טיפול יעיל באשפה ימנע נזקים סביבתיים
בישראל כמות האשפה ההממוצעת לנפש עומדת על 1.6 ק"ג לנפש. טיפול לא נכון באשפה מסכן את הקרקע ואת מקורות המים. פרופ' יורם אבנימלך, מרצה וחוקר העוסק בנושאי איכות הסביבה טוען כי הדרך לפתרון בעיית האשפה מתחילה בבית. כדור הארץ, דוח מצב
מהו היקף בעיית האשפה בישראל?
יורם אבנימלך:"כמות האשפה הממוצעת לנפש ליום עומדת על כ–1.6 קילוגרמים, המצטברים מדי שנה בשנה לכמעט ארבעה מיליוני טונות. זוהי כמות עצומה יחסית למקומות אחרים בעולם. אנחנו חברת שפע בעלת תרבות צריכה שעולה כל הזמן. בסביון, למשל, מייצרים כמעט חמישה קילוגרמים של פסולת ליום לעומת היישובים הבדואים שמייצרים את כמות האשפה הנמוכה ביותר. זאת ועוד, בהשוואה לארצות אחרות אנו מייצרים הרבה מאוד חומר אורגני - כמעט 50 אחוזים מכמות הפסולת הכללית, בשל שימוש ניכר בפירות וירקות. ככל שרמת החיים עולה, עולה גם צריכת האריזות מפלסטיק ומנייר, השימוש במכשירי חשמל וכדומה. אמנם אנו צורכים פחות נייר מארצות הברית ומאירופה, אבל תכולת הפלסטיק גבוהה מאוד - כמעט 15 אחוזים, שהם בהערכה 600,000 טונות בשנה".
פסולת אלקטרונית בילי פרנקל
מדוע כמויות האשפה הגדולות הן כה משמעותיות בתחום איכות הסביבה?
"לכולם ברור שהאשפה אינה אסתטית מהבחינה החזותית, ושהיא מרעילה את הקרקע ואת מקורות המים. זיהום האוויר בהקשר לאשפה הוא פחות מובן מאליו. ערימות האשפה עוברות תהליך פירוק אנרובי (ללא חמצן) ותסיסה ופולטות לאוויר גז מתאן הפוגם בשכבת האוזון המקיפה את כדור הארץ הרבה יותר מאשר הפחמן הדו–חמצני".
אילו אמצעים ננקטים בארץ כדי לצמצם את הנזקים הנגרמים לסביבה?
"עד לפני כעשר שנים העבירו רוב היישובים בארץ את האשפה לוואדי הקרוב או לחירייה. לא הייתה כל התייחסות למפגעים ולהשפעות שיש לפסולת על הקרקע, המים, עופות, שריפות וכדומה. המשרד להגנת הסביבה פעל נמרצות לסגירת האתרים הפראיים, והיום כמעט
כל האשפה בארץ מועברת למטמנות שבקרקעיתן נעשה חיפוי פלסטיק, הנוזלים מנוקזים כדי למנוע פגיעה במי תהום, והאשפה מכוסה כדי להוריד את רמת זיהום האוויר. יש גם מודעות גדולה יותר לשיפור האסתטיקה".
אין הפרדה
האם הטמנה היא הפתרון לבעיית הטיפול באשפה?
"כמובן שלא, היא בחזקת טיפול ארכאי שפוגע בסביבה ומנצל הרבה מאוד משאבי קרקע. באירופה ובחלק ממדינות ארצות הברית חל איסור לטמון חומרים אורגניים באדמה בשל פליטת גז המתאן, אבל בארץ מטמינים את רוב האשפה בשל העלות הנמוכה יחסית של ההטמנה לעומת טיפולים אחרים. לאחרונה הוטל מס הטמנה שאמור לשקף את המחיר האמיתי של ההטמנה וההשפעות ההרסניות שלה על הסביבה".
אילו פתרונות אלטרנטיביים ניתן בכל זאת ליישם כדי לטפל באשפה?
"בארץ אין עדיין מדיניות אלטרנטיבית גורפת, אבל יש כבר התחלה של מודעות, והטיפול היעיל באשפה צובר תאוצה. מיון האשפה ומחז רה הם שני האלמנטים המרכזיים במציאת פתרון כולל לבעיה. התשובה לפי דעתי נעוצה בהפרדה הראשונה הנעשית בבית ובאתרים מסחריים בין פסולת רטובה לפסולת
יבשה. הזרם הרטוב כולל שאריות מזון וכל דבר אחר שהוא אורגני ומתפרק מהר. מחומרים אלה מייצרים קומפוסט, דשן אורגני, שיש לו ביקוש וערך. הזרם היבש של האשפה הממוינת כולל פלסטיק, ניירות, בקבוקים וחומרי אריזה שונים שניתן לשלוח למיון ולמחז ר
בצורה יעילה".
האם האזרחים משתפים פעולה בפתרונות מסוג זה?
"היום לא מפרידים ברוב הבתים בין אשפה רטובה ובין אשפה יבשה, וכתוצאה מכך האשפה מתערבבת ונעשית כולה רטובה. מיון של אשפה רטובה הוא לא יעיל - נייר שעורבב עם קוטג' ואשכולית הוא מזוהם".
להזמנת גיליון "נשיונל ג'יאוגרפיק": כדור הארץ דוח מצב, ניתן להתקשר 03-7642122
נא להמתין לטעינת התגובות
