לא נשכח את המשפחות
מזכיר הממשלה עובד יחזקאל, שהיה הקשר בין משפחות רגב וגולדווסר לרה"מ, מסכם שנתיים
בשנתיים שחלפו למדתי לאהוב כל אחד ואחת מבני המשפחות. מדי יום חשבתי עליהם בקומם בבוקר ובלכתם אל יצועם בלילה.
ראיתי משפחות שנאחזות בכל בדל של אמונה ותקווה, נחושים להילחם ולהיאבק עבור ילדיהם "עד סוף העולם", ובתוך אלה – ראיתי את אהבתם חסרת המעצורים לאודי ואלדד, את כאב הגעגועים הנורא, את העיניים התרות אחר כל שביב מידע.
ואני נדרש לשוחח איתם, להסביר, לתמוך ולקוות יחד איתם. והם לא יודעים, אך לא מעט פעמים לאחר שיחה או פגישה איתם – הייתי פורש לי למעט דקות ומזיל דמעה. הימים האלה באו אתמול אל קיצם. הם מתחלפים באבל ושכול.
חלק מהנוף האנושי
חלפו שנתיים מאז השתנו חיי בני המשפחות ואזרחים רבים ברחבי ישראל. שנתיים של חיי מתח, חיים מורטי עצבים, חסרי ודאות, ותנועה חדה בין תקווה לייאוש, בין מעודדים למאכזבים, בין אוהבים לשונאים ובין נותני כתף לאלה שיודעים להרחיקה.
אודי, אלדד ומשפחותיהם הם בבואת חיינו בארץ הנפלאה והמורכבת שלנו.
הם הסמל הנע בין המחיר העצום והכואב אל מול התקווה ואחוות האחים.
היום, ביום בו מובאים הבנים אל מנוחת עולם רוצה אני לומר לבני המשפחות: אתם תמשיכו להיות חלק בלתי נפרד מחיי ומחיי רבים מבני הארץ. כאלה שמכירים אתכם וכאלה שלא. היום – אודי ואלדד הם הגיבורים שלנו ואתם – הכוח המניע.
נא להמתין לטעינת התגובות
