הסיליקון בחלב: תנובה תשלם 55 מיליון ש' לצרכנים
13 שנה לאחר שנחשפה במעריב פרשת הוספת הסיליקון לחלב של תנובה קבע ביהמ"ש המחוזי בתל אביב כי החברה תפצה את הצרכנים בסכום של 55 מיליון שקל. השופט: "אין מדובר במחדל, אלא בהטעיה מכוונת". תנובה: בעקבות המקרה הוחלפה ההנהלה
- פסק הדין המלא נגד תנובה שניתן בבית המשפט המחוזי

פסק הדין מגולל את הפגמים בהתנהלות תנובה בפרשה. "הוספת הסיליקון לחלב נעשתה כדי להתגבר על בעייה טכנית בתהליך הייצור, אף שניתן היה לפתור בעייה זו באמצעות החלפת ציוד בהשקעה בסדר גודל של כ-400-300 אלף דולר" נכתב. "תנובה העדיפה לעבור על החוק ולשווק ללקוחותיה חלב שיוצר בניגוד לתקן ישראלי מחייב, כדי לחסוך הוצאה כספית זו".
פסק הדין קובע כי המחלבה הגדילה לעשות וקטלגה את הסיליקון שהזמינה מהספק הישראלי תחת סיווג של חומרי ניקוי, אף שנעשה בו שימוש כתוסף חלב, כדי להסוות את השימוש האמיתי בחומר. "אנשי תנובה הבינו היטב שהם עושים מעשה פסול ואסור", קבע בית המשפט.
"תנובה הוסיפו לחלב סיליקון שנרכש כחומר ניקוי במינון העולה פי עשרה על זה המותר במוצרי מזון אחרים בניגוד לחוק ולתקן המחייב בלא שבדקה את החומר והשפעותיו ובלא שדיווחה על כך לרשויות הבריאות", נכתב בפסק הדין.
השופט בנימיני הוסיף כי חלב לשתיה הוא מוצר "שאמור
בפסק הדין מודגש כי "תנובה היתה מודעת היטב לכך שהיא פועלת בניגוד לחוק ולתקן וניסתה להסוות את דרך פעילותה". השופט בנימיני קבע כי העובדה שתנובה ניסתה להסתיר את החדרת הסיליקון לחלב מוכיחה את הפגיעה באוטונומיה של הצרכנים ושללה מהם את הזכות לבחור את המוצר הראוי להם. "מרבית הצרכנים היו נמנעים מלרכוש את החלב לו היו מודעים למכלול העובדות החמורות שהתבררו בתיק זה", מציין פסק הדין.
בכתב התביעה שהוגש על ידי תופיק ראבי והמועצה הישראלית לצרכנות, נטען כי בשנים 1993-1995החדירה תנובה סיליקון לחלב עמיד דל שומן בניגוד לנהלים בישראל וכי השימוש בסיליקון לא צוין על גבי אריזת החלב. טענות אלה התקבלו, אך השופט לא קיבל את אומדן הנפגעים. בעוד בכתב התביעה דובר על שני מיליון נפגעים, בפסק הדין הוזכרו 200 אלף להם מגיע פיצוי.
על פי החלטת השופט, תנובה תשלם 150 אלף שקל ליורשיו של התובע תוופיק ראבי, ו-250 אלף שקל למועצה לצרכנות.
שאר הכסף יחולק לציבור בצורת הטבות. ההחלטה על אופן חלוקת הכסף תינתן רק בחודש הבא, באחת מן האפשרויות הבאות: הוזלת מחיר החלב העמיד או הגדלת התכולה של הקרטון ללא העלאת מחיר; העברת כסף לקרנות מחקר שעוסקות בתחום המזון, ושלממצאיהן השלכה על בריאות הציבור; חלוקת החלב חינם לאוכלוסיות נזקקות באמצעות עמותות.
עורכי הדין איאד ראבי וחיאת ראבי-מוראר שמייצגים את התובעים אמרו כי "כאשר מתעקשים במשך 13 שנה, אפשר להניב פירות לזכויות הצרכנים בישראל". בנוסף אמרו הפרקליטים כי "כשפוגעים גסות ברצונו של אדם פוגעים במהותו, זכות על יסודית שאין להקל בה ראש".
מחברת תנובה נמסר בתגובה לפסיקת בית המשפט כי "האירוע המדובר קרה לפני 13 שנה. נעשתה טעות שהיום קשה לנו להעלות על הדעת שנעשתה. בעקבות הפרשה הוחלפה כל ההנהלה שהיתה לה נגיעה לנושא".
בתנובה ביקשו להוסיף כי "מאז ועד היום שונו משמעותית תהליכי הייצור ונהלי העבודה. החברה אימצה סטנדרטים של אמינות ושקיפות מהמחמירים והקפדניים בעולם, שהפכו את תנובה לחברה מובילה. תנובה משקיעה עשרות מיליוני שקלים בשנה במערך איכות ובקרה שתפקידו להבטיח את איכות המוצרים".
הפרשה נחשפה בספטמבר 1995 במוסף סופשבוע של מעריב. אז פורסם כי חברת תנובה מוסיפה לחלב העמיד דל-השומן שלה את הכימיקל די מתיל סילוקסאן, ששימש כבולם-קצף ואפשר לאטום ביתר קלות את אריזות החלב לאחר פתיחתן. אולם החומר נודע כמסרטן, ושילובו במוצרי מזון אסורים על פי תקנות משרד הבריאות.