שמוליק שם את אהוד ברק ישר על הכוונת
מיהו פעיל העבודה שהחליט לפתוח את סיפור העמותות של ברק מבחירות 99', מה הקשר שלו לאולמרט ולמה דווקא עכשיו? ראיון בלעדי
זילברשטיין ולוי היו הנחקרים העיקריים. בשבועות האחרונים שניהם פתחו את הפה, אבל כל אחד מהם מתעקש שהמוטיבציה שלו עצמאית. זילברשטיין, יועצו הקרוב של אולמרט, רואה בברק את אויבו. לפני כמה שבועות, כשברק איים להפיל את אולמרט, רתח זילברשטיין. העלבון הישן שלו התחבר להשפלה שברק תכנן לאולמרט. הוא החליט לקחת סיכון ואיים על ברק.
אחריו בא לוי. האיש שסירב להיות עד מדינה, ששמר על שתיקה כמו חייל ממושמע, צעד השבוע למשרדי היחידה לחקירות הונאה. החוקרים נדהמו. שלוש שנים (2000-2003) שברו את הראש איך לשכנע אותו לדבר, ועכשיו הוא פותח את הפה.
כדי להבין את התפנית המפתיעה צריך ללכת 20 שנה אחורה. האמון שרכש לוי לקברניטי המפלגה הוא כמו שילדים נותנים בהוריהם. לוי, בן 33, בן למשפחה מרובת ילדים ודלת אמצעים, גדל בשכונת התקווה בתל אביב, ושם נתקל לראשונה במפלגת העבודה.
מהסיפור שלו נחשפת השיטה שבה ניצלו המפלגות מצוקות חברתיות. כבר כשהיה בן 13, לדבריו , גייסה אותו המפלגה לפעילות פוליטית. הוא וחבריו, הוא טוען, היו אלה שעשו את העבודה השחורה: השחתת רכוש של המפלגות היריבות, אלימות, פרובוקציות בכנסים ועוד. "המפלגה הזאת גידלה את המפלצת ששמה שמוליק לוי", הוא אומר. "לא מישהו אחר. זה הם יצרו אותה".
אתה מרגיש כמו מפלצת?
"אני הייתי יותר ממפלצת. בשביל המפלגה הייתי מוכן לעשות הכל ולא הייתי שואל שאלות. מבחינתי לא הייתי צריך לבדוק חוקים כי זה הם המחוקקים. אני לא הייתי בבית ספר 20 שנה וגם לא 12. יש לי אמנם חוכמת רחוב, אבל סמכתי עליהם. מגיל קטן אני פעיל במפלגת העבודה".
שמואל לוי, האיש שעמד בראש אחת העמותות שנחקרו, "תקווה לישראל", רוצה כסף. הרבה כסף. 14 מיליון שקל. "זה כסף שמגיע לי על העבודה שעשיתי בבחירות ב-99' בשביל ברק", הוא מסביר. לדבריו, הוא מנהל עם מפלגת העבודה מאבק כספי כבר מנובמבר 2006 ועד היום לא ראה שקל. בחודשים האחרונים, הוא טוען, הבין שגם לא יראה. הוא רומז שהוא גם חייב כסף לפעילים שנושפים בעורפו: "אלה אנשים שאף אחד לא רוצה לפגוש בלילה".
לוי מתעקש שזאת המוטיבציה היחידה שלו לפתוח את הפה. "אני
"קיבלנו אישור בכתב ששום דבר ממה שיגיד במשטרה לא ישמש נגדו", אומרת דיקובסקי. במילים אחרות, לוי הבטיח לפרקליטות שאם תיפתח חקירה, יסכים לעשות מה שלא הסכים ב-99': להיות עד מדינה.
אתה לא חושש לסבך את זילברשטיין?
"קמתי היום עם מצב רוח לא טוב, כי עשו לו עוול, לטל. יש לי עשרה אחים, והוא יותר מאח בשבילי". ב-99', אחרי שהתפוצצה פרשת העמותות, כולם ראו את שמואל לוי והתבלבלו ביני לבין ברק. לא הבינו מי היושב ראש ומי בסך הכל עבדו הנאמן. אני פתאום הייתי למצורע, ובמצורע לא נוגעים. היתה לי חברה בשם האחים קינג והייתה לי מפלגה: עוצמה ותקווה לשכונות. לקחו לי את הכל. הרגשתי כמו זונה שהולכים אליה, נכנסים, אבל לא לוקחים אותה לבלות. טל, בתקופה הזאת אני הייתי מתייעץ איתו ומדבר איתו".
