סמדר הרן: אין לי מונופול על הכאב
סמדר הרן שברה שתיקה ארוכה לאחר ההחלטה לאשר את עסקת השבויים. "שתקתי מתוך טקטיקה. לא אשחק לידי נסראללה", אמרה
סמדר הרן. צילום ארכיון: אלכס רוזקובסקי
הרן פתחה את מסיבת העיתונאים בקריאת המכתב ששלחה הבוקר (א') לישיבת שרי הממשלה בו כתבה שהיא תקבל כל החלטה, גם אם היא תהיה כואבת מאד עבורה. הרן ציינה כי העדיפה לשתוק ולא להתראיין בתקשורת במשך תקופה ארוכה מתוך טקטיקה. "במשך תקופה ארוכה מאד נמנעתי מהתבטאות פומבית, והיום זו הפעם הראשונה שאני משתפת אתכם", אמרה הרן.
"היו כמה סיבות שלא דיברתי עד כה: כפי שציינתי במכתבי, חטיפות הן פיגוע נמשך שגורם לסבל רב, ולתוך הסבך הזה כולנו נשאבים - משפחות החטופים, משפחות הקורבנות ומדינה שלמה. הטקטיקה הצינית של נסראללה היא להשתמש בקורבנות לצרכיו הוא - לפלג את הציבור ולהשתמש בתקשורת הישראלית כשופר וכמגבר למניפולציות שהוא עורך".
"מהסיבה הזאת קיבלתי החלטה אישית במהלך המשא ומתן שלא לעשות פעולות שישחקו לידיו. אני לא מוכנה שישתמשו בי, במיוחד כשזה מעלה את המחיר שהצד השני דורש", סיכמה.
הנפש קרועה - אך אני שלמה עם ההחלטה
על ההחלטה להגיב דווקא היום השיבה הרן כי "החלטתי להגיב היום מכמה סיבות- קודם כל, שלא ידברו בשמי, וכדי שלא ייחסו לשתיקה שלי פירושים מוטעים. השתיקה שלי היא בחירה וטקטיקה וכדי שאפשר יהיה לקיים דיון ענייני ומהותי ככל האפשר".
"בנושא הזה של שחרור השבויים, שהוא כל כך מורכב וכואב, אני כנפגעת לא יכולה לשמש שופטת במה שנראה לי משפט שלמה ממש", אמרה. "זו תפקידה של המדינה לשקול את מכלול האינטרסים והגורמים המדיניים הם שצריכים להגיע להחלטות לפי שיקול דעתם".
במסיבת
העיתונאים התייחסה הרן להחלטה לשחרר את קונטאר. "היום בדרכי לכאן עליתי לקבר של בני המשפחה שלי. עליתי, והלב נשבר. בלבי סיפרתי להם שעשיתי ככל שיכולתי במשך 30 שנה כדי שרוצחם יישאר בכלא ושמם, דני, עינת ויעל, לא יישכח. ביקשתי מהם סליחה שהפעם הדבר לא עלה בידי".
"זהו יום עצוב וכואב וגם נורא עבורי. אבל כפי שאמרתי, גם אם הנפש שלי קרועה, אני מאד שלמה עם ההחלטה שלי. אני מכבדת ומוקירה את כל מי שדעתו שונה מדעתי", סיימה הרן את דבריה.
נא להמתין לטעינת התגובות
