תנועת בני עקיבא: ההתנגדות להקמת היישוב מרשם היא פוסט ציונית
הרוחות מתלהטות לקראת דיון משרד הפנים בנושא הקמת היישוב מרשם בחבל לכיש. תנועת בני עקיבא מאשימה את החברה להגנת הטבע בפגיעה במפעל הציוני, מפוני גוש קטיף, שחלק מהם צפויים לגור ביישוב, טוענים כי הפגיעה בטבע תהיה מינימלית. ובחברה להגנת הטבע מגייסים לקמפיין את 12 אבירי הסביבה, שיקבלו השבוע פרס מפעל חיים מנשיא המדינה על פועלם בתחום
ועדת השרים להתיישבות כפרית וחקלאית אישרה כבר לפני שנה את התוכנית להרחבה משמעותית של חבל לכיש, בכשבעה יישובי קו תפר על מנת שאלו ישמשו "גדר חיה" שתמנע חדירת מחבלים משטחי יהודה ושומרון. השרים ניסו להשיג שתי ציפורים במכה אחת, ולהשיג באותו מהלך מגורי קבע בישובים אלו למפוני גוש-קטיף. ביישוב מרשם מתוכננות להיבנות 391 יחידות דיור שיתפרסו על פני שלוש גבעות.
- הקרב על חבל לכיש
- אושרה הרחבת חבל לכיש
- החברה להגנת הטבע פותחת חזית התנגדות
- משרד הפנים: 12 אלף איש גם ביקשו להחזיר את בריגיטה לכוכב הולד
היום (א'), לקראת הישיבה ביום ג' הצדדים השונים העלו הילוך במאבקם. מצד אחד תנועת הנוער בני עקיבא תוקפת את החברה להגנת הטבע ואומרת ש "לפני קרוב לשנתיים קיבלו מאות בני נוער מרחבי העולם החלטה חלוצית: הקמת יישוב ציוני בחבל לכיש. ארגונים ירוקים חושבים אחרת". בהודעה שהפיצו טוענים בתנועת הנוער כי התנגדות לבנייה במקום שווה ל"פוסט ציונות".
מרבדי כלניות, חבל לכיש צילום: החברה להגנת הטבע
מזכ"ל בני עקיבא, זאב שוורץ, העביר הבוקר (א') מכתב למשרד הפנים בו כתב: "נדהמנו לגלות שיעד חשוב כזה של פיתוח בית לעולים ציוניים המעוניינים ליישב את הארץ, בהתאם להחלטות ממשלה נמצא תחת עירעור".
בתגובה מסרה החברה להגנת הטבע כי "בכברת הדרך הארוכה שנעשתה מימי קום המדינה ועד ראשית המאה ה-21, השתנתה המציאות שבה יש להקים יישוב בכל מקום, במטרה 'להלבישך שלמת בטון ומלט'. מדינת ישראל אינה עוד דלילת אוכלוסין אלא צועדת במרץ להיות הצפופה ביותר בעולם המערבי. נופים שהיו, שעליהם גדלנו – אינם עוד. משאבי טבע רבים עומדים בפני סכנת כליה. כתוצאה מכך, האתגר התכנוני הלאומי הוא ניצול יעיל של משאב הקרקע הנדיר, שמירה על המרחב הפתוח, על ערכי הטבע, הנוף והמורשת, והימנעות מקיטוע של רצף השטח הפתוח".
ובנוסף גייסו את 12 אבירי הסביבה, שעתידים לקבל השבוע פרס מפעל חיים סביבתי על פועלם בתחום. חתני הפרס פירסמו קריאה ציבורית לחברי המועצה הארצית בבקשה שלא לאשר את הקמת היישוב, לאור הפגיעה בערכי הטבע הייחודיים של חבל לכיש.
בהודעתם כתבו: "חבל לכיש הוא אחד האזורים הטבעיים היפים והרגישים ביותר בישראל. הוא כולל בתוכו אוצרות טבע וסביבה ייחודיים, מרבדי פריחה מרהיבים, אתרים ארכיאולוגיים חשובים ובית גידול ייחודי, בעל חשיבות בין-לאומית לצמחים ובעלי חיים. לכן גם הוגדר האזור כמרחב ביוספרי".
עוד הוסיפו כי "הקמת הישוב תביא לדעת כל אנשי הסביבה להרס בית הגידול ולפגיעה בלתי הפיכה בשטח הפתוח. אישור הישוב בניגוד לכל חוות הדעת הסביבתיות שמה ללעג וקלס את מדיניות התכנון הארצית הרואה חשיבות בחיזוק ישובים קיימים ושמירה על השטחים הפתוחים".
בין חתני הפרס יוסף תמיר, מראשוני הפעילים הסביבתיים בישראל, פרופ' הלל שובל, ראש החוג למדעי בריאות הסביבה במכללת הדסה, פרופ' עמנואל מזור, חבר במכון ויצמן, פרופ' אמוץ זהבי, ממייסדי החברה להגנת הטבע, פרופ' אורי מרינוב, ממקימי המשרד להגנת הסביבה ופרופ' אלון טל, מקים עמותת "אדם, טבע ודין".
מסדרון אקולוגי
גם קולם של וועד מתיישבי גוש קטיף נשמע השבוע. ראשי הוועד מסרו ל nrgמעריב: "אנו בטוחים כי הירוקים מאמינים בכל לבם כי ההתיישבות בלכיש פוגעת בשטחי החבל אבל אסור לשכוח כי גם התושבים המיועדים למרשם מגדרים את ירוקים אוהבי הארץ והם מאמינים כי הקמת היישובים תועיל יותר מאשר תזיק".
חלון לחבל לכיש צילום: החברה להגנת הטבע
עוד טוענים חברי הוועד כי מרבדי הכלניות, שלטענת החברה להגנת הטבע
יפגעו, לא יפגעו מפני שהן לא צומחות בשטח היישוב .
וכך גם לגבי הפגיעה בעצים ובעופות הדורסים. ועד מתיישבי גוש קטף מסר כי ב"מרחבי לכיש הפתוחים אין כמעט עצים לקינון ובפרט במרשם אין ולו עץ אחד לרפואה" והוסיפו ש"בעקבת הקמת הישוב, אנו תקווה שיינטעו עצים חדשים שיאפשרו את קינון הדורסים".
נא להמתין לטעינת התגובות
