המתנדבים של מקיין מפחדים מהפליטים
התנתקות מפלגתו של מקיין מהמיעוטים והפחד מהאחר, כבשו את פעילי השטח של המועמד הרפובליקני בשבועות שלפני ההצבעה
"אני אוכל אחר כך לספר שעבדתי במטה של מקיין", סיפר לי דוואן, בן 19, שהקדיש את שני ימי החופש שלו מהקולג' לדבר עם מצביעים על המועמד שהוא תומך בו. "אז אולי לא כל מי שאני אתראיין אצלו בעתיד יאהב לשמוע שעשיתי התמחות בקמפיין של מקיין, אבל הם לפחות יתרשמו מכך שאני מעורב. זה בוודאי משפר את סיכויי להשיג עבודה בוושינגטון כשאגמור את הלימודים".
דוואן ושלושת חבריו - מאט, ג'יל ואנדי - הם סטודנטים בקולג' נוצרי של בנים בלבד. ארגון הסטודנטים של המפלגה הרפובליקנית תיאם עבורם את יום ההתנדבות-התמחות והם התייצבו למשימה בתלבושת אחידה: מכנסי חאקי, חולצת כפתורים לבנה ועניבת פרפר בצבעי פסטל. אי אפשר לדפוק לאנשים זרים על הדלת בהופעה בלתי מכובדת. בכל זאת, מדובר בעתיד המקצועי שלהם.
כמעט כל מי שפגשתי ביומיים בהם הייתי עם המתנדבים של מקיין נראה כצועד בנתיב הקריירה. הנוער בשטח חושב שהוא צועד למעלה. ראשי המפלגה הרפובליקנית חשים שהקריירה שלהם במפלגה הרפובליקנית צונחת למטה.
במקום לגייס מתנדבים רגילים, הציע מטה מקיין לאנשים בקיץ האחרון לבוא להתמחות: אפשר למלא טופס באתר ובדברי ההסבר כתוב: "מלבד ניסיון העבודה בעולם האמיתי, תוכנית ההתמחות שלנו מאפשרת לכם להשתתף בבחירות הנשיאותיות הכי מרגשות בהיסטוריה של ארצות הברית".
אז דוואן ושלושת חבריו יצאו לדרך במדינה המתנדנדת וירג'יניה, אבל אחרי כ-30 דלתות, ההיסטוריה בהתהוותה כבר לא כל כך ריגשה אותם. דוואן השלים רק את מחצית הדלתות שביקש ממנו הקמפיין לבצע, וביקש לחזור הביתה.
בדרך חזרה למטה, המתנדבים מאט ודוואן מדווחים שבאחד הבתים "פתחה את הדלת אישה שנראתה הודית או פקיסטנית". ובדלת אחרת ענתה להם רומנייה, שסיפרה שהיא חיה כאן על בסיס ויזה של פליט ממדינתה. והייתה גם הדלת שבה התגוררה משפחת מוחמד באשיר, ואשתו הצעירה אחזה בתינוק קטן ואמרה שעוד לא החליטה למי היא
"אני חושב שכל השכונה הזו היא של בעלי ויזת פליט", מסכם דוואן בבורות מרשימה. ממתי פליטים מרוכזים ביחד? ועוד באחד האיזורים הכי יפים של המדינה? אף הסבר הגיוני אחר לא עולה על דעתו של הצעיר הלבן מדרום מדינת וירג'יניה.
התנתקות המפלגה הרפובליקנית מהמיעוטים, מהאחרים, מהחדשים, מדוברי השפות המגוונות היא אלמנט חזק בבחירות האלה. בקרב הציבור שלהם לא רואים שחורים, הומואים, אמהות חד הוריות, היספאניים ואפילו לא צעירים. הפחד מהאחר כבש את פעילי השטח של מקיין בשבועות שלפני ההצבעה.
תרמו לכך אמירות בוטות של מקיין ופיילין: "הוא מסוכן" בתשדיר אחד, ו"אנחנו לא יודעים מי זה ברק האמיתי", כמו גם "הוא מתרועע עם טרוריסטים", והרגע המפורסם שאולי ייחרת בזיכרון הציבורי ובו גברת סתורת שיער במדינת מינסוטה ישבה על בימת העצרת לצדו של מקיין ואמרה שהיא "לא סומכת על אובמה, כי הוא ערבי".
מקיין נאלץ לחטוף מידיה את המיקרופון ולהסביר לה ולציבור שם שהם טועים. הציבור הימני של מקיין שטוף בתיאוריות קשר, שמועות על מזימות בינלאומיות ופחדים מן המוסלמי בתחפושת שייכנס לבית הלבן ואז יבצע מחטף של האומה האמריקנית ויתגלה מחדש במוסלמיותו האמיתית.
כמה ימים קודם לכן, במטה הראשי של מקיין בארלינגטון וירג'יניה, אישה כבדת גוף בגיל העמידה, אן דיימון שמה, הסבירה את מה שצריך לדעת על ברק אובמה. "אובמה יעשה יד אחת עם המנהיג הקנייתי הרדיקלי, הקומוניסטי, ההוא שהפסיד שם בבחירות. זה הכל כתוב בספר 'אובמה ניישן'. שלא נדע איזה צרות יהיו לנו ביום שהוא יהיה נשיא".
ואת באמת מאמינה לדברים האלה?
"זה עוד יותר גרוע. אובמה מחובר לכנופיה של מושחתים משיקגו. אני לא רוצה לחשוב מה הוא יביא לנו לבית הלבן".
נא להמתין לטעינת התגובות
