הקרב על ראשות עיריית י-ם עובר לעלוני השבת
במי תומכים עלוני השבת לראשות עיריית ירושלים, מה הסיפור בין הרב אבינר והסרוגים ומיהי בת השירות הלאומי שמשתפת בחוויותיה את קוראי העלונים. רמז: היא בן. המעלעל במדור ביקורת עלונים
למעשה הרומן בין שני הצדדים החל כבר קודם, כשבפרק התשיעי של הסדרה, מצטטת רעות את הרב אבינר כמי שמתיר לצאת עם שני בחורים במקביל, תשובה שאף היא ניתנה במסגרת שו"ת הסמס. הרב אבינר, שזכה להיות אולי הרב האמיתי היחיד שמוזכר בסדרה, מיהר להוציא הבהרה (בסמס, אלא מה?) לפיה דבריו סולפו ותשובתו ניתנה לגבי מקרים יוצאי דופן.
בשבת האחרונה היינו עדים למערכה שנייה בקרב בין "סרוגים" לרב אבינר שכתב שאסור לצפות בסדרה כי "יש שם ניבול פה ופריצות, שכידוע לא די להיות 'שומר נגיעה' – וגם זה לא תמיד נמצא שם – אלא צריך טהרה וצניעות. גם לא חסר זול, רדוד טיפשי, והוא עלבון לציבור הלאומי-דתי".
עכשיו השאלה היא האם בעונה הבאה של "סרוגים" שכבר יש מי שמדבר עליה, יתייחסו גם לפסיקה הזו.
וכמו שאמר לי ידידי אוריה קניג: "הסדרה הזו בכלל לא אמינה. איך יכול להיות מצב שיש כל כך הרבה צעירים מהמגזר, ואף אחד מהם לא מדבר על 'סרוגים'"?
הרב אבינר נגד אומן
ונעבור למאבק הבא. בעוד כמה שבועות יתמלא שדה התעופה בן-גוריון באלפי גברים שיקפצו לכמה ימים בקבר ר' נחמן באומן.
בעמוד האחרון של "באהבה ובאמונה" מונה הרבה אבינר שורה ארוכה של טיעונים מדוע לא לטוס, אותם הוא מפנה את הבמה למבחר ציטוטים מהחוברת "ראש בני ישראל" של חסידי ברסלב, שאמורים לשכנע את ה"חסידים" שלא לטוס, כולל ציטוט לפיו: "רביה"ק אמר לבוא אליו לראש השנה, ולא אל קברו בראש השנה. ואכן בכל הדורות אף אחד לא ניגש לציון רבנו ז"ל בראש השנה".
יישר כח לרב אבינר על מלאכת ה"קופי-פייסט", אבל נדמה לי שבמקרה הזה הוא מדבר אל העצים ואל האבנים.
תאמיני לי
פתיחת השנה ששלחה מאות אלפי ילדים לבתי הספר, ועשרות אלפי לומדים ל"זמן אלול", סימנה גם את תחילת פעילותן של בנות השירות הלאומי. באופן טבעי, העלון שהקדיש לנושא כמה שורות היה "עולם קטן". החלק הפחות טבעי היה שהשורות נכתבו על ידי יוני לביא, שהוא במקרה בחור ולא בחורה. מה שנקרא: "מניסיוני האישי".
לא רחוק משם מופיע ראיון שערך נדב גדליהו, עם בת-אל גטרר, חברת נבחרת ישראל באולימפיאדת בייג'ין במסגרת מקצוע הטקוואנדו שתפקדה גם כנציגת המגזר הדתי.
גדליהו, שמתפקד בעיקר ככתב לענייני ה"מדריך", מפרגן לגטרר לאורך הראיון, מה שבוודאי יעורר לא מעט התנגדות מטעם צדיקי המגזר הצעירים, עניין שיעזור לעורכי העלון למלא את מדור "רשות הדיבור". העיקר שכולם ייהנו.
הגודל קובע?
שינוי בנוף עלוני השבת. עלון "מעט מן האור", בהפקת "אשחר & ותקין" עבר שינוי צורה וצמח בכמה סנטימטרים לאורך ולגובה.
עד כמה שעיני מבחנת, המקום הנוסף לא גרם לגדילה בכמויות התוכן אלא רק לשינוי בגודל האותיות.
אולי בשבת הבאה כבר ישכילו בעלון לנצל בצורה טובה יותר את שטח הדף שהתווסף.
הם כבר החליטו
הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בנובמבר הקרוב עומדות לעורר בעיקר לא מעט מריבות פנים-מגזריות כפי שכבר קורה במבחר ערינו (פתח תקווה, גבעת שמואל ועוד), אבל הקרב המעניין באמת עומד להתרחש בירושלים.
אל מול ההתקוטטות בין נציגיו השונים של המגזר החרדי בשאלה מי יהיה בראש, ניצב ניר ברקת – מועמד חילוני, שבשבת האחרונה זוכה לראיון מפרגן במיוחד בעלון "מעייני הישועה".
הכתב, שלא חתום על הדברים, מלטף
אוקיי, אני כבר הבנתי במי "אנחנו" תומכים.
זוטות
"מידת אהבת ישראל מחייבת לאהוב את הנפגעים ולהעניש את הפוגעים", על ציטוט זה חתום הרב זלמן מלמד ב"קוממיות" שמתייחס לחרם על אירוע בגוש עציון אליו הוזמן אלוף גרשון הכהן. מה שנקרא – פרשנות יצירתית.
"נקודת חיבור", המדור הצעיר של "שבת בשבתו", מצטיין אף הוא בחזרה על נושאים, כשהשבוע שוב מככב מכשיר הטלוויזיה במשבצת האיור.
באותו מדור מתייחס אביעד ברטוב לפולמוס בשאלה האם זה גנאי לכנות רב בתואר "דוקטור", כפי שעלה בדיון (בנושא דוח כושרות) בין הרב שמואל אליהו לרב (דוקטור) בני לאו. מה שמוזר הוא שברטוב בוחר להביא כדוגמא את הרב ד"ר זאב בנדיקט, ולא מישהו אחר כמו הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין למשל.
אחרי היעדרות ממושכת חזר מדור האיור הנחמד לעלון "יש"ע שלנו" – כדי שיהיה גם שם ממה ליהנות.
אני רץ לקנות
ולסיום, ב"סיון" מצאתי את הפרסומת לספר שעד היום לא ידעתי שאני יכול לחיות בלעדיו – ספר "בהמלצת הרבנים והקוראים", בו תמצאו "התייחסות שבועית, טיפים וכלים כיצד לשפר את מזלנו על פי חכמת התורה חגי ישראל והפרשות בכל שבוע לאורך כל השנה".
ואני רק תהיתי איך כותרת כמו "באיזו פרשה התחתנתם ומה התיקון הזוגי שלכם?" (שתי שאלות שאשתי תשמח אם אדע את התשובה עליהם) נכנסת לספר שנקרא "האיש שהצליח לשנות את הסרט".