מחקר: ריבוי של נשים במשפחה מזיק לה
מחקר באוני' בן גוריון חושף כי משפחות בדואיות בהן יש ריבוי נשים מזיקות לילדים, לנשים ואף לגברים ש"70% מהם סובלים מחוסר סיפוק"
בכנס, שנושאו "המשפחה הבדואית במאה ה-21", הציג פרופ' עליאן אל-קרינוי, נתונים מרעישים ביניהם, קבע כי 75% מקרב הילדים במשפחות פוליגמיות בחברה הבדואית בנגב, דיווחו על הערכה עצמית נמוכה לעומת 45% מקרב הילדים המונוגמים.
גם ממוצע הציונים של ילדים ממשפחות פוליגמיות נמוך מאלה של הילדים ממשפחות מונוגמיות. בקרב נשים במשפחות הפוליגמיות נרשם נתון מדאיג: 79% מקרב הנשים הפוליגמיות המדווחות על דיכאון בחייהן, ו-70% מהן דיווחו על הערכה עצמית נמוכה.
בנוסף, 75% בקרב הנשים הפוליגמיות דיווחו על חוסר סיפוק מחיי הנישואין לעומת 35% בלבד בקרב המשפחות המונוגמיות. גם רוב הגברים במשפחות הפוליגמיות מדווחים על חוסר שביעות רצון מחיי הנישואין, 70% מקרבם. זאת לעומת 30% בלבד מקרב הגברים המונוגמים, שדיווחו על חוסר סיפוק מחיי הנישואין שלהם.
אבו-דעבס: נגד פוליגמיה
הנתונים הקשים האלה מצביעים על כך שתופעת ריבוי הנשים בחברה הבדואית בנגב יוצרת בעיות קשות, אבל למרות זאת ניסה ראש התנועה האיסלמית בנגב, השייח' חמאד אבו-דעבס, להצדיק את תופעת ריבוי הנשים ואמר בעודו מתבדח: "אם בפני הנשיא לשעבר, משה קצב, הייתה אפשרות כזאת, היינו חוסכים הרבה פרסומים שליליים בתקשורת".
אבו-דעבס ציין כי התופעה של הפוליגמיה גורמת
קלות ראש בהתייחסות ראש המשפחה לנשותיו ולילדיו, וטען יחד עם זאת כי צפיפות הדיור מפחיתה את הפוליגמיה, שכן בניגוד לחיים של הבדואים במדבר, הרי שהחיים בישובים עירוניים אינם מאפשרים מציאות כלכלית המתאימה לריבוי נשים.
אבו-דעבס הבהיר: "הדת מטיפה לחיי נישואין שלווים ומכובדים, ואני נגד יציאת גברים בדואים עם נשים יהודיות מחוץ לתא המשפחתי".