דרוש קפטן פלאנט: המדינה מגמגמת והאזרחים תופסים פיקוד
מדינת ישראל במשבר. הכנרת מתייבשת, הזיהום גובר, הפיוז של החשמל מאיים לקפוץ לנו והמרחב הציבורי נהיה לזירה של מחלוקת בין שוחרי נדל"ן לשוחרי גינות. לאחרונה הועברו בקשות מהמדינה לאזרחים: להתקלח שתי דקות פחות, כי ישראל מתייבשת ועוברת מאדום לשחור. השאלה היא מה מטורף יותר- לא למחזר? או לא להכין תשתית למיחזור? מי כאן המבוגר האחראי?
במסגרת הפרויקט המתנדבים יבצעו פעולות למען הסביבה בבית ספרם ובמושבים. חוץ מעשייה פיזית יכנסו המתנדבים לתנועות נוער, ויעברו מבית לבית במושב, במטרה להקנות למבוגרים ידע סביבתי וללמדם שיטות פשוטות לשיפור הסביבה, כמו לנתב את הצינור של המזגן לגינה או לחסוך בחשמל.
כדי שהיוזמה תוגדר כהצלחה ברנט-כהן לא יכולה להסתפק במימון על בסיס מכירת עוגות במושב אלא חייבת לקבל תמיכה כספית מהמדינה. היא משתדלת לשמור על אופטימיות, אך מודעת היטב לחיבוק החינמי של המדינה. הרושם שנוצר הוא, שאם הפרויקט יצליח ותושבי האיזור ישנו את הרגלי חייהם הישנים, תהפוך לב השרון, במילותיה של ברנט- כהן, ל"פנינה ירוקה".
"אם לא אצליח להביא ארגון סביבתי שיתנדב לפעילות הסברה בבית הספר כדי למשוך את התלמידים לנושא, אני אזדקק, ומקווה שגם אקבל עזרה מהמשרד להגנת הסביבה. הרושם שנוצר הוא ,שכל עוד יש אנשים שמוכנים להתנדב, כולם מחייכים אליהם, אבל מעבר לזה המדינה לא נותנת להם תקציב כדי לחזק אותם", אומרת ברנט-כהן.
"אנשים כמו ברנט-כהן, עמותות וארגונים ירוקים בעלי כושר אלתור ככל האפשר לא יוכלו להיכנס לנעלי המדינה ביכולת לשנות את המציאות הסביבתית, אין זה הוגן לצפות מהם לעשות זאת ללא תמיכת המדינה", אומר גיל יעקב, מנכ"ל ארגון "מגמה ירוקה". יעקב טוען כי "אי אפשר לכבות שריפות כל הזמן, יש דברים שרק ממשלה יכולה לעשות בצורה מערכתית. מסעות פרסום חינוכיים זה דבר חיובי, אבל מצד שני אי אפשר להטיל את מלוא האחריות על האזרח, המדינה צריכה לייצר תשתית ואז לצאת בקמפיין לציבור, זה עושה נזק לבקש מהאזרחים למחזר כשברוב הארץ אין תשתית".
וברנט-כהן לא לבד. עופר מור מהיישוב נורדייה יזם פרויקט מיחזור שבמסגרתו הזבל הופך לחומר דישון, כלובי המיחזור מלאים עד אפס מקום ועם ישראל רק רוצה למחזר, אבל הוא לא תמיד יכול ואפילו בעדה החרדית ארגון "סביבה לישראל" מכשיר מדריכות שיובילו מסרים ירוקים בקרב הנוער והילדים.
יותר ויותר ארגונים סביבתיים ויוזמות חברתיות יוצאות לדרך, המדינה מעודדת את היוזמות אך בעיקר נהנית להביט מהצד ולראות איך מישהו אחר מבצע את העבודה.
