היקף שטח שמורות הטבע בישראל גדול בהשוואה לעולם
190 שמורות טבע, 66 גנים לאומיים ושבעה מיליון מבקרים בשנת 2007. פרופ' פייטלסון, יו"ר מועצת גנים לאומיים ושמורות הטבע, מרוצה: בישראל 30% שטח מוגן. כדור הארץ, דוח מצב
- כדור הארץ דוח מצב: פסולת
האם הכרזה על אזור שמורת טבע היא כלי יעיל לשמירה על המשאבים הטבעיים בו?
פייטלסון: "זהו הכלי היעיל ביותר משני טעמים עיקריים: ההכרזה מספקת רובד של הגנה - ניתנת זכות וטו על החלטות של תכנון ובנייה שעלולות לפגוע בטבע באזור המוכרז. ההכרזה מאפשרת גם רובד של פעולה - ניתן לפעול למען הגנת הסביבה בשטח המוכרז מעצם הכרזתו ככזה".
עגורים בעמק החולה צילום: חיים אזולאי
מהו התהליך הביורוקרטי הנדרש כדי להכריז על אתר שמורת טבע?
"מדובר בתהליך ארוך, שבסופו שר הפנים מאשר את הכרזת השמורה, אך לא לפני שהתוכנית אושרה במוסדות התכנון, קיבלה חוות דעת ממערכת הביטחון, ממועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, מהמשרד להגנת הסביבה, מהרשות המקומית וממוסדות נוספים. ישנן שמורות שמוכרזות בתהליך מהיר, אך במידה ויש מתנגדים רבים או אם השמורה נמצאת בשטח בעל ערך נדל"ני, התהליך יכול להימשך גם עשור ויותר".
האם התערבות אקטיבית בתוך שמורות נחשבת התערבות בטבע?
"בכל שמורה יש ממשק הצלה ברור וכתוב מראש. גם אם נחליט לא להתערב כלל, זה עדיין יוביל להתערבות בצורה כלשהי. לדוגמה, המקרה בשמורת עין פשחה: בעבר, לפני שהוכרזה שמורה, נהגו בדואים לשרוף במקום את הקנים, על מנת שיגדלו קנים צעירים הטובים לעדרים. לאחר שהכרזנו עליה שמורת טבע הופסקה כמובן שריפת הקנים, ועד מהרה החל הקנה להשתלט על כל מקורות המים המתוקים בשמורה. כדי להציל את המערכת, נאלצה רשות הטבע והגנים לנקות את האגמים והשבילים בשמורה מהקנה. על מנת למנוע התערבות גדולה מדי מתכננים ממשק פעולה לכל שמורה, על פי הגדרת יעדיה. במקרים רבים מחליטים על נקודה בזמן שאליה אנו מעוניינים להשיב את הטבע. זו למעשה החלטה חברתית".
בשנת 2007 הוכרזו 18 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים. האם יש להם מאפיינים משותפים?
"ההכרזה על שמורת טבע בעיתוי מסוים היא אקראית ותלויה בביורוקרטיה ובמסלול שעברה, כך שאין מאפיין משותף לכולן. אבל לפעמים ישנן תקופות שבהן קיימים מאפיינים משותפים כי המודעות לנושא מסוים גדולה יותר. למשל, בריכות חורף רבות מוכרזות לאחרונה שמורות טבע לאחר שחשיבותן חדרה לתודעת אנשי המקצוע והציבור. גם הנושא של שמורות ימיות צבר תאוצה והיום מבינים היטב את ההכרח לשמור גם על הים וגם על הסביבה החופית, וניכר שמוכרזות יותר שמורות לאורך החוף".
בישראל קיימות כיום 190 שמורות טבע מוכרזות ו–66 גנים לאומיים. האם שיעור השטחים השמורים יחסית לכלל שטח המדינה הוא טוב בהשוואה לעולם?
"ישראל היא מדינה בעלת צפיפות אוכלוסין גבוהה, שאף הולכת ומצטופפת יותר, ועם זאת משמרים בה שטחים רבים מאוד. כל שמורות הטבע והגנים הלאומיים המוכרזים משתרעים כיום על שטח של כ–6,400 קמ"ר, שהם קרוב ל–30 אחוזים משטחה של המדינה. כך שניתן לומר שסך השטחים המוגנים בישראל הוא בהיקף גדול בהשוואה לעולם".
שמורת טבע חוף הבונים רשות הטבע והגנים
בשנת 2007 הגיעו כשבעה מיליוני מבקרים לשמורות הטבע ברחבי הארץ. האם הם מזיקים לטבע?
"אחת הבעיות העיקריות בשמירה על הטבע היא חפיפה בין שטחים שאמורים לתפקד כשמורות טבע, אבל למעשה מתפקדים כגנים לאומיים שפתוחים למבקרים. הפתרון לכך, לדעתי, הוא להגביל את הכניסה, גם אם מגבילים בכך זכות בסיסית של האוכלוסייה. מטרת שמורת טבע היא שמירה על הטבע, וזו צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות. יש לבחון כל מקום לגופו ולמצוא את האיזון הנכון בו. לעומת זאת, בגנים הלאומיים צריך ורצוי לעודד ביקורים".
כיצד מכריעים במקום שבו ישנם הבדלי אינטרסים בין פיתוח כלכלי או תיירותי ובין שמירת הטבע?
"זו הכרעה קשה. ישנם מקומות שבהם לא מאשרים הכרזה על שמורה בעיקר בשל סיבות כלכליות. מצד שני, הכרזת שמורה מקשה על יוזמות כלכליות באותו המקום, וטוב שכך. יזם כלכלי יירתע מתהליך מסובך של פתיחת מפעל באזור של שמורת
טבע ויחפש מקום אחר. במקומות שבהם הצורך בפיתוח כלכלי הוא אמיתי וחשוב ניתן לעשות גריעות - הפשרת חלק משטח השמורה לפיתוח האזור. חשוב שהדבר יתבצע רק כשאין ברירה אחרת וכאשר האינטרס הכלכלי הוא מוחשי וגורף".
להזמנת הגיליון המיוחד של נשיונל ג'יאוגרפיק "כדור הארץ-דוח מצב" התקשרו
03-7642122
נא להמתין לטעינת התגובות
