הבחירות בארה"ב: מתנדבים למען אובמה
במטה אובמה לא משכנעים אנשים להצביע, אלא לצאת לרחוב, לשוחח עם בוחרים ולחלק שלטים. התוצאה: אווירה סוחפת לכיוון אובמה
מיס מייווטר הייתה התחנה האחרונה ביום ארוך וחם של הליכה מדלת לדלת, עם שלטי אובמה-ביידן מקופלים מתחת לזרוע, וטפסים על לוח רישום בעיר הפועלים וודברידג', וירג'יניה, בעיר וושינגטון די.סי.
סבתא שחורה, בשמלת יום ראשון שלה, שנולדה לתוך הפרדה גזעית בבתי הספר, וברבות ימיה היא מגיעה לראות את ההיסטוריה מתקנת את העוול. נשיא שחור עשוי להיכנס לבית הלבן בשבוע הבא והקול שלה במדינת וירג'יניה, המקום בו הסבים והסבתות שלה לא יכלו כלל להצביע, עשוי להכריע את הכף.
לפני כשבועיים התקשרה לביתי "קרוליין ממטה אובמה במרילנד". "אנחנו רוצים שתבואי להתנדב ואם אפשר תביאי איתך מחשב נייד, טלפון סלולרי ומטען", אמרה קרוליין. יצאתי למטה אובמה בשדרות ויסקונסין, בפאתי וושינגטון די.סי. החדר מלא בנשים, רובן בגילאי העמידה. כולן שרופות על אובמה. "אם אובמה מפסיד, אני עוברת לקנדה", סיפרה איזבל.
לין, חונכת המתנדבים, לקחה אותי לחדר צדדי, השמור לבעלי המחשבים הניידים. "זה כדי שנגדיל את היכולות הכספיות שלנו". תוך שניות חיברה כבל למחשב והעלתה את אתר מאגר הנתונים של מטה אובמה. תוכנת מחשב מרשימה, עם טפסים אינטרנטיים מאובטחים ומידע רב על כל אדם שאליו מתקשרים. בשביל מה צריך מחשב נייד? "אנחנו מתקשרים לאנשים שהצהירו על תמיכה מוחלטת באובמה", לין מסבירה.
פחות מחודש לבחירות ואתם לא מנסים לשכנע את המתלבטים, אלא מתקשרים רק למשוכנעים?
"כן. המטרה שלנו זה לגרום להם לבוא לעזור לנו כאן".
וזהו אולי הסוד הגדול של מטה אובמה. הם לא מתקשרים לשכנע אנשים לצאת להצביע או לדבר על תוכנית ביטוח הבריאות או המסים. הם מתקשרים כדי להוציא אנשים לרחובות ולגרום להם להרגיש חלק מקבוצה גדולה. כמה שיותר אנשים בחוץ, מחלקים שלטים
המפקדת קראה לכל המתנדבים להתכנס מתחת לעץ כדי לקבל הדרכה מהירה. "איך אני מתרגשת לראות את כל זה", אמרה ג'יין, מורה בת 43 ממרילנד, שותפתי למסע. "זה פשוט לא ייאמן. תראי אותנו. אנחנו נראים כמו רפובליקנים".
למה כמו רפובליקנים?
"כי כל ארבע שנים הדמוקרטים מקטרים על המצב, אבל לא עושים כלום, ואז ביום הבחירות אנחנו תמיד חוטפים דיכאון רק מלראות את הרפובליקנים כל כך מאורגנים. והפעם זה אנחנו שעושים משהו".
התחנה הראשונה במפת היעדים: שכונת קרוואנים לצדו של הכביש המהיר. הבית הראשון הוא ביתה של מינדי. דופקים בדלת. יוצאת גברת אחרת, שמה אינו מינדי. מינדי לא מרגישה טוב, היא אומרת. אנחנו מסתכלים ימינה ורואים את מינדי יושבת מול הטלוויזיה. ממשיכות הלאה.
הבית השני הוא מוטל דרכים. מצביעה מתלבטת נרשמה באמצעות כתובתה הקבועה במוטל הזמני. בלובי המרופט שתי עובדות ניקיון היספאניות, שקועות בכורסאות ומפטפטות. "אנחנו מחפשות את קריסטה", ג'יין אומרת. "נו קומפרנדו (לא מבינה, ט.ש), קריסטה תחזור בעוד שעה", משיבה אחת מהן. משם עוברות לשכונת מגורים אחרת. אישה אחת, חולה ומבוגרת, ניגשת לדלת ומשיבה "אין לי מושג אם אני בכלל אחיה עד הבחירות".
ולמי תצביעי?
"מה האפשרויות שלי?".
ברק אובמה הדמוקרטי או ג'ון מקיין הרפובליקני
"לא שמעתי על אף אחד מהם מעולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
