צבאית מדוברת: צה"ל חוזר לביטויים הישנים

נפרדים מהאפקטים, מצריבת התודעה, מהעליונות האווירית ומהקו הצהוב. פקודה חדשה בצה"ל קובעת: מהיום, שפה אחידה ליבשה, לאוויר ולים

עמיר רפפורט | 12/10/2008 8:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מה משותף ל"צרצורים", "נחילים", "בימוי ניצחון", "צריבת התודעה" ועוד שורה של ביטויים צה"ליים? כולם ביטויים שרווחו בצה"ל עד מלחמת לבנון השנייה ומפנים כעת את מקומם לטובת מונחים צבאיים ישנים, שעושים קאמבק.
 
חיילי צה
חיילי צה"ל במהלך גיבוש לסיירת גבעתי צילום ארכיון: רועי נגרי

שינוי השפה הוא שלב חדש במסגרת תהליך החזרה למקורות שעובר על צה"ל מאז המלחמה והוא צובר תאוצה בעקבות פקודה שעליה חתם לפני ימים אחדים סגן הרמטכ"ל אלוף דן הראל. הפקודה קובעת שפה אחידה ליבשה, לאוויר, למודיעין ולים, גם לנוכח תפיסת יסוד חדשה שנחתמה במפקדת זרוע היבשה.

תפיסת היסוד החדשה של זרוע היבשה עוסקת במובנים הרחבים יותר של הלחימה. התפיסה אושרה באחרונה על ידי מפקד זרוע היבשה אלוף אבי מזרחי והיא צפויה להשתלב בתפיסת הפעלה חדשה לכלל צה"ל, ביחד עם תפיסות יסוד חדשות שמגובשות בימים אלה בזרועות האוויר, הים והמודיעין.
מפשטים את השפה

התפיסה החדשה מבוססת על קביעה של הרמטכ"ל, לפיה ערך ה"תמרון" הקרקעי, שנזנח לפני מלחמת לבנון השנייה לטובת תפיסה שלפיה ניתן יהיה להכריע את האויב באמצעות הפעלה של חיל האוויר בלבד, חוזר למרכז הבמה.

בתפיסה שאושרה חודשיים לפני מלחמת לבנון השנייה היו היחידות הקרקעיות אמורות לסייע לחיל האוויר להשיג את ההכרעה, במקרה הטוב, ואילו התפיסה החדשה קובעת כי חיל האוויר ושאר הזרועות הם שיסייעו להכרעה באמצעות תמרון יבשתי - במידת הצורך.

ביחד עם

שינוי יסודי זה כמעט נעלמו מן הלקסיקון הצה"לי מונחים כגון "שלטנות אווירית", שייחס לחיל האוויר יכולת כמעט מוחלטת לשלוט על הנעשה בקרקע, במקום המונח הוותיק של "עליונות אווירית", שעל פיו המטוסים שולטים בשמים בלבד, בהשוואה לחילות האוויר של האויב.

על מנת לפשט את השפה מוציא צה"ל משימוש גם את המונח "קו צהוב", שהתייחס לגבול גזרה בין חיל האוויר ובין הפיקוד הקרקעי שבקרבתו הוא פועל, ובמקום זאת חוזרים למונח "גבול גזרה" - פשוטו כמשמעו.

מילים שמבטאות רעיון

רבים מהביטויים שהפכו שגורים בצה"ל לפני מלחמת לבנון השנייה לקוחים מן הרעיון המערכתי שלפיו צה"ל איננו רק נלחם מול כוחות צבאיים, אלא מנהל "מערכה" מול אויב שמורכב מחברה ומערכות שלטון, מעבר לכוחות הלוחמים.
 

 אימון חיילים
אימון חיילים צילום: יהודה לחיאני
הרעיון המערכתי מתייחס לתחום שבין האסטרטגיה, שצריכה להיות מנוהלת על ידי הפיקוד הבכיר, ובין הטקטיקה של הדרגים הלוחמים בשטח. גורמים צבאיים בכירים אומרים כעת כי "הרעיונות המערכתיים לא נזנחו לגמרי, אבל לוקחים אותם בפרופורציה. הם לא חזות הכל".

כך, למשל, מן התפיסות החדשות של צה"ל עולה כי אלופי הפיקודים המרחביים אינם נחשבים יותר כ"מערכתנים", אלא מתבקשים להתרכז בהפעלת הכח בגזרתם.

האפקטים הוחלפו ב"הישג נדרש"

התפיסה שהמערכה מוכרעת קודם כל על ידי "צריבת תודעה" של החברה היריבה, כפי שנהגו לומר בצה"ל עד ‭,2006‬ גם היא אינה קיימת יותר. מהתפיסה החדשה נעלם לחלוטין הביטוי שהיה מזוהה יותר מכל עם החשיבה הצבאית עד קיץ 2006: ה"אפקט". המונח הזה היה כל כך מרכזי בתפיסת ההפעלה שמפנה את מקומה, עד כדי כך שהיא כונתה "מערכה מוכוונת אפקטים".

רעיון ה"אפקט" היה שלא משנה בכמה כח אש משתמשים וכמה הרס והרג נגרמים לאויב, מה שחשוב זה ה"אפקט" שמושג באמצעות מהלך צבאי כלשהו. לדוגמה, המשמעות של "אפקט עריפה" בשפה הצה"לית היה חיסול אישיות בכירה. בתפיסה החדשה, במקום לדבר על "אפקטים", מדברים על "הישג נדרש" מכל פעולה צבאית.

ביחד עם המונחים המתייחסים ללחימה בהיבט נרחב נעלמו גם ביטויים הקשורים לפעולות לחימה טקטיות, כגון "צרצורים" של כוחות או תנועה של "נחילים" (מונחים שהתייחסו לתנועה שקטה של כוחות רגליים בשטח אויב). בשפה החדשה-ישנה, הכוחות הנעים הם פלוגות או מחלקות, השטחים הנתפסים הם "תל" או "גבעה" והכוחות מבצעים "פריצה " או "הבקעה" אל תוך שטח האויב.

עד 2006 פרחו בצה"ל גם מונחים שלפיהם הכוחות הלוחמים ביחידות קטנות בשטח הן "מולקולות דינמיות" במסגרת "לוחמה מבוזרת", אולם בתפיסה החדשה אין לביטויים האלה כל זכר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים