ח"כ סוייד: לא מאמין שתקום עיר ערבית
חבר הכנסת מחד"ש הביע חוסר אמון בהצהרת השר שטרית להקים עיר ערבית חדשה ליד עכו, ואמר כי יכולת הממשלה לקיים ההחלטה מוטלת בספק
חנא סוייד. צילום: אתר הכנסת
גישה פסימית במיוחד הביע ח"כ חנא סוייד (חד"ש), שעד היבחרו לכנסת כיהן כיו"ר המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. סוייד הגיש לפני כשנה הצעת חוק הקוראת להקמתה של עיר רב-תרבותית בצפון, שתספק פתרונות דיור בעיקר לאוכלוסייה הערבית אך תהיה פתוחה גם בפני אזרחים יהודים.
סוייד אמר לפני כמה חודשים, לאחר הצהרתו של שטרית, כי עיר ערבית חדשה תקום "אולי על הירח". גם כיום, לפני אישורה הצפוי של ההחלטה, ח"כ סוייד הביע כי הוא מאמין כי יכולתה של הממשלה להוציא את ההחלטה מהכח אל הפועל מוטלת בספק.
"אם אני לא רואה במו עיני תוכנית מאושרת והתחלת עבודות של בנייה, אני לא מאמין שזה אכן יקרה", אמר. "אין לי סיבה להאמין בכך, וזאת לאור המדיניות של כל ממשלות ישראל שהבטיחו, למשל, פעמים רבות להגדיל את מספר הערבים בשירות הציבורי וההחלטות נותרו על הנייר".
לדעת ח"כ סוייד, להחלטה להקים עיר ערבית חדשה צריכים להתלוות צעדים נוספים שיפתרו אחת ולתמיד את מצוקת הדיור של האזרחים הערבים. "אני לא אומר שזה לא טוב, אבל זה צריך להיות אחד הצעדים כדי לטפל במצוקת הדיור ביישובים הערביים", הוא הסביר. "יש סדרת צעדים שיש לנקוט בהם כדי לפתור את הבעיה, בהם מתן פתרון לבעיה של עשרות אלפי בתים ללא היתרים, הפסקת מסע ההריסות והקנסות הכבדים שמטילים על הציבור, הרחבה של תחומי בנייה, פיתוח ושיפוט ביישובים הקיימים והכרה ביישובים קיימים כמו דאר אל-חנון".
להקים יישובים קהילתיים במקום
מי שהביע הסתייגות מסוימת מהכוונה להקים עיר ערבית חדשה הוא יו"ר ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל, שאוקי ח'טיב, שסבור כי יש לחתור להקמתם של יישובים קהילתיים עבור האוכלוסייה הערבית. "עקרונית, אני לא נגד הקמתה של עיר ערבית חדשה, אבל הצעד הנכון הוא לא הקמת עיר אלא הקמת יישובים קהילתיים לאוכלוסייה הערבית", אמר.
"הקמת יישובים קהילתיים פירושה הקמת יישובים חדשים, וכפי שמותר לקבוצות של יהודים להתארגן, להקים עמותות ולקבל היתרי בנייה להקמת יישובים קהילתיים כך גם מותר לקבוצות של ערבים להתארגן ושהמדינה תיתן להם אישורים להקמת יישובים כאלו", הוא הוסיף. "זה עולה בהרבה רמות על הקמת עיר, ויש בכך גם מסר לאוכלוסייה הערבית שגם זכותו של הערבי ליהנות מקרקע שרשומה על המדינה כיום ושבעבר
הייתה שייכת לערבים".
ד"ר ת'אבת אבו-ראס, גיאוגרף פוליטי ומתכנן אזורי מאוניברסיטת בן-גוריון, אמר כי הוא מברך על החלטת השר, אך מתח ביקורת על העיתוי ועל אופן קבלת ההחלטה. "אני מטיל ספק בעיתוי ההחלטה, בזמן שהשר רץ מכפר ערבי אחד לכפר ערבי אחר וחושב שעכשיו הפריימריז של קדימה", הסביר. "מעבר לכך, גם אם נניח שיש לשר כוונות טובות, מדוע הוא עושה זאת ללא שיתוף האוכלוסייה הערבית וללא שיתוף אנשי מקצוע ערבים?".
לדעת ד"ר אבו-ראס, כדי לענות כראוי על צרכי האוכלוסייה הערבית אין די בהקמתה של עיר ערבית אחת, אלא בשתי ערים, האחת בין המשולש לגליל באיזור רמות מנשה, והשנייה בין הנגב והגליל באיזור צומת מסמייה. "יש מספיק קרקע ומספיק אדמות מינהל שאפשר להשתמש בהן כדי להקים את שתי הערים הללו".
נא להמתין לטעינת התגובות