הוא משלם לך כסף?
"הוא עזר לי והוא עוזר לי".
למה לדעתך הוא עוזר לך?
"זה מתוך חברות, מתוך הכרה שהוא ראה מה המערכת הזאת עשתה לי".
זה לא דמי שתיקה?
"הוא לא יכול לשלם לי דמי שתיקה. טל לא אבא שלי ולא אדון שלי. אני אדון לעצמי והוא יודע את זה. כשאנשים מנסים לתאר את זה כך, זו בעיה שלהם. נוח להם להגיד שהעיתוי קשור בטלנסקי, אז שיגידו. אני מ-2006 ישבתי עם כבל לבקש את הכסף שמגיע לי, וזה לפני שידענו מי זה בכלל טלנסקי".
זה לא היה זילברשטיין שדרבן אותך ללכת למשטרה?
"מה פתאום. בשום מהלך הוא לא מעורב. אני שאמרתי לו שאני חם על ברק ברמות ושאני הולך לקחת את הכסף שלי בדרך הכי מגעילה שיש". ביקשו מסמכים, חשבוניות, קבלות? "אין מסמכים ואני אגיד לך את זה כך: אני קיבלתי הוראה מהדרג הכי גבוה שיש לגרוס את כל המסמכים ביום שנגמרו הבחירות".
מי זה הכי גבוה? "הכי גבוה". ברק? "הכי גבוה". אישית?
"היו שליחים ואנשי קשר. אמרתי לכבל 'אתם יודעים שגרסתי הכל, לא מסמך אחד ולא שניים, אלא אלפי מסמכים'. יש עשרות אנשים שהשתתפו בזה ויש לי את השמות של רובם. חצי מהם מוכנים לבוא להעיד בבית משפט אם צריך".
עם השנים הפך לוי לפעיל מוכר בבית המפלגה. ב-92' לקח חלק מרכזי בפעילות השטח של יושב ראש המפלגה דאז, יצחק רבין. "בתקופה של רבין את כל קמפיין השטח בתל אביב אני עשיתי. יובל פרנקל מכיר אותי ושמעון שבס יכול להעיד על המשפחה שלנו.
רבין, להבדיל מברק, היה בודק אם אכלנו ושתינו. אפילו נעצרתי בקמפיין של רבין על השחתת רכוש ונשפטתי על זה. אחרי רצח רבין עבדתי עם שמעון פרס, חגגנו בסינרמה את הניצחון שלא היה. חגגנו בלילה ובכינו בזריחה. אחרי רבין הכרתי את דור שלום. עזרתי להם בשטח בבחירות המוניצפליות ב-98.
בקמפיין ב-99 לוי רק בן 24 וכבר שועל קרבות ותיק. הוא הפך למלך השטח. אלפי פעילים סרו למרותו. כשאומרים לו שהוא היה חייל בצבא של ברק, הוא מתקומם. "אני הייתי הרמטכ"ל של השטח", הוא מצהיר. "במהלך הבחירות הבן שלי היה בטיפול נמרץ. זה היה עניין של חיים ומוות. הקמתי מטה בבית החולים. במשך ארבעה חודשים ניהלתי את המדינה עם תקציבים מדן ועד אילת, לאורך ולרוחב, אצל הערבים, הבדואים, השכונות".
במשטרה דיברת על שקים של כסף.
"שאלו אותי במשטרה אם אני יודע משהו על כסף מזומן. מישהו אמר שקיבלתי מזוודה עם כסף. נכון, קיבלתי, אבל זו לא היתה מזוודה, אלא חבילה. לא חבילה, אלא חבילות". לדבריו מדובר בשטרות משווייץ, מארצות הברית. דולרים, פרנקים ושקלים.
הסתובבת עם דולרים ושילמת במזומן?
"גם. וגם עבר כסף דרך חשבונות בנק. אז לא חשבתי בכלל על כל הדולרים, רציתי ניצחון בשטח. לא אכפת לי אם על הכסף שילמו מאה שקל מס הכנסה או לא שילמו בכלל. זה לא היה התפקיד שלי, אני לא הייתי הגזבר של המפלגה".
כמה כסף היה לך לחלק?
"המון. לא היה לי זמן לחשוב מאיפה הכסף".
מיליון דולר?
"הרבה יותר".
