קיבוצי עוטף עזה עתרו בדרישה למגן היישובים
8 קיבוצים שיקבלו מיגון רק בשנת 2011 דרשו להקדים את המועד: "ארגוני הטרור מנצלים את הרגיעה להצטייד אך הממשלה לא עושה דבר"

בית שנפגע מפגיעה ישירה של רקטת קסאם בשדרות. צילום: אדי ישראל
כאשר נחתו הרקטות ופצצות המרגמה ייחלו התושבים לרגיעה, שתאפשר להיערך לסיבוב האלימות הבא. אולם בעתירה שהוגשה באמצעות עורך דין ווסר אדוארדו הם טוענים כי "בעוד שארגוני הטרור מנצלים את הרגיעה להצטיידות, המדינה לא עושה דבר כדי למגן את בתינו ולהגן על חיינו".
ב-24 בפברואר השנה החליטה הממשלה לבנות ממ"דים בכל היישובים המרוחקים עד 4.5 קילומטר מגדר המערכת סביב רצועת עזה. זאת לאחר שהוברר כי מערכת "כיפת ברזל" האמורה להגן עליהם מפני ירי לא תהיה יעילה בטווח זה, גם כשתהיה מבצעית. תוכנית המיגון כללה שלושה שלבים, וביישום השלב הראשון הוחלט למגן 12 יישובים שסבלו באופן הקשה ביותר מנפילות רקטות קסאם.
הקיבוצים העותרים – כפר עזה, סעד, אור הנר, עלומים, נירים, ניר עוז, סופה וניר יצחק - שוכנים אף הם בטווח הפגיעה, אך על פי התכנון המקורי הם אמורים לקבל את המיגון רק בשנים 2010-2011. זאת בשל מיפוי הנפילות מאותה תקופה, הקובע כי אזורים אלה פחות מסוכנים.
"עותרים בלית ברירה"
בחודשים מאי-יוני השנה חלה הסלמה ביטחונית קשה באיזור, ולרקטות נוספו איומי צליפה ובעיקר ירי מסיבי ומדויק של פצצות מרגמה בקוטר 120 מ"מ. מירי זה נפגעו ואף נהרגו שני חברי קיבוצים הנמנים על העותרים, ניר עוז וכפר עזה. בעקבות השינוי פנו תושבי הקיבוצים למשרד רה"מ בדרישה למגנם בדחיפות ולהתעלם מ"מפת הנפילות" הקודמת.
כל פניות העותרים נדחו בנימוקי "סדר
עדיפויות" ו"מגבלות תקציב". העותרים מתקוממים נגד נימוקים אלה ומבקשים מבג"ץ להתערב בדחיפות ולהורות לממשלה להחיל את החלטתה גם עליהם.
ייתכן שהשופטים הופתעו למצוא בין העותרים את איש מפלגת השלטון, ח"כ שי חרמש. "אני חבר בקואליציה ועשיתי את כל המאמצים בכנסת, בוועדת הכספים ובמשרדי הממשלה, כדי שהממשלה תמגן את בתינו – אך ללא הועיל", אמר חרמש ל-nrg מעריב.
הוא המשיך ואמר: "לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבג"ץ. על הממשלה לבצע את החלטתה ולו גם במחיר קיצוצים בתחומים אחרים, אפילו במערכת הביטחון. מיגון בית עדיף על עוד טנק, כי כח העמידה של אזרחים חשוב יותר ומהווה מרכיב חיוני במדיניות הביטחון של ישראל".