הנשים יוצאות לכבוש את הרשויות המקומיות
אפקט לבני? כ- 4,000 נשים מתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות, עלייה משמעותית ביחס לשנים האחרונות. ארגוני הנשים אופטימיים
המספרים הללו גבוהים לעומת מערכות בחירות שנערכו בעבר, שבהן ייצוג הנשים בפוליטיקה המקומית היה נמוך מאוד יחסית לחלקן באוכלוסייה. כך, למשל, בבחירות 1998 התמודדו 850 נשים בלבד מתוך כ-15 אלף מתמודדים בסך הכל. בבחירות הקודמות, שנערכו ב-,2003 כבר זינק מספרן ל-2,700 מתוך כ-17 אלף מתמודדים.
בבחירות אלה נבחרו שתי נשים בלבד לראשות ערים - יעל גרמן בהרצליה ומרים פיירברג בנתניה. בנוסף, מכהנת דניאלה וייס משנת 2001 כראש מועצת קדומים, ולפני כשנתיים נבחרה פלורה שושן לתפקיד ראש מועצת מצפה רמון. נתון חשוב נוסף: מאז קום המדינה נבחרו בסך הכל עשר נשים לתפקיד ראש רשות מקומית.
בארגוני הנשים כבר מביעים אופטימיות ומקווים למפנה. אותם ארגונים יוצאים עתה בקמפיין למעורבות פוליטית נשית, המלווה בסיסמאות כגון "היכנסי למטבחון", "תכבסי את הדגל", "תשאבי את האבק מהשלטון" ו"תנקי את השחיתות". במהלך ההתמודדות של ציפי לבני בקדימה ניהלו הארגונים קמפיין למען בחירתה ויצאו מעודדים מניצחונה במירוץ.
ייצוג הנשים כיום הוא נמוך במיוחד גם במועצות הרשויות המקומיות. מנתוני תנועת הנשים "אחותי" עולה כי נכון לשנת 2004 כיהנו בישראל 1,710
באבן יהודה ועומר שיעור הנשים בקרב חברי המועצה הוא הגבוה ביותר – 44.4%. באשקלון שיעור ייצוג הנשים הוא הנמוך ביותר, 4.8% בלבד. בתל-אביב עומד שיעור ייצוג הנשים על 35.5%. בנתניה, לעומת זאת, אף שאישה מכהנת בראשות העיר, אין כלל ייצוג נשי במועצה.
ייצוג נשים במועצות בישראל הוא נמוך באופן משמעותי גם לעומת מדינות המערב, וקטן פי ארבעה לעומת צרפת ופי שלושה לעומת נורווגיה.
את השינוי בשאיפות הפוליטיות המקומיות בקרב נשים אפשר לראות גם בהרכבי הרשימות המתמודדות בבחירות. בתל-אביב, למשל, הוקמה סיעת "נשים למען אנשים" בראשותה של חברת המועצה יפה כחלון, המורכבת כולה מנשים. כך גם בהוד השרון. ברשימת "גבעתיים הירוקה" ניצבות שש נשים בעשרת המקומות הראשונים.
באור יהודה, הנחשבת כאחד ממעוזי השמרנות, מתמודדים לראשות העיר שלושה מועמדים, שתיים מהם נשים - ננה חן בת ,44 וליאת שוחט בת ,36 שתיהן חברות מועצת העיר ואמהות לשלושה, שינסו לגבור על ראש העיר המכהן דוד יוסף. "אנחנו משלבות חוזק ורוך תוך דגש על דברים שהגברים הזניחו ושקרובים ללבנו כאמהות - חינוך ותרבות", קובעת שוחט. "גברים מתמודדים לתפקיד לצורך פרנסה. נשים עושות את זה מתוך אידיאולוגיה".
בעמותת כ"ן (כח נשי), שהוקמה בשנת 2000 למען השתתפות נשים בפוליטיקה, מקווים כי הבחירות השנה יביאו את השינוי בייצוג נשים בפוליטיקה הישראלית המקומית ובפוליטיקה בכלל. "אני מקווה שהבחירות הקרובות יסמנו נקודת מפנה", אומרת מיכל יודין, יו"ר העמותה. "אנחנו מאמינות שההשתתפות במשחק הפוליטי היא לבה של הדמוקרטיה וכי נשים צריכות להיות פעילות כדי לקבוע את גורלה ואת אופייה של המדינה".
נא להמתין לטעינת התגובות
