מצילי החתולים: הסיירת הלילית לקידום עיקור וסירוס
חמישה עשר חתולים חזרו כבר לרחוב ללא הנשק המולד שממית אסונות עליהם ועל חבריהם. חתולי הרחוב סובלים מאלימות, ממחלות ומקצב ילודה גבוה. לאור המציאות הזו, נותר לקוות שהחוק יגדיר באופן בהיר יותר מי אחראי להביא שלום לחתולי הרחוב, ומי צריך להוציא קצת מהכיס כדי שזה יקרה. כי לא הסקרנות היא זו שבהכרח הורגת את החתול
חמישה עשר חתולים וחתולות עברו ביום חמישי שעבר עם עלות השחר מרחובות תל אביב לשרות הווטרינרי של עיריית תל אביב לצרכי עיקור וסירוס. בין אתרי הלכידה לבין חלוקת אוכל לחתולים שבדרך, מספרת נורית על חתולים על סף תהום שאין להם סיכוי לנחות על ארבע. חתולים הסובלים ממחלות, מסכנות הכביש ומקטטות הדדיות.
במקרה אחר מספרת נורית על גור חתולים בן חצי שנה שנותר לבדו בנמל תל אביב. רגלו משותקת, תולעים זוחלים מתחת לעורו, ריח ריקבון נודף מכל עבר וזבובים עפים מעליו. נורית העבירה אותו לווטרינר שנאלץ להרדים אותו, היא מעידה בעצב שזה היה יכול להימנע אם אמא שלו הייתה מעוקרת.
אל עיריית תל אביב מגיעים דיווחים שוטפים בנוגע לחתולים שלא עוקרו ושלא סורסו. הדיווחים מגיעים בדרך כלל באמצעות הפקס על ידי תושבי תל אביב הנוהגים להאכיל חתולים. העירייה בתגובה שולחת את פקחי העירייה ולעיתים את נורית או כמה מחברותיה באס או אס חיות, לנקודות השונות כדי ללכוד אותם, להביא אותם לשירות הווטרינרי של העירייה ולהחזיר אותם למחרת לאותם מקומות בדיוק, מסורסים ומעוקרות.
הבעיה היא שלא כל המאכילים מוכנים לדאוג לסירוס ולעיקור של חתולי רחוב הנחשבים כביכול שלהם."המאכילים שלא מוכנים שיעקרו את החתולים שהם כביכול שלהם, עושים את הנזק הכי גדול. הם יוצרים קרקע מאוד פורייה וקהילות מאוד עמוסות, מה שנהיה כתוצאה מזה זה המון מחלות, גורים רבים גוססים וחתולות נמצאות במירוץ של הריונות מגיל חצי שנה, כשהן לא בשלות לכך", אומרת נורית ומוסיפה כי "החוק לא מאפשר לקחת את החתולים האלה מאותם מאכילים שטוענים שהם הבעלים, ולעקר ולסרס אותם אם הם לא רוצים בכך. זה מטופש".
אבל, החוק כלל אינו מתייחס לבעלות על חתולי רחוב. "אין פעולה של אדם שמגדירה אותו חוקית כבעלים של חתול רחוב", מסבירה ד"ר דגנית בן-דב, הממונה על אכיפת חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות.
חוק
כל הניסיונות לכתוב נוהל מסודר תוך שיתוף פעולה עם ארגונים למען בעלי חיים בנושא של עיקורים וסירוסים, עלו בתוהו כי הארגונים טענו שלא ניתן לבוא בשום דרישות נוספות כלפי מאכילי חתולי הרחוב. "כפי שהחוק אינו רואה אדם שמפנה את הגב לקטטה בין בעלי חיים כעבריין, כך הוא גם לא מעניש בעלים שאין להם מספיק מודעות כדי לעקר ולסרס חתולים. עדיין לא נמצא פתרון חוקי למצב הבעייתי הזה", מציינת בן-דב.
ארגוני בעלי חיים מאוחדים בעמדתם כי המדינה נכשלה בטיפול בחתולי הרחוב. אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות", טוענת כי "אין זה הוגן שהארגונים, האנשים הטובים במדינת ישראל מעקרים ומסרסים על חשבונם". "הבעיה בוערת" אומרת אלטמן, "גם לאוהבים בעלי החיים וגם לאלו שלא אוהבים אותם, הגיע הזמן שהממשלה תקצה לכך תקציב ראוי".
גם בעמותת אס.או.אס חיות קוראים למדינה לקחת אחריות. "גם עמותות וגם רשויות מקומיות כמו עיריית תל אביב שלוקחות על עצמן לפעול בנושא, אינן יכולות להרשות לעצמן מבחינה תקציבית להלחם בכל התופעה לבד" אומרים בעמותה. ואילו באגודת צער בעלי חיים בישראל תל אביב מנסים לקדם יחד עם ארגונים נוספים חקיקה בכנסת למניעת התרבות בעלי חיים, אבל בשלב הנושא תקוע.
נראה שמבחינה תקציבית יש למדינה כוונה לתת לפחות מענה חלקי לבעיה, אולם מצב הממשלה היום משאיר סימני שאלה גדולים. טלי כרמי, יועצת התקשורת של שר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון, אומרת כי "אנו בדיונים עם האוצר על הקצאת תקציב לשלוש שנים לטובת עיקור וסירוס. בשנתיים האחרונות ערכנו שני מבצעים לעיקור ולסירוס כלבים, ביוזמת השרים שלום שמחון וגדעון עזרא".
במשרד החקלאות מעדכנים כי בשבוע שעבר התכנסה בלשכת השר ישיבת צוות שאמור להכין תכנית לעיקור חתולי רחוב בשנה הבאה. בכל מקרה מדובר בפיילוט שלא יכול לתת מענה ברמה ארצית אלא לנסות למנף מבצע שירתום גם את הרשויות המקומיות להרחיב את עיקורי הרחוב, אולם ההליכה הצפויה לבחירות מציבה סימן שאלה על כל התכניות העתידיות של השר הנוכחי.
נא להמתין לטעינת התגובות