בהנחה שהאזרחים הקטנים והארגונים הירוקים, יצירתיים ובעלי מוטיבציה ככל שיהיו, לא יוכלו כנראה לפתור את בעיות הסביבה של מדינת ישראל, ובהנחה שקפטן פלאנט כבר יצא לפנסיה, והפלאנטירס עסוקים בחיי משפחה, נשאלת השאלה האם מדינת ישראל מעוניינת להפוך למחרוזת פנינים ירוקות או להסתפק בכמה חלקות דשא? כי כשקפטן פלאנט צעק טען בסוף שיר הפתיחה של הסידרה כי "הכוח הוא שלכם", הוא לא הוציא מן הכלל את ממשלת ישראל.
השנה הכריזו משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה על "שנה ירוקה" בבתי הספר. לצורך העניין הוקצה תקציב כולל של 5.5 מיליון שקלים. יעקב טוען כי "התקציבים לחינוך בנושא הסביבה הם מגוחכים" ושואל "מדוע לא מכניסים את כלל הנושאים לתוכנית הלימודים?"
הבעיה, לדעתו של יעקב, טמונה בכך שהמדינה רואה את הנושא הסביבתי כמטרד וכעניין שולי מתוך אינטרסים מעוותים. "האינטרס הממשלתי הוא לקדם כוחות מסוימים בחברה ובמשק שהם גם פוגעים בסביבה". יעקב מסביר ש"העניין הירוק הוא עניין מאוד קונפליקטואלי" ותוהה מי באמת מייצג אותנו בקונפליקט. לדבריו, המשרד להגנת הסביבה ובדרך כלל השרים העומדים בראשו, לא עמדו על הרגליים האחוריות כדי לקדם את המשרד, ולא דרשו מספיק תקציבים לנושא.
כך למשל, המאבק נגד זיהום תחנות
אבל השמחה הייתה מוקדמת, חברות הדלק נפגשו ישירות עם השר להגנת הסביבה והגיעו להסדר, בניגוד לדעתם של אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. יעקב מסביר כי במקום לבצע את השינוי באופן מיידי בכל תחנות הדלק הולט להכניס המערכת בדירוג עם מעט מאוד תחנות דלק".
"יש כאן תהליך שהוא חלק מהמציאות הניאו-ליברלית. המדינה מתנערת מדברים שאת חלקם, רק היא יכולה לפתור. בתחום של איכות הסביבה, ההתנערות של המדינה מחובותיה היא בלתי נסבלת", אומר פרופ' דני רבינוביץ, לשעבר יו"ר ארגון הגג של ארגוני הסביבה,"חיים וסביבה".
מדיניות הרווחה הופרטה כמעט לגמרי וארגונים התנדבותיים נכנסו היטב לוואקום שהותירה הממשלה. למה שזה לא יקרה גם בנושאים הסביבתיים?
"אם יש דברים מסוימים, כמו אוכל לרעבים, בהם לפחות אפשר להעמיד פנים שהתגייסות של אזרחים קטנים יכולה לעזור להתמודד עם הבעיה, בשאלות קיומיות כמו מים ואנרגיה המעורבות של המדינה יותר משמעותית וכמעט חסרת תחליף. נושאי הסביבה קשורים באינטרסים פוליטיים וכלכליים שיותר נוח לא להתעסק איתם ולגלגל את האחריות לפתחם של הצרכנים".
לדעתו של רבינוביץ, הממשלה הייתה יכולה להיות הרבה יותר אקטיבית. "היום יש טכנולוגיות שמאפשרות לאנשים לייצר חשמל עם פאנלים סולאריים, אבל הם כל כך יקרים, שאין לרובנו יכולת לקנות. זו כביכול הכרעה צרכנית. במדינות אחרות כולל מדינות באירופה שיש פחות שמש, המדינה לא השאירה את האזרח להחליט לבד אם הוא רוצה להשקיע, אלא מימנה חצי מהעלות. זו החלטה של מעורבות וסדרי עדיפויות. הנושאים הסביבתיים נוגעים לפוליטיקאים, אך בשלב העשייה הם נכנעים לפיתרון האהוב עליהם- קמפיין. הם צריכים להבין שהנושא הסביבתי כמו שאלות קיומיות אחרות כרוך בהחלטות שרק פוליטיקאים יכולים לעשות".
