הכנסת אישרה את חוק "המזהם משלם"
התיקון לחוק הגנת הסביבה, שקובע כי הקנסות שיוטלו על מזהמים יגיעו עד לכדי פי 4 מהרווח הכלכלי שהופק מהזיהום, אושר היום בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בתמיכתם של 34 ח"כים

החוק מעדכן למעשה, את החקיקה הסביבתית בישראל (וכלל אף עדכון של הוראות מנדטוריות אנכרוניסטיות), תוך שמגביר את צעדי הענישה ב-13 חוקים סביבתיים קיימים, ביניהם החוק למניעת מפגעים, חוק למניעת זיהום הים, חוק שמירת הניקיון וחוק שמירת הסביבה החופית.
במסגרת החוק כלול מנגנון כלכלי, שמאפשר להטיל קנסות כבדים, עד 2.4 מיליון שקל, על תאגידים מזהמים בהתאם למחזור המכירות השנתי, זאת בנוסף להליך הפלילי, שכולל עונש של שלוש שנות מאסר למרבית מהעבירות הסביבתיות.
"החוק מהווה עליית מדרגה אמיתית בחקיקה הסביבתית הישראלית", מסר היום חנין. "חוק המזהם משלם מתמודד עם בעיית היסוד של המפגעים הסביבתיים: הבעיות הסביבתיות האופייניות אינן נגרמות בגלל טעויות אלא בגלל אינטרסים כלכליים. עד היום הבעיה הגדולה שלנו הייתה שבישראל השתלם מאד לזהם" אמר חנין.
"המצב עד היום לא היה "המזהם משלם" אלא "משתלם לזהם", ציין גם מלכיאור. "בכל העולם כבר הבינו שמחיר הזיהום לבריאות הציבור ולחברה אדיר ואי אפשר לתת למזהמים להשתולל. אני מאמין שכעת, דרך כיסן של החברות והגורמים המזהמים, נוכל להגיע לאדמה, למים ולאויר נקיים יותר".
אישורו חוק "המזהם משלם" מצטרף לשני חוקים סביבתיים מקיפים שאושרו במהלך מושב הקיץ המסתיים בימים אלה, "חוק אוויר נקי" ו"אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים". יו"ר וועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ אופיר פינס, הבטיח כי "הכנסת תעמוד על רגליה האחוריות במאבק על תקציב ראוי למשרד להגנת הסביבה, כדי שהחוקים הללו לא יישארו על הנייר וההבדל יורגש בשטח".
"זהו ניצחון חשוב לשוחרי הסביבה ואנו נעמוד על אכיפתו. היום הכנסת אמרה למזהמים שזה כבר לא משתלם לזהם", אמר עמית רבין, רכז הפעילות של הקואליציה לבריאות הציבור, שקיימו הפגנה בעד החוק, בשיתוף עם אל"ס - עמותת אזרחים למען סביבה ומגמה ירוקה לפני כשבוע, בה השתתפו עשרות מתושבי מפרץ חיפה והקריות.
"אנחנו מצפים שהגורמים האחראיים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, יאכפו את החוק
לדברי עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת שותפה בעמותת אל"ס, "מדובר בחוק מהפכני - המשנה שורה של חוקים במטרה לשדרג באופן משמעותי את המציאות הקיימת נכון להיום. מציאות המאפשרת מצב של מפגעים כמו במדינת עולם שלישי, ויוצרת מפה עמוסת מפגעים סביבתיים ברחבי המדינה".
החמרת הענישה הפלילית: עדכון העונשים בשורה ארוכה של חוקים עד לכדי שלוש שנות מאסר.
החמרת הענישה הפלילית הכלכלית: הכפלת הקנסות הפליליים הבסיסיים ברוב החוקים הסביבתיים. בנוסף לכך, מסמיך החוק את בתי המשפט להטיל קנסות בשיעור הרווח / טובת ההנאה / ההוצאה שנחסכה לעבריין.
ייעול ההליך הפלילי: רוב העברות הסביבתיות תהיינה עברות של אחריות קפידה שלא דורשות התקיימות יסוד נפשי כלשהו על מנת להגיע להרשעה.
מנגנון עיצומים מנהליים: עיצומים כספיים ביחס לגודל התאגיד, בנוסף להליך הפליל, עיצום מינהלי מוטל על ידי הרשות המנהלית ללא כל הליך משפטי. מי שאינו מסכים, יכול להגיש נגדו עתירה מנהלית, אך הגשת העתירה אינה מעכבת את התשלום.
חובת היטל: גם מי שפוגע בסביבה ברישיון יצטרך לשלם היטל כספי על הנזק שהוא גורם. ההוראה נועדה לתמרץ תאגידים לעבור לטכנולוגיות נקיות ולהפחית את רמות הזיהום שלהם, גם כשהם בגבולות המותר.
רשיות מקומיות: רשאיות לתקן מפגעים סביבתיים על חשבון המזהמים ולגבות מהמזהמים את כפל ההוצאות.