שיחות על ארבע
חתולים ובעיקר אלו הנהנים מן החופש להסתובב בחוץ, לבוא במגע עם בעלי חיים אחרים ועם הפרעושים שהם מביאים עמם - חשופים למחלה הנקראת "שרטת החתול". החיידק הגורם למחלה, עלול להדביק את החתולים אך גם כלבים ובני אדם לא מחוסנים ממנו.הוטרינרית שלנו מרגיעה ומסבירה
המחלה מועברת גם לבני אדם. אך, חשוב להדגיש כי לא הפרעושים מדביקים בני אדם, אלא רק שריטה או נשיכה של החתול המחדירה את צואת הפרעושים המזוהמת לדם.
המחלה באנשים תלויה במערכת החיסונית. לבעלי מערכת חיסונית תקינה, האזור הנגוע (אזור השריטה או הנשיכה) מתנפח מעט ונהיה אדום. בד"כ לאחר כשבועיים שלושה, קשר הלימפה באזור מתנפח ולפעמים יש גם חום. אך לרוב, המחלה מגבילה את עצמה וסימנים אלו חולפים מעצמם ללא צורך בשום טיפול.
הסכנה במחלה ממשית עבור אנשים בעלי דיכוי חיסוני, אנשים המטופלים בכימותרפיה, הקרנות או מקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון. להם, הזיהום חודר עמוק יותר לרקמות הגוף ועלול להתפשט בדם ולגרום למעין גידולים של כלי דם בעור או באיברים פנימיים - מצב המכונה בעגה המקצועית Bacillary angiomatosis. הזיהום אף עלול לגרום להגדלה של הטחול, דלקת קרום המוח, דלקות במסתמי הלב ועוד תופעות לא סימפטיות בעליל.
מה הסיכוי שהחתול שלי נגוע?
מאחר ופרעושים נושאים את החיידק, חתולים אשר נגועים בפרעושים ולא מטופלים באופן סדיר הינם באוכלוסיית הסיכון. לרוב, מדובר בחתולים צעירים, החשופים למפגעי פרעושים ונוטים יותר לשרוט ולנשוך, אם כחלק מפעילות משחק או התגוננות.
מחקרים מראים כי שכיחות הימצאות החיידק אצל חתולים, עולה ככל שמזג האוויר לח וחם. והרי בישראל חם ולח עניין שבשגרה - ומכאן, ההסבר לנתון חשוב המחייב התייחסות בתשומת לב יתרה - במדינת ישראל כ- 45% מהחתולים חיוביים למחלה, כלומר נושאים את החיידק.
האם חתולים נגועים חולים?
לא,מרבית החתולים הנגועים אינם מראים סימנים. מעטים יראו סימנים חולפים של קשרי לימפה מוגדלים, חום וכאבי שרירים. לרוב, בטיפול מתאים, הם מתגברים על המחלה בפרק זמן קצר.
במספר מחקרים, נמצא כי חתולים הסובלים ממחלות חניכיים על רקע של תאי פלסמה (Plasma cell stomatitis),
אך, לא ברור אם הממצא הינו אקראי, מאחר והרבה חתולים נגועים בחיידק. בנוסף, יתכן והטיפול האנטיביוטי עזר מאחר ובמחלת חניכיים זו החניכיים מאוד מודלקות ומזוהמות במזהמים משניים.
האם כלבים עלולים להידבק?
פרעושים הנושאים בחיידק עלולים להדביק גם כלבים, ובנוסף נראה כי גם קרציות עלולות לשאת את חיידק. אך, ממש כמו עם החתולים, נראה שכלבים לא סובלים ממחלה קלינית למעט סימנים קלים דמויי שפעת.
איך בודקים האם הם (ואנחנו) נגועים?
ישנם מספר שיטות לנסות ולאתר את החיידק בחתולים אך לכל השיטות יש יתרונות וחסרונות.
ניתן לחפש באמצעות זיהוי נוגדנים בדם החתול כנגד החיידק. הבעיה בשיטה זו היא שלא כל החתולים מייצרים נוגדנים כנגד החיידק ולכן תשובה שלילית איננה בהכרח שלילית.
ניתן לבצע תרבית דם. אך שיטה זו דורשת מצע מיוחד לגידול החיידק. בנוסף, הממצאים מראים בד"כ כי נוכחות החיידק בדם אינה ברמה אחידה אלא מופיעה בגלים. מסיבה זו, יש לעיתים צורך לבצע תרביות חוזרות מאחר ותרבית שלילית לא מעידה בהכרח על העדר נגיעות בחיידק.
שיטה נוספת נקראת PCR, והינה שיטה לזיהוי נוכחות של DNA של החיידק בדם.
כאשר עולים סימנים מחשידים למחלה אצל בני אדם – אנו משתמשים בבדיקת רגישות יתר בעור על מנת לזהות נגיעות בחיידק. אגב, שיטה זו, לא נמצאה יעילה לחתולים.
הטיפול בחתולים
החיידק, רגיש למגוון רב של אנטיביוטיקות, אולם קשה לסלק את החיידק באופן מוחלט מדם החתול. הטיפול האנטיביוטי מחייב מעקב וטיפול תרופתי במשך כשלושה שבועות.
האם יש סיבה לחשוש?
כאמור, לחיות המחמד שלנו (חתולים בעיקר וגם כלבים) הסכנה אינה משמעותית, ובטיפול מתאים - הם יתגברו על סימני החולשה שמביאה המחלה לאחר זמן קצר.
אשר, למרבית האנשים, המחלה איננה מסוכנת כלל. התגובה כאמור, נעה מחוסר תגובה ועד שפעת קלה (חום חולשה). אנשים בעלי מערכת חיסונית לקויה (לאחר טיפולים כימותרפים, הקרנות,חולי איידס) צריכים להיזהר יותר.
אז איך בכל זאת נזהרים?
פשוט מאוד, כמו במרבית המצבים שקשורים לבריאותנו - רפואה מונעת.
יש לטפל בחתול באופן שוטף נגד פרעושים. יש לנקות היטב אזורים עם
שריטות או נשיכות מחתולים אחרים.
הכותבת הינה ווטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן.
נא להמתין לטעינת התגובות
