עדות: גם בני ערובה ניסו להתנכל לבטנקור
חבר קונגרס לשעבר שהיה בשבי המחתרת בקולומביה סיפר כי בני הערובה נאבקו לפעמים אלה באלה ואפילו הפוליטיקאית המפורסמת לא הצליחה לחמוק מכך
חבר הקונגרס לשעבר, לואיס אלדיו פרז, שהה לצדה של בטנקור בשבי בארבע מתוך שבע השנים שהיה בשבי עד אשר שוחרר מוקדם יותר השנה. בטנקור שוחררה בשבוע שעבר במבצע חילוץ מבריק של צבא קולומביה.

אינגריד בטנקור בסרטון פעולת החילוץ. צילום: אי-פי
בראיון לרשת סי-אן-אן סיפר פרז כיצד בני הערובה ניצבו לא פעם אלה מול אלה. "ללא ספק, קשה מאוד לאנשים רבים שחיים יחד", אמר פרז. "יש תקריות יומיומיות ועימותים. דעות שונות בין בני הערובה יצרו מחלוקות שלא פעם הסתיימו בקרבות".
עימותים היו גם בין בטנקור לבין בני ערובה נוספים. "היו מקרה או שניים שנגרמו בגלל גישתה של אינגריד והכבוד שלה. אבל אלה מאיתנו שהיו חברים של אינגריד תמכנו בה", סיפר פרז בלי לפרט.
טענותיו של פרז מצטרפים לדברים שאמרה אמה של בטנקור. "חבר הקונגרס לואיס פרז סיפר כי שמרק גונסלבס (אחד מבני הערובה האמריקנים) התנהג היטב עם אינגריד והגן עליה מפני התוקפנות של כמה מבני הערובה האחרים", אמרה.
ניסיון בריחה כושל
אולם גם העימותים בין בני הערובה לא התקרבו לאכזריות של שוביהם ממחתרת FARC. פרז סיפר כי אחרי שנשבתה בטנקור לפני שש שנים, התייחסו אליה רבים מהמורדים בחיבה, אולם כמה מהמפקדים היו גסי רוח.
עם זאת, מאחר שבני הערובה היו קשורים רק משש בערב עד שש בבוקר, ניצלו זאת פרז ובטנקור כדי לנסות לברוח. זה היה מעט אחרי חצות ב-20 ביולי 2005 כאשר גשם כבד ירד על המחנה והשניים החליטו לברוח אחרי שגילו כי רק חוט תיל מקיף את המתחם.
הם החלו לרוץ על אף שלא היו להם מזון רב ולמרות שפרז לא התאושש עדיין לחלוטין ממחלה שבה לקה. השניים קפצו לנהר ושחו במשך שעתיים עד שהגיעו לצד השני והחלו לרוץ עד שעלה השחר. אז הם הסתתרו ורק בלילה המשיכו במנוסה,
לאחר זמן מה החל המזון להיגמר ופרז, שסובל מסכרת, החל לסבול ממחסור בסוכר בדם. ביום השישי הסגירו השניים את עצמם. "אחרי שהסגרנו את עצמנו החל דיכוי טוטאלי מצד אנשי הגרילה", סיפר פרז.
כעת החזיקו המורדים את בני הערובה כשהם כבולים בצווארם במשך 24 שעות ביממה, קודם לעצים ואז לבני ערובה אחרים. על כן כאשר אדם אחד היה צריך ללכת לשירותים, גם השני הלך עמו וכאשר אחד הסתובב במהלך השינה, גם השני נאלץ לנהוג כך.
"זו ההתעללות הקשה ביותר שהמחתרת יכולה לבצע – להתייחס לאנשים כמו חיות", אמר פרז. "זה כמו המראות האיומים של מלחמת העולם השנייה או וייטנאם וכך אנחנו חיים כיום בקולומביה".