הפיצוצים הראשונים של מלחמת הטרור העולמי
פיגועי אל קאעידה נגד שתי שגרירויות ארה"ב באפריקה לפני עשר שנים בדיוק שינו את האופן שבו מאובטחות נציגויות אמריקניות בעולם
כאשר התפזר העשן התבררה התמונה המחרידה של יום שישי השחור. 213 בני אדם נהרגו בניירובי, בהם 12 אמריקנים, ו-4,000 נוספים נפצעו. עשרות מבנים נפגעו קשות, כולל בניין אחד שקרס לחלוטין. בדאר א-סלאם נספרו 11 הרוגים ויותר מ-80 פצועים.
פיצוץ משאיות התופת ליד השגרירויות האמריקניות בשתי המדינות שבמזרח אפריקה בדיוק לפני עשר שנים היו אות הפתיחה למלחמה שהכריז ארגון אל קאעידה נגד ארה"ב. יותר משלוש שנים לפני ש-19 מחבלים ריסקו מטוסים בניו יורק ובוושינגטון והנשיא בוש הכריז על מלחמה עולמית בטרור, ירה אוסמה בן לאדן, אז מיליארדר סעודי שהיה מוכר רק למעטים בקהילת המודיעין, את הירייה הראשונה בקרב שנמשך עד היום.
הכתובת הייתה על הקיר. חצי שנה קודם לכן, בפברואר 1998, הכריז בן לאדן ממקום מושבו באפגניסטן על הקמת "החזית האיסלאמית הבינלאומית לג'יהאד נגד היהודים והצלבנים", שם קוד לאל קאעידה - ארגון גג שכלל את הג'יהאד המצרי של איימן א-זוואהירי ועוד קבוצות ממצרים, פקיסטן ובנגלדש.
"הציווי להרוג את האמריקנים ובני בריתם – אזרחים ואנשי צבא – היא חובה אישית המוטלת על כל מוסלמי שיכול לעשות זאת בכל מדינה שזה מתאפשר לו", נכתב בפסק הלכה שפרסמו מנהיגי הטרור שהקימו את הברית החדשה. והתכנון של שני הפיגועים – שזכו לכינוי "מבצע מכה" (בקניה) ו"מבצע אל אקצה" (בטנזניה) יצא לדרך.
החקירה העלתה כי שני מחבלים הסיעו את משאית תופת שעליה מטען נפץ במשקל טון לעבר השגרירות האמריקנית בניירובי. נהג המשאית ניסה להיכנס לחניון השגרירות, אך המאבטח המקומי סירב לפתוח את השער. בתגובה זינק אחד המחבלים, מוחמד אל-אוואלי, לעבר השומר, השליך רימון הלם והחל להימלט. המחבל השני שהבין כי לא יוכל להיכנס לשטח השגרירות פוצץ את המשאית.
213 בני אדם, בהם גם נשים וילדים, ויותר מ-4,000 בני אדם, בהם שגרירת ארה"ב, נפצעו בפיצוץ העז. רבים מהנפגעים היו עובדי משרדים שהסתכלו מהחלונות אחרי השלכת הרימון. בניין
דקות ספורות לאחר מכן הופעלה משאית תופת נוספת, שגם עליה היה מטען במשקל טון עם מכלי חמצן שנועדו להגביר את הפיצוץ, בחניון ליד שגרירות ארה"ב בדאר א-סלאם, אשר שכנה במבנה שהיה שייך בעבר לשגרירות ישראל. מאחר שהמשאית לא התפוצצה בצמוד למבנה לא נפגעו אמריקנים, אולם 11 בני אדם נהרגו ו-85 נפצעו, כולם מקומיים.
מרבית חברי תא הטרור, בהם המנהיג פאזול עבדאללה מוחמד, הצליחו להימלט אחרי הפיגועים, אולם החוקרים הצליחו לעלות על עקבותיהם של חלק מהם בימים ובשבועות לאחר המתקפה. תחילה נלכד אל-אוואלי שנתן לחוקרי הבולשת האמריקנית מספר טלפון בתימן שאליו התקשר גם בן לאדן וכך הוכח הקשר שלו לפיגועים.
בהמשך נתפסו גם מוחמד סאדיק עודה (שנלכד בפקיסטן), ודיע אל-חאג' וחלפן חמיס מוחמד (שנלכד בדרום אפריקה). ארבעתם הוסגרו לארה"ב ונידונו באוקטובר 2001 למאסר עולם ללא חנינה. חשודים נוספים מוחזקים בבריטניה ובמתקן המעצר במפרץ גוונטנאמו ועדיין ממתינים למשפטם.
כשבועיים לאחר הפיגועים הגיעה התגובה. בהוראת הנשיא ביל קלינטון שוגרו טילי שיוט לעבר מפעל תרופות בסודן שבו נטען כי אל קאעידה פיתחה נשק כימי (טענה שהוכחה כלא נכונה) ולעבר מחנות אימונים של הארגון באפגניסטן. עשרות מפעילי אל קאעידה נהרגו, אולם המנהיגים לא נפגעו והיו נחושים להמשיך במלחמתם באמריקנים.