השנה גם נלחמו וועדי פעולה מקומים ואירגונים סביבתיים, כמו "אדם, טבע ודין" ביוזמות המדינה להקמת מתחמי נופש בתמנע ובפלמחים.
"אלו שני מיזמי נדל"ן, האחד בפנינת טבע ונוף ייחודית והשני בחוף ים מן היפים בישראל. בשניהם לא עמדה המדינה על זכותו של הציבור להנות מנכסים ייחודיים אלה, והתירה יוזמות נדל"ן תיירותיים שיעשירו את כיסם של בעלי הון, תוך פגיעה בזכות הציבור להנות ממשאבי הטבע תבנית נוף ומורשת, פגיעה שהינה בלתי הפיכה" אומרת, מנכ"ל "אדם, טבע ודין" ציפי איסר-איציק.
"בנסיבות אלה", מסבירה איסר-איציק נאלץ הארגון לחבור לוועדי הפעולה הנאבקים במיזמים אלה, "פנינו לקבלת סעד מבית המשפט, ואף פנינו לעזרתם של חברי הכנסת לקידומה של חקיקה שתמנע תופעות אלה" מתארת איסר-איציק.
את האצבע המאשימה מפנה איסר-איציק כלפי המדינה וטוענת כי "לנוכח העובדה שמשאבי הטבע הם רכוש הציבור, ניהולם ושמירתם ושמירת זכויות הציבור בהם הינה בראש ובראשונה חובת המדינה. לצערנו, כמו בכל יתר תחומי החיים, המדינה מתנערת מחובותיה, ואל הוואקום שנוצר נכנסים בעלי ההון ויזמי נדל"ן, ובשם ההפרטה או למען הרווח הכספי משתלטים על המשאבים הציבוריים".
חבר הכנסת דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת, מסכים עם ההבחנה של רבינוביץ ושל איסר-איציק. "המדינה נסוגה מאחריותה בנושא הסביבתי כמו גם בתחומים אחרים. ומגלגלת את האחריות אל האזרחים, ארגונים ועמותות. כשאומרים 'כולנו אשמים', הכוונה לומר שאף אחד לא אשם".
לדברי חנין, "כולנו אחראים" זה אומר שאף אחד לא אחראי ו"כולנו נעשה" זה אומר שאף אחד לא יעשה כלום". "למרות הנסיגה", מוסיף חנין, "הפוליטיקה יכולה להיות המנוף לפתרון בעיות הסביבה. המאבק שלנו, הוא ליצור פוליטיקה אחרת, שתהיה המסגרת של ההגנות הסביבתיות. העובדה שיש יותר מודעות סביבתית משפיעה גם על חברי הכנסת, הם בהחלט מודעים לזה שאם הם מצביעים נגד חקיקה סביבתית יכול להיות לזה מחיר ציבורי"
בארגון "מגמה ירוקה" מנסים, למרות הכל, לשרטט עתיד וורוד, מנכ"ל הארגון אופטימי, "לא בגלל התנהלות הממשלה אלא בגלל ההתנהלות של האנשים, יותר ויותר אנשים מתעניינים בנושא ואולי יותר אנשים ידרשו ממקבלי ההחלטות לטפל בו".
בתגובה לטענות שהוצגו בכתבה מסר המשרד להגנת הסביבה כי "הטענות משוללות כל יסוד, המשרד לוקח ברצינות את הטיפול בבעיות הסביבה, ופועל בצורה מקצועית ועניינית בלבד"
לגבי טענותיו של יעקב בנוגע לקבלת החלטות לקויה בנושא חברות הדלק אומרים במשרד, כי "ההחלטה התקבלה לאחר מספר דיונים מקיפים עם הדרג הבכיר במשרד".
נא להמתין לטעינת התגובות
