מחקר: 81% ממפוני גוש קטיף ללא בתי קבע
ממחקר חדש שיוצג היום בכנסת עולה כי 55% ממפוני הגוש נזקקו לטיפול נפשי, 19% מהם התגרשו או בהליכים ו-17% מהם מובטלים

עורכי המחקר ביצעו סקר טלפוני באמצעות שאלון מובנה במשך חמישה ימים, בקרב מדגם של 302 משיבים בגילאי 18 ומעלה.
מהמחקר החדש עולה כי 55% מהנשאלים נזקקו לטיפול נפשי, 19% מהנשאלים התגרשו או בהליכי גירושין ו-17% מהם מובטלים. 81% מהנשאלים השיבו כי מקום המגורים הנוכחי שלהם הוא זמני בלבד, כשמחצית מהם אינם ידעו להגיד מתי יעזבו את מקום מגוריהם, ואילו כשליש העריכו שיעזבו בשנה עד שלוש השנים הקרובות.
המחקר בדק גם את תעסוקתם של המפונים לאחר ההתנתקות. בעוד שבגוש קטיף עסקו 12% מהנשאלים בתחום החקלאות, רק 3% מהם עדיין עובדים בתחום זה, כשליש מאלה שעסקו בחקלאות בעבר (31%), מובטלים כיום.
לגבי מצבם הכלכלי השיבו 74% כי מצבם הכלכלי בינוני, גרוע או גרוע מאד. רק 2% הגדירו את מצבם הכלכלי כטוב מאד. המשיבים נשאלו מה עשו או יעשו בעתיד עם כספי הפיצויים שקיבלו מהמדינה. כמחצית מהם טענו כי הם משתמשים בכספים לבניית בית בהווה או בעתיד, וכשליש מהם העידו כי הם משתמשים בכספים לפרנסת המשפחה או להשקעה במקור פרנסה.
מרבית מהנשאלים, 69%, השיבו שכספי הפיצויים שנותרו ברשותם לא מספיקים כדי לבנות את בתי הקבע
על פי המחקר, טענות המפונים כי הפינוי גרם לתחלואה רבה יותר ולמוות נכונות. 55% מהנשאלים השיבו כי חל שינוי לרעה במצבם הבריאותי, כש-85% מהם טענו שהשינוי קשור לפינוי. הבעיות העיקריות הן דיכאון, חרדה ומחלות פיזיות. בתוך כך, 55% מהנשאלים אמרו כי נזקקו לטיפול פסיכולוגי או נפשי. 39% העידו כי לא נזקקו כלל לטיפול.
הנשאלים התבקשו להשיב גם על שאלות שנוגעות למצבם המשפחתי לאחר הפינוי. 29% מהנשאלים השיבו כי חלו שינויים לרעה ביחסים בין בני המשפחה הקרובה שלהם מאז הפינוי. 40% דיווחו כי ישנה אווירה עכורה ומריבות בין בני המשפחה, ו-19% התגרשו או נפרדו.
בציון הרע שהעניקו הנשאלים לגורמים שטיפלו במפונים, בלטה הממשלה שקיבלה מהנשאלים ציון של 98%, אחריה מנהלת סל"ע שקיבלה 83%, חברי הכנסת עם 80%, הפוליטיקאים ומפלגות הימין קיבלו 73% וועד מתיישבי גוש קטיף קיבל רק 32%.
בני הנוער נשאלו במסגרת המחקר על עמדותיהם ביחס לגיוס לצה"ל. 42% דיווחו כי נוצר שינוי. מתוכם 65% העידו כי השינוי מתבטא באי גיוס לצה"ל, 11% העידו כי לא יתגייסו ליחידות קרביות ו-7% העידו כי יידחו את הגיוס.
"מהמחקר עולה בבירור כי העיכוב בשיקום המפונים יוצר נזקים בלתי הפיכים שקשה לדעת אם יהיה ניתן לתקנם", אמר מנהל ועד מתיישבי גוש קטיף, דורון בן-שלומי, בתגובה לתוצאות המחקר. "ממשלת ישראל והרשויות השונות צריכים להבין כי מצב שבו שלוש שנים אחרי ההתנתקות ורוב התושבים עדיין לא התחילו לבנות את בתיהם הוא מצב לא נורמלי שהאחריות עליו היא של המדינה. מציבור נורמטיבי בעל מאפיינים סוציו אקונומיים טובים ולראשיותה הצליחה הסחבת בטיפול לפגוע בכל אלה".
בן-שלומי קרא לראש הממשלה להקים בהקדם צוות בראשותו שיטפל בכל הבעיות שנותרו למפונים, "כדי שנוכל בשנה הבאה להזמין אותו ואת כל הציבור לחנוכת היישובים והבתים החדשים", אמר בן-שלומי. אתמול אף התקיים במשרד ראש הממשלה בירושלים תדרוך כתבים אודות מצב המפונים, שאותו העביר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור.
"ההעתקה הקהילתית, כפי שנקבעה במסגרת חוק ההתנתקות, היא מנוף להסתגלות שנועד להעמיד את טובת המפונים מעל הכול", אמר דינור. "כיום, יש פתרון לכל מתיישב. מנתונים הנמצאים בידינו עולה כי ל- 72% ממשפחות חבל עזה וצפון השומרון עומד מגרש לבניית ביתם".
ראש מנהלת סל"ע, צביה שמעון, אמרה כי "לאחר שלוש שנים של עבודה מאומצת הכוללת ליווי צמוד של המפונים והכנת תשתיות בכל רחבי הארץ, 99% מהמפונים קיבלו את כל הפיצויים המגיעים להם על הבית וניתנו הכלים והתשתיות לבניית בתיהם מחדש".