השבוע, ערב הטקסים לציון עשור לפיגועים, התרחשו שני אירועים שהעלו מחדש את זיכרונות מתקפת הטרור. בקניה עורכים כוחות הביטחון מרדף אחרי פאזול עבדאללה מוחמד, שעמד גם מאחורי הפיגוע נגד מלון פרדייז במומבסה בנובמבר 2002 שבו נהרגו 13 בני אדם, בהם שלושה ישראלים, ומאחורי ניסיון הפלת מטוס ארקיע במומבסה באותו יום.
ובינתיים בארה"ב הגישו משפחות של 270 עובדי ממשל אמריקנים שנפגעו בפיגועים נגד השגרירויות לבית משפט פדרלי בוושינגטון תביעת פיצויים בסך 40 מיליארד דולר נגד ממשלת סודן ונגד ממשלת איראן ומשמרות המהפכה על קשריהן ועל הסיוע שהעניקו לארגון אל קאעידה שביצע את הפיגועים.
עו"ד גבריאל מיירון, המייצג את התובעים, אמר כי המטרה היא "לאלץ את המממנים של הטרור הבינלאומי לשלם על הרצח, הפציעה וההרס של משפחות רבות ושל ילדים, נשים וגברים חפים מפשע". "המממנים והמרוויחים של הטרור צריכים לפחות לשלם לקורבנות פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו על ידי המחבלים", אמר.
מתקפת הטרור במזרח אפריקה, שבוצעה 15 שנה אחרי שאנשיו של עימאד מורנייה פוצצו את השגרירות בביירות, הזכירה כי הנציגויות הדיפלומטיות הן חלק משדה הקרב של הטרור כאשר המחבלים אינם יכולים לפגוע בעומק המדינה.
ועדת הבדיקה של מחלקת המדינה האמריקנית קבעה כי נהלי הביטחון בשתי השגרירויות תאמו את ההכנות לאפשרות של איומים ברמה נמוכה או בינונית, ואף הצליחו להפריע למחבלים לבצע את הפיגוע באופן מושלם, אך לא התאימו לאפשרות של פיצוץ משאית תופת.
בעקבות הפיגועים הוחלט לשנות את תפיסת הביטחון של השגרירויות והקונגרס הקצה 1.4 מיליארד דולר לאבטחת הנציגויות הדיפלומטיות ברחבי העולם. האחריות על אבטחת הנציגים הדיפלומטיים האמריקניים היא המחלקה לביטחון דיפלומטי במחלקת המדינה האמריקנית.
"אחרי הפיגועים הועבר חוק 'ביטחון בניית שגרירויות ואנטי טרור', לפיו כל שגרירות או קונסוליה עם רגישות ביטחונית קיבלה פרויקט בנייה מחודש כדי להחליף את נקודות התורפה", אמר ל-nrg מעריב דובר המחלקה לביטחון דיפלומטי, דארבי הולידיי. לדברי הולידיי, חלק מהשינוי היה התקנת "מכשולים ואמצעים אחרים כדי להדוף התקפות".
לדברי הולידיי, האיומים המרכזיים נמצאים בעיראק, באפגניסטן ובפקיסטן, אם כי כל הנציגויות זוכות לאבטחה מרבית. "המחלקה פועלת על פי ההנחה שאירועי טרור יכולים להתרחש בכל מקום בעולם, וזו הסיבה שעושים מאמצים לספק רמה מאוד גבוהה של אבטחה לאנשינו ולמתקנים שלו, לא משנה איפה זה התרחש", אמר הולידיי.
בעשור שחלף מאז הפיגועים המשיכו נציגויות אמריקניות להוות מטרה עבור המחבלים – בפריז וברומא נחשף תאי טרור שתכננו לפגוע בשגרירויות, באוזבקיסטן ובסוריה הותקפו השגרירויות, בלבנון נפגעה שיירה של עובדי השגרירות בפאתי ביירות והאירוע האחרון היה בחודש שעבר כאשר קרב יריות התנהל מחוץ לקונסוליה באיסטנבול.
הולידיי אמנם סירב לפרט את אמצעי האבטחה של השגרירות בבגדד, כמו גם של נציגויות נוספות, משיקולי ביטחון, אולם כחלק מההכנות ערכו אנשי המחלקה ניסויים שנועדו לבחון את פגיעות המבנים מפני פיצוצי רבי עוצמה. המתחם, שזכה לכינוי "מצודת אמריקה", יאובטח על ידי חיילי מרינס ויהיה מוקף בחומות ענק ובמרווחי ביטחון.
השגרירות בברלין, שנחנכה ב-4 ביולי, נפתחה בבניין ליד שער ברנדנבורג שבו עמדה שגרירות ארה"ב לפני מלחמת העולם השנייה. ההחלטה לסגור רחוב שלם כחלק מאמצעי הביטחון ועיצוב המבנה עוררו סערה ציבורית. "המבנה הפך למבצר, כלא שמור היטב שעשוי מפלדה וזכוכית משוריינת שיכולים לעמוד מול משאיות מתפוצצות ואש רקטות", נכתב באחד העיתונים.
"המתחם החדש נבנה כדי לעמוד בדרישות הביטחוניות חסרות התקדים כאשר במקביל היא חסכונית באנרגיה ומספקת סביבת עבודה נוחה שמשתמשת במקסימום אור טבעי", הסביר השגריר האמריקני קלארק רנדט שהוסיף כי "השגרירות תספק לארה"ב פלטפורמה ראויה ליחסים הבילטראליים החשובים ביותר במאה ה-21".
נא להמתין לטעינת התגובות
