איש הרוח: ייצור חשמל בחצר האחורית
הטרנד הבא בייצור חשמל ביתי: הקמת טורבינת רוח בגינה או על הגג. יוסי קינן התחיל לעשות זאת כתחביב ובקרוב יתחיל לקבל עבור הפרויקט כסף מחברת החשמל. המיזם הבא: טורבינת ענק על מגדל המים, שתאיר את כל יבנה
- מדריך לבניית טורבינה ביתית
לטורבינות לפחות שני יתרונות על פני הלוחות הסולאריים: התקנתן זולה יותר, והן גוזלות פחות מקום בבית - מדובר רק בשטחו של העמוד הנושא את הטורבינה.
על-פי התוכנית של שר התשתיות בנימין בן-אליעזר, הכוונה היא לבצע את המהלך לפי מודל המערכות הפוטו-וולטאיות, הנטענות הודות לאנרגיה סולארית - מודל שנכנס לתוקף ב-1 ביולי השנה.
התקנות שיאפשרו את מכירת החשמל שיפיקו הטורבינות לחברת החשמל יתפרסמו רק בעוד כמה שבועות - אך כבר יש כאלה שראו את הנולד.
יוסי קינן, יבואן סיגריות ומשקאות, התקין בביתו טורבינות רוח לייצור חשמל לצרכיו העצמיים. בשלב זה הטורבינה חוסכת לו חשמל - אבל שאיפתו היא שבעתיד הקרוב הוא גם יוכל להרוויח מזה.
קינן, המתגורר בבית פרטי ביבנה, הוא מהאנשים שאוהבים להתנסות בבנייה עצמית בשיטת "עשה זאת בעצמך" של כל מיני דברים שימושיים. הוא לא רק מוכשר בעבודת ידיים, הוא גם חסכן גדול: את כל החלקים הוא קנה דרך האינטרנט או בשוק הפשפשים במחירים נמוכים במיוחד, כך שהפרויקט גזל ממנו לא מעט זמן.
כעת, לאחר שהתקין את המערכת בביתו, קינן יוזם רעיון גם עבור עיריית יבנה: בכוונתו להציע לראש העיר להתקין טורבינות גדולות על מגדל המים הגבוה של העיר, המתנשא לגובה 37 מטר, שבאמצעותו ניתן יהיה לספק תאורת רחוב - ולחסוך לעירייה הרבה מאוד כסף. "אני אביא את הידע המקצועי והזמן, והעירייה תביא את הכסף הדרוש להשקעה", הוא מסכם.
הפרויקט החשמלי של קינן החל בתחילת השנה, סתם מתוך אהבה לטחנות רוח. קינן מעיד על עצמו כי כבר מגיל צעיר היתה לו חיבה מסוימת לתנועה קינטית. בכל נסיעה לחו"ל, כשהחברים היו הולכים לעשות שופינג ולמוזיאונים - הוא נהג לחפש טחנות רוח.
לכן קינן תכנן לבנות שבשבת גדולה בביתו לצרכים אסתטיים בלבד, אך תוך כדי שוטטות באתרי אינטרנט המלמדים לבנות באופן עצמאי טורבינות רוח, הוא למד על התועלת שאפשר להפיק מהן בייצור חשמל: "האתר היעיל ביותר שמצאתי היה DIY. שם קיבלתי מידע מקיף ומפורט, גם מהפורומים של הגולשים, והחלטתי לחבר לטורבינה גם מנוע ומצבר".
כדי ליצור את להבי הטורבינה הוא השתמש בצינורות ביוב העשויים פיברגלס, וחתך אותם לפי התרשים שסופק באינטרנט. כדי להפוך את השבשבת ליצרנית חשמל, הוא קנה מנוע DC בעוצמה של 12 וולט ב-100 דולר באתר הקניות המקוון אי-ביי (בארץ ביקשו ממנו עבור אותו מנוע 1,000 שקל ).
עוד 300 דולר עלה ממיר המתח ל-220 וולט (גם הוא מאי-ביי), והוא קנה גם מצבר הצובר את החשמל שמייצרת הטורבינה. בסך הכל השקיע קינן כ-2,000 שקל במערכת טורבינת הרוח שלו, המתנשאת לגובה 4 מטרים.
המערכת מספקת חשמל קבוע לתאורת הגינה שמקיפה את הבית, לחניון הפרטי ולמערכת האוויר והתאורה של שני אקווריומים גדולים.
