתמול בטקס הקבורה היהודי המרגש סיפרו וטרנים - ותיקי מלחמת העולם השנייה - כי הם נהגו להגיע מדי פעם לקברו של אטלס כדי להתייחד עם זכרו. הקבר נמצא בתוך ביצת בוץ במרחק של כ-2.5 קילומטרים מדרך סלולה.
דווקא מפקד בצבא הבלרוסי בדרגת אלוף, ולנטין אבוחוב, הוא שהחליט להעניק ללוחם הפרטיזן את הכבוד האחרון. הוא פנה לרבה הראשי של בלרוס, יצחק קופמן, בבקשה שיכין טקס קבורה "לפי המנהגים שלכם".

שלשום (ג') יצאו מישראל הרב יעקב רוז'ה, איש זק"א ומנהל חברה קדישא בתל אביב, וכן מתנדב נוסף, גדי קלרמן.
לאחר מספר שעות הועברה הגופה לארון שהובא לבית הקברות היהודי העתיק בעיירה דיאלטאבה, במרחק של 40 קילומטרים מהמקום שבו היה קבור במשך 66 שנה. אטלס נקבר ליד קבר האחים של יהודי העיירה, שבו טמונים 3,000 יהודים שנרצחו על ידי הנאצים.
בשיחה מבלרוס סיפר הרב קופמן כי "אמרנו קדיש, תפילת צידוק הדין ובקשת מחילה מהנפטר על פתיחת קברו והעתקתו. היה מניין של יהודים שהגיעו מגרודנה". בנוסף לטקס היהודי נערך לפרטיזן גם טקס צבאי מלא של משמר כבוד מהצבא הבלרוסי, נורו מטחי כבוד ונישאו דברי הספד של הקצין אבוחוב ווטרנים שזכרו את הלוחם היהודי.

הרב רוז'ה הוסיף כי "זה היה הדבר שריגש אותי יותר מכל. גם הגנרל מהצבא הבלרוסי היה נרגש מאד. כולנו חייבים חוב ענק לפרטיזנים שלחמו בנאצים. ואם אפשר לתת כבוד אחרון וראוי ללוחם שכזה - זו הרגשת סיפוק גדולה מאוד. אני שמח על המצווה הגדולה שנפלה בחלקי ובחלקו של עוזרי".
הפרטיזנים היו קבוצות לוחמים שעסקו בלוחמת גרילה בשטחי שלטון הכיבוש הגרמני בין השנים 1941 ל-1945. הם מצאו מסתור ביערות הסבוכים ובהרי מזרח אירופה וממקומות מחבואם יצאו לפגוע בצבא הגרמני באמצעות פיצוץ גשרים, כבישים, מסילות ברזל ורכבות וחבלה בעמודי טלגרף.
היהודים היוו קבוצה נכבדה בתנועה הפרטיזנית. לרוב הם השתלבו ביחידות הקיימות, אולם היו גם שהתאגדו לקבוצות נפרדות. הלוחמים היהודים התאפיינו בלהט הנקמה על רצח קרוביהם בגטאות. לכן נטו יותר להסתכן, התנדבו למשימות הקשות ואף הצטיינו בקרבות.
מספר הפרטיזנים היהודים בשטחי מזרח אירופה נאמד ב-20 אלף איש ומספרם גדל לאחר שהחל חיסול הגטאות בשנת 1942. לא פעם סבלו הלוחמים היהודים, בעיקר בפולין, מגילויי אנטישמיות מצד חבריהם לנשק והאוכלוסייה המקומית.
רק מעטים מהפרטיזנים היהודים נותרו בחיים ולאחר המלחמה הם הקימו את ארגון "פרטיזנים חיילים חלוצים". בנוסף הם השתתפו במאבק ההעפלה נגד הבריטים ובמלחמת השחרור.