פרויקט מיחזור אישי עם טרקטור מושאל ומשפך קטן
זה התחיל כפיילוט במושב נורדייה בשרון. במקום להשליך את הזבל לפח הוא מעובד והופך לחומר המתאים לדישון האדמה. כעת, יזם הפרויקט רוצה להפוך את הפרויקט למיזם לאומי. אבל, אצל רשויות הממסד התהליכים איטיים. נראה מה יקרה שיסתיים שלב הסקת המסקנות

כמעט שנה עברה מאז החליטו מור והיחידה לאיכות הסביבה במועצת לב השרון להוציא לפועל פיילוט של מיחזור.
השיטה פשוטה: הפיכת זבל אורגני לקומפוסט, חומר לדישון האדמה. מועצת מושב נורדייה הסכימה לקיים את הפיילוט בשטחה, ובמשך שמונה חודשים, חברו לפרויקט שבעים משפחות שמשתתפות בו עד היום.
כשיצא הפרויקט לדרך קיבל מור את העזרה הדרושה. "היחידה סיפקה את הפחים, השקיות המתכלות, וחומרי ההסברה ואני חילקתי אותם למשפחות". הבעיה, לטענתו של מור, היא שהתמיכה לנושא מבחינת משאבים, הפסיקה לאחר אותו שלב התחלתי וכי הוא עצמו, אינו יכול בכליו המוגבלים לספק את רצונם של עוד משפחות למחזר באותה שיטה.
מחזור זבל אורגאני לקומפוסט הוא למעשה החזרת הפסולת לאדמה, דרך ניצול ההתפרקות הטבעית של חומרים אורגאניים, כאשר הם בערימה שניתנים לה חמצן ורטיבות במינון מסוים. התהליך פשוט למדי- על המשפחות המייצרות זבל לזרוק בפחים נפרדים ירקות, פירות וגזם קל.

מור בטוח כי שיטת
ועכשיו רוצה מור להיענות לעוד משפחות שרוצות למחזר, אך בהיעדר תמיכה נוספת, ובמציאות בה גם המיחזור הנוכחי מתבצע על ידי אלתורים שלו, הוא נאלץ לשמור על היקף המיחזור כפי שהוא.
"בלי טרקטור, עגלה ופועל או שניים שיעמדו לרשותי מדי פעם לצורך האיסוף של הפחים והתפעול של האתר, אני לא יכול לצרף עוד משפחות". אפילו את הרטיבות שדרושה לזבל האורגאני לפירוק הטבעי, מספק מור בעזרת משפך, כיוון שחיבור של צינור מים לאתר תלוי גם הוא מן הסתם בכסף. בקרוב יקבל מור תולעים אדומות שעוזרות בפירוק ובכך מאיצות את התהליך, אך אם לא יקבל תמיכה שתציב את תאי הערימות תחת מחסה, הגשם שירד בחורף יאט אותו.

התמיכה הדרושה למור כדי לתפעל את התהליך ולהרחיב אותו למשפחות נוספות באזור שמעוניינות למחזר, אינה מרקיעה שחקים. " להערכתי זה עניין של 50 אלף שקל כדי ליצור את התשתית הדרושה, ובנוסף דרוש מימון לתפעול שוטף, שהוא זניח כי השיטה פשוטה". הבעיה היא, שלמרות שמור רואה אל מול עיניו כי הפיילוט הצליח, היחידה לאיכות הסביבה בלב השרון, נמצאת עדיין בשלב שלפני הסקת המסקנות.
ציון דוד, מנהל היחידה לאיכות הסביבה במועצת לב השרון, שדחף את הפרויקט בנקודת הזינוק שלו, מודע לבעיות הניצבות בפני מור, וטוען שהרחבת הפרויקט ומתן ההקצאות אכן יעשו לאחר בחינה מעמיקה של הפיילוט ויצירת תוכנית יסודית שתיקח בחשבון את כל הגורמים הרלבאנטיים כדי להוביל להצלחתה.
"אני מודע לכך שיש כמה תקלות קטנות בפיילוט ושמור משתמש בכלים של המושב, אבל נראה שהשיטה אכן מצליחה. אנחנו פשוט צריכים להפיק את הלקחים הדרושים ולראות איך מרחיבים את זה מבחינה ארגונית" אומר דוד. דוד גם מתכוון להרחיב את הפרויקט לעוד מאה משפחות באזור. ומציין ש"מהשלב של ההפרדה של הזבל אורגאני, כל התהליך הוא באחריותנו ואנחנו אכן ניקח את האחריות הזאת, אבל בינתיים הנושא עובד יפה וזה מדהים".
מור ודוד נמצאים למעשה באותו צד של המתרס. שניהם רוצים בשמירה על איכות הסביבה, אך הפער שבין נכונות הציבור לגלגלי השיניים האיטיות של מי ממוסדות המדינה שאמור לדחוף ולספק את כל המשאבים, בא ללמדנו כי עדיין לא בא נביא ירוק בעירנו, וכי אם לא תהיה החלטה בדרגים הגבוהים להעלות את המדיניות הירוקה למקום גבוה על סדר היום, איכות הסביבה תישאר בשלב "הסקת המסקנות". ועד שישתנה משהו, מור ימשיך למחזר זבל אורגאני של שבעים משפחות בלבד במושב אחד בלב השרון.