פתאום ישי: התפנית של יו"ר ש"ס
עד השבוע אלי ישי נתפס כפוליטיקאי לא מזיק. ממלא מקום דהוי של אריה דרעי שעוד רגע אריאל אטיאס ינפנף מהדרך. זה, עד השבוע
"אלי ישי יודע טוב מאוד שזה שהוא מוצג כסחטן זה לא בגלל שהוא מזרחי, אלא בגלל שהוא דוס", אמר ידידיה מאיר בתוכנית הבוקר שלו ברדיו קול חי. "עכשיו הוא התקבל סוף סוף למועדון האשכנזי של היהודונים עם האף הארוך".
אבל ישי לא דיבר באוויר. היה לו הסבר: "לאחר שהודענו את החלטתו של הרב עובדיה, האנשים של קדימה עוד ישבו עם יהדות התורה וגם ישבו עמם במוצאי שבת. אז למה אף אחד לא אומר שיהדות התורה הכשילה את הממשלה? ברור. זו הגזענות האנטי ספרדית.
אלי ישי הוא המנצח הגדול בש"ס במערכה האחרונה. זה ברור. למשחק הפוליטי שהתנהל פה בימים האחרונים הוא נכנס כמו שחקן כדורסל פצוע שאף פעם לא ציפו ממנו ליותר מדי, ופתאום הוא עולה למגרש ומתחיל לקלוע שלשות.
בזריקה הראשונה, כשדרש מלבני הצהרה פומבית שלא תנהל משא ומתן על ירושלים, כולם תפסו את הראש. "מה הוא עושה? ", השתומם גורם בכיר בש"ס, "איך הוא יסביר אחר כך כשנקבל את הכסף לקצבאות והרב יקפל אותו ויכריח אותו להיכנס לממשלה? ". אבל ישי פגע, ואפילו ליצמן אימץ את התביעה כתנאי של אגודת ישראל לכניסה לממשלה.
יושב ראש ש"ס המשיך לזרוק לשלוש באומץ ובביטחון מכל מקום במגרש. כל הכדורים נכנסו לו. לבני לא הסכימה לתת לש"ס מיליארד שקל לקצבאות. אילו הסכימה, הייתה ש"ס נכנסת לממשלה על אפו ועל חמתו של ישי.
בשיחה האחרונה, שבסיומה הודיעה ש"ס על החלטתה שלא להצטרף, לבני השאירה את ישי חופשי לגמרי להשלים את משימתו. "זו הייתה הטעות הכי גדולה שלה", מנתח דוד גלאס, שנמנה עם נציגי ש"ס במשא ומתן עם קדימה. "מצלצל אליה ישי מבית הרב עובדיה ולבקשתו, ושