סוריה מצטרפת לחגיגת שחרורו של קונטאר
מאמר המערכת של העיתון הסורי הרשמי תשרין מהלל את חיזבאללה וטוען שידיהם של כמעט כל מנהיגי מדינת ישראל מגואלות בדם ערבים
במאמרו כותב עורך "תשרין" כי עסקת חילופי השבויים הסתיימה במפלה מבחינתה של ישראל. "זעם ותחושות של השפלה, חולשה ובושה מלוות בתסכול רב ואולי אף בתדהמה", כך מתאר דארי את התחושות בישראל. לטענתו, למרות התחושות הקשות בישראל עדיין דורשים להמשיך את הטרור, שעלול להוביל למאות ואלפי הרוגים ערבים.
בהתייחסו לקריאות לחסל את קונטאר כותב העורך כי קריאות אלו הם בבחינת טרור שבו ישראל "מתמחה". "גברו הקולות בישראל הדורשים להתנקש בחייו של האסיר הלבנוני המשוחרר סמיר קונטאר ולהפגיז את החגיגות בביירות - זוהי תכונה שישראל 'מצטיינת' בה במשך יותר משישה עשורים", הוא כותב.
"לפני יציאתו של קונטאר מאפילת בית הכלא לאור החירות, הודיעו לו שהוא נושא עמו ללבנון את תעודת חיסולו ומותו", מציין דארי. "לאחר ששבר את האזיקים והגיע לארץ המולדת, רצו להזכיר לו את הבטחתם וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד המלחמה הישראלי (משרד הביטחון – א.ע), עמוס גלעד, אמר שעל קונטאר 'להמתין למעשים שלנו ולא לדיבורים שלנו'. באותו זמן עצמו, שוגרו איומים חדשים מהסוג הזה לכיוונו של כבוד הסייד (תואר שיעי דתי – א.ע), חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה.
"אנחנו מדברים כאן על כנופיה טרוריסטית, שאינה שולטת אלא בשפת החיסולים, הרצח, המלחמות וההרס, והיינו הך אם מדובר בפוליטיקאים, באנשי הצבא ואנשי התקשורת או אפילו ברחוב הישראלי", מבהיר העורך במאמר המערכת.
דארי כותב כי ידיהם של כל כמעט כל מנהיגי ישראל מגואלות בדם, ומסביר כי הדרך להנהגת ישראל עוברת דרך רצח ערבים. "יש מי שיודע בישראל שהרוצחים והטרוריסטים הפכו לחברי כנסת, לראשי ממשלות ולשרים, החל בדוד בן-גוריון וכלה באחרון שבשרשרת", הוא כותב.
לראשות הממשלה, כותב דארי, לא מגיע אלא מי שידיו מגואלות בדם של ערבים. "אפילו ל'יפהפיית המוסד', ציפי לבני, שמנהלת את הדיפלומטיה הישראלית, יש רקורד גדוש בחיסולים שגורם בושה אפילו לפושעים המסוכנים ביותר בעולם", הוא מדגים.
לטענתו של דארי, הזעם של ישראל נוכח העסקה חשף את פרצופה האמיתי והאכזרי של ישראל, בניגוד לתדמיתו המכובדת של חיזבאללה. "הזעם הישראלי, שהתפוצץ בגלל ההשפלה והחולשה לאחר 'פעולת רדוואן' (הכינוי שניתן בחיזבאללה לעסקת חילופי השבויים – א.ע), הוריד את מסכת הדמוקרטיה, החירות וזכויות האדם שעוטים על עצמם
"ואולם, אסור שהתמונה הזו בצד הישראלי תשכיח מאיתנו את התמונה המכובדת בצד האחר: תמונת השלמת הניצחונות של השנים 2000 (נסיגת ישראל מדרום לבנון – א.ע) ו-2006 (מלחמת לבנון השנייה – א.ע) ושמילת הידידים והנאמנים הייתה העליונה ותמשיך להישאר כזו", מוסיף דארי.
בתום מאמרו קובע עורך "תשרין" כי הזעם הישראלי אינו אלא פועל יוצא של התבוסה שנחלה במלחמת לבנון השנייה. לטענתו היא הפסידה פעמיים, הן צבאית והן מדינית. "לא ניתן להפריד בין שתי התמונות", נכתב במאמר. "מקורו של הזעם, ההשפלה, החולשה והבושה הוא מלחמת 33 הימים (מלחמת לבנון השנייה – א.ע)".
הזעם, לטענת עורך תשרין, הוא "על כך שהאבדות הכבדות של הישראלים בנשמות, בציוד ובהשלכות כלכליות היו ללא תועלת והיא לא השיגה את יעדיה בהחזרת שני החיילים השבויים (אלדד רגב ז"ל ואהוד (אודי) גולדווסר ז"ל – א.ע).
"דבריו של מפקד ה'התנגדות' (מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה – א.ע) על כך שהם לא יוכלו לחזור אלא באמצעות משא ומתן לא ישיר וחילופי שבויים ובראשם סמיר קונטאר הם דברי האמת והיגיון", כותב דארי. ישראל הפסידה פעמיים: בפעם הראשונה צבאית ובפעם השנייה מדינית והיום המערכה וה'התנגדות' על צורותיהן השונות חייבות להמשיך עד שייפול עלה התאנה האחרון מערוותם של הציונים ואלו ההופכים ציוניים, הרחוקים והקרובים! כך, יסתיימו האגדות והמיתוסים".
דארי חותם את מאמרו במשפט שהפך לסיסמה בקרב תומכי החיזבאללה: "זמן התבוסות הסתיים והחל עידן הניצחונות".
במקביל, הבוקר דיווח עיתון בקטאר כי האסיר המשוחרר יבקר בקרוב בסוריה כדי להודות להנהגה הסורית ובראשה לנשיא אסד על התפקיד שמילאו בהגנה על לבנון. זאת לאחר שבמהלך אחד מנאומיו הפומביים שלשום העלה קונטאר על נס את פועלה של סוריה, ואמר כי היא הושיטה יד ללבנון במהלך רגעיה הקשים וקרא ללבנונים להישאר נאמנים לסוריה.
נא להמתין לטעינת התגובות