אבל לוי מתעקש שהכסף זה לא כל הסיפור. המצפון שלו לא מייסר אותו בגלל המזומנים, אלא בגלל "המבצעים המיוחדים", שגם את ההנחיות אליהם קיבל מגבוה. ואכן, בבחירות ב-99 לאחר שאמנון ליפקין-שחק הודיע על מועמדותו לראשות הממשלה במסגרת מפלגת המרכז, הוא הגיע לביקור בחירות בשוק הקצבים בשכונת התקווה. שם ארבו לו לוי ואנשיו, מחופשים לאנשי ליכוד, והשליכו עליו עגבניות ועופות. רבים סבורים שהאירוע הזה פגע בשחק אנושות.
"על זה אני רוצה לנקות את המצפון", אומר לוי. "שחק היה רמטכ"ל והוא בנאדם טוב. זה לא הגיע לו. אני לא טלית שכולה תכלת, אבל זה המצב - קיבלתי הוראה וביצעתי אותה". במבצע מיוחד אחר באותה מערכת בחירות, יועצו של ברק, דדי סוויסה, נדקר בתחנת רכבת ארלוזורוב בתל אביב במהלך סיור של ברק. פעילי השטח של העבודה הגיבו.
הייתם מרביצים?
"מכות זה מסז' לעומת מה שעשינו".
לוי אומר שהוא מתאפק לא לחשוף הכל. שהוא לא רוצה שבמשטרה יאשימו אותו בהדלפות. אבל איפוק זה לא הצד החזק שלו. ברק, הוא טוען, לקח את השלטון. "כמו שהמקצוענים אומרים: את השלטון לוקחים, לא מקבלים".
היה לך קו פתוח עם ברק?
"אני אגיד את זה ככה: הוא למד ממני להגיד 'אחוני'".
מה הבטיחו לך אז שגרם לך לעשות הכל למען המפלגה?
"יום אחד במלון דן שאלו אותי איזה תפקיד אני רוצה, ואמרתי יועץ חברתי. זה מה שרציתי. אבל אז הם דאגו לכוון אליי את כל הזרקורים של עמותות ברק. דאגו שאני אהיה בפרונט ואספוג את האש".
אתה חושב שאתה יכול למנוע ממנו להיבחר לראש ממשלה?
"אם זה יגיע לבית משפט, אני אביא עשרות עדים שיהיו עדי מדינה".
אין לך הוכחות, גרסת הכל.
"הוא לא יהיה ראש ממשלה. אני יכול להוציא את כל אנשי הצללים שלי ויש לי הרבה. הדברים מתועדים. יש קבוצה שאומרת שהיא קברה מסמכים, והם יביאו לי אותם".
אתה לא חושש שזה יפגע גם בך?
"אם אני אצטרך לשלם, אני אשלם. לא פוחד לשלם את החוב שלי לחברה. אם אני אשב, אני לא אשב לבד".
שמונה שנים ציפה לוי לקבל את הכסף. "לפני כמה שבועות באתי למפלגה ואמרתי לעוזרת של ברק להגיד לו 'הביצים שלו בכיס שלי ואני אשרוף את המפלגה. בפה אני אשרוף'. למחרת באתי שוב כדי לראות שהגיע המסר, שמישהו יסמן לי משהו בעיניים. העוזרת אמרה לי 'שלא תעשה בלגן'. ואז בא אליי שב"כניק וביקש לדבר איתי. הוא אמר 'תשמע, אתה יכול לקלל אותו, לצעוק עליו, אבל אל תחצה את הקווים'. וכששמעתי את הדבר הזה, אמרתי לו 'חציית הקווים זה רק בפה, ואני יוצאים לי סכינים מהפה'.
אתה מוכן להיבדק במכונת אמת?
"מצדי שלוש מכונות אמת, ושהוא יתחבר לאחת. לי יש רק את האמת, אין לי כלום חוץ מזה: אין לי אסטרטגים, אין לי חדרי תקשוב, אין לי אדלרים. אני פה לבד. אם אני אפול במילה אחת, יוציאו אותי הכי צ'יפס שיש, הכי מקרוני, ואני לא אתן לזה לקרות בחיים. התפללתי שלא אגיע לנקודה הזאת".
בתגובה לדבריו של לוי מוסר דובר מפלגת העבודה ליאור רוטברט: "מדובר בגיבוב של דברים שקריים ומופרכים שאינם ראויים לתגובה. כל קורא שעיניו בראשו מבין את העיתוי ואת הסיבה לריאיון. אמרנו בעבר ואנחנו חוזרים על כך: כל מי שיש בידיו חומר היכול לסייע למשטרה מתבקש למסרו".
נא להמתין לטעינת התגובות