"האקווריומים שלי לא קשורים לחברת החשמל. אם יש הפסקת חשמל,
גם אותן רכש מאתר קניות באינטרנט: "בארץ רצו ממני 800 שקל לפס שאורכו כמטר. באי-ביי שילמתי 10 דולר ועוד 5 דולר למשלוח. אני לא מכבה את האורות בחוץ בלילה, כי זה לא עולה לי כסף. הכל מואר פה כמו באור יום - שזה גם מרתיע פורצים - ואני יכול להוסיף עוד תאורה. השכן שלי כבר רוצה להתחבר אליי, ונראה אם אפשר יהיה לעשות את זה", הוא מספר.
קינן לא יודע כמה כסף הוא חוסך היום, אבל בכוונתו להרחיב את המערכת כדי לספק חשמל לעוד חלקים בבית, כך שהחיסכון יהיה משמעותי: "אני מתכוון להגביה את הטורבינה ולהגדיל אותה בהתאם. לשם כך אקח עזרה מקצועית, כי אני לא מבין בחשמל עד כדי כך, או שאלך ללמוד את הנושא בצורה מקצועית בקורס".
כדי להשלים את אספקת החשמל העצמית לימים שבהם הרוח אינה חזקה, הוא גם התקין בעצמו לוחות סולאריים (בהספק של 200 ואט בשלב זה) על גג החניון הפרטי: "כדי שבימים שבהם אין רוח אבל יש שמש, הלוחות הפוטומוולטאיים יספקו את החשמל, ולהפך - בחורף אין שמש אבל יש רוחות חזקות, שיניעו את הטורבינה", הוא מסביר, "את הלוחות הפוטו-וולטאיים קניתי בגרושים בשוק הפשפשים מסוחר מתכות. אני לא בטוח שמי שמכר לי אותם ידע מה הלוחות האלה בכלל", הוא מספר.
אולם בעוד קינן העדיף להתקין את הטורבינה בעצמו וליהנות מחדוות היצירה, יש גם מי שמעדיפים לקנות טורבינות מן המוכן.
טורבינות זעירות לייצור חשמל ביתי הן עדיין עסק בחיתוליו, ולטענת יוסי גמליאל, מנכ"ל חברת סינרג'י, בינתיים הם הגורם היחיד בשוק שמציע להתקין טורבינות כאלה בבית הלקוח.
הלקוחות הראשונים של סינרג'י הם ליאת ועומר זיו, בעלי "משק זיו" במושב תל עדשים שבעמק יזרעאל, שהתקינו את דגם הטורבינה הביתית שהחברה מציעה.
משפחת זיו מפעילה צימר, ולאחרונה התקינה טורבינת רוח שתפיק 5.5 קוט "ש חשמל (יותר מצריכה ביתית ממוצעת) ותספק את כל החשמל הדרוש להפעלת הצימר. בני הזוג שילמו 10,000 שקל עבור מערכת בגובה 5 מטרים, במחיר שהוגדר על-ידי החברה כ"מחיר הרצה".
"רכשנו את הטורבינה גם מתוך חשיבה ירוקה של איכות סביבה, וגם משום שמדובר בייצור אנרגיה חלופית זולה במיוחד - זולה הרבה יותר מאנרגיה סולארית", מסביר זיו.
"תל עדשים ממוקם באזור הנחשב 'שרוול רוחות' במשך 14-12 שעות ביממה, וחבל לא לנצל זאת. עוד לא חיברנו את הטורבינה לחשמל, וזה יקרה בתוך ימים, אבל אנחנו מרוצים מאוד מהתוצאה. בינתיים אנחנו יחידים באזור. אם הפיילוט יצליח והחוק יאפשר זאת, אתקין עוד טורבינות רוח".
לדברי גמליאל, החברה תשווק מערכות בעלות מגוון הספקים: החל ב-500 ואט ועד 5 קילו-ואט. עלות יחידה היא לפחות 6,000 שקל . גמליאל מוסיף כי המערכות הללו נחשבות שקטות ויעילות במיוחד במקומות המתאפיינים ברוחות חזקות, ולכן מומלץ לבדוק מהי עוצמת הרוח באזור לפני ההתקנה, כדי להשיג תוצאות מיטביות.
נא להמתין לטעינת התגובות
