אייבי נתן הלך לעולמו בגיל 81 בביה"ח איכילוב
הפעיל למען השלום, שבשנות ה-60 טס למצרים בדרישה להיפגש עם הנשיא נאצר, נפגש עם פעילי אש"ף, זמן רב לפני שההנהגה הישראלית פתחה עמם במו"מ והקים את תחנת קול השלום, הלך הערב לעולמו בביה"ח, לאחר שחלה הידרדרות במצבו הבריאותי
אייבי נתן חוגג את יום הולדתו ה-80. צילום: אלירן חיאט
הצעד הנועז הראשון שביצע נתן במאבקו למען קידום השלום נרשם ב-1966, כאשר נחת, במטוסו הפרטי, אותו כינה "שלום 1", בפורט סעיד שבמצרים. מיד עם נחיתתו הוא נעצר, ובקשתו להיפגש עם הנשיא המצרי, גמאל עבד אל-נאצר, נדחתה. הוא גורש לישראל, ונעצר בגין יציאתו מתחומי הארץ באופן בלתי חוקי. צעד זה הפך את נתן לדמות מוכרת ברחבי העולם כולו.
בזאת לא תמו נסיונותיו להביא את תהליך השלום ללב השיח הציבורי. בראשית 1973 רכש אונייה, וקרא לה "ספינת השלום" וממנה הפעיל את תחנת הרדיו "קול השלום". הוא שידר מעל סיפון האונייה, שעגנה מול תל אביב, מחוץ לתחומי המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, מוזיקה ושידורי רדיו הקוראים לשלום.
לא הפסיק את פעילותו
בשנות השמונים החל במגעים עם אנשי אש"ף, פעילות שהביאה לחקיקת חוק נגד מפגשים אלו. נתן סירב לקבל את הטיעונים שעמדו בבסיסו של החוק, ובשנת 1991 פתח בשביתת רעב בת 40 יום בגין החלתו. הוא המשיך במגעיו עם נציגי אש"ף, וב-18 בספטמבר 1991 הורשע בהפרת "חוק המפגשים" ונדון ל-15 חודשי מאסר. נתן ישב בכלא מעשיהו, ושוחרר לפני תום תקופת מאסרו.
בשנת 1993 נאלץ לסגור את התחנה, עקב קשיים כלכליים וחוקיים. הוא לא הפסיק את פעילותו והמשיך הן בפעילות הומניטרית והן בפעילות פוליטית. לאחר חתימת הסכמי אוסלו הוא הטביע את ספינתו והמשיך במבצעים ההומניטריים.
בשנת 1997 נסע נתן לארה"ב לכתוב את זיכרונותיו, אך תוכניותיו נהרסו כאשר לקה בשבץ מוחי שהותיר אותו משותק חלקית.
נא להמתין לטעינת התגובות
