מלך בחריין ליהודים שעזבו: שובו לביתכם
מסע ההתקרבות של בחריין למערב הוליד קריאה נרגשת של המלך ליהודים עמם נפגש בלונדון לשוב אל הממלכה: "אתם אזרחים שווי זכויות"
קריאה מפתיעה ויוצאת דופן מגיעה מכיוונו של מלך בחריין. השייח חמד בן עיסא אל־חליפה קורא ליהודים שעזבו את ממלכתו לחזור הביתה.
בפגישה עם בני הקהילה בלונדון אמר המלך כי היהודים שנולדו בארצו ועזבו הם אזרחים לכל דבר והביע רצון לראותם שבים לבחריין. קהילת יהודי בחריין מונה כיום 40 נפש בלבד, רובם סוחרים מבוססים, הנהנים מיחס הוגן מצד השלטונות.
הקריאה המפתיעה הזאת הגיעה בסוף השבוע, במהלך ביקורו של המלך באנגליה. בשבת הגיע המלך לטקס הסיום השנתי של חניכי האקדמיה הצבאית המלכותית הבריטית סנדהרסט, שבה התחנך בנו. במהלך ביקורו נפגש עם ראשי קהילת יוצאי בחריין בלונדון.
"המלך ביקש מבני הקהילה, שעזבו באמצע המאה שעברה, לחזור אליה כאזרחים", אמר פייסל פולאד, הנציג הבינלאומי של האגודה לזכויות אדם בבחריין. "הוא אף קרא להם לבוא להשקיע או לבקר כתיירים. הרי מדובר באזרחים הקשורים בבחריין ורבים מהם מדברים ערבית. יש להם תחושות עמוקות (כלפי המולדת) וחלק מהם עדיין שומר את מסמכי האזרחות".
פולאד מסר שבחריין דבקה באמנות בינלאומיות לזכויות אדם ורמז בכך כי יהודים שנולדו בבחריין יהיו רשאים לקבל את זכויותיהם.
פגישתו של המלך עם יוצאי קהילת יהודי בחריין והדברים שהשמיע באוזניהם עולים בקנה אחד עם מאמציו לחזק את יחסיו עם יהודי העולם. כחלק ממאמץ זה מינה המלך במפתיע לפני כחודשיים את חברת הפרלמנט היהודייה הודא עזרא נונו לשגרירת ארצו בוושינגטון.
האופוזיציה בבחריין הביעה חשש כי מדובר בצעד לקראת נורמליזציה ביחסים עם ישראל, אולם גורמים רשמיים הכחישו זאת. לדבריהם, הממשלה דבקה בהחלטות הליגה הערבית בנוגע ליחסים עם ישראל. "לא נחמם את העניינים יותר מכפי שנוכל לשאת," הרגיע שר המדינה לענייני חוץ, ניזאר בחארנה.
בבחריין שש משפחות יהודיות, ביניהן משפחת כהן, ראובן, מוראד ונונו. מוצאה של קהילה זו בגלי הגירה מעיראק ואיראן שהחלו בראשית המאה ה-,20 ולאחר מכן הצטרפו אליהם
אביו של המלך, האמיר עיסא בן סלמאן, מינה לראשונה יהודי כחבר פרלמנט, במסגרת ניסיון לשתף את המיעוטים הנוצריים והיהודיים בשלטון. בנו, שירש אותו לפני תשע שנים, שמר על המנהג והחל לטפח יחסים קרובים עם נתיניו היהודיים. הוא הקצה כסף מקופת האוצר לשיפוץ בית הכנסת בבירה מנאמה, ואף העניק אישור לביקור של משלחת ישראלים.
יהודי הקהילה אספו בראשית האינתיפאדה 5,000 דולר לקרן של לשכת המסחר בממלכה, שאספה תרומות לעם הפלשתיני. "זוהי חובה ומעשה אנושי", אמר אז ראובן ראובן, איש עסקים יהודי תושב בחריין, "התרומה שלנו איננה הראשונה. יש אפילו ישראלים שתורמים".
נא להמתין לטעינת התגובות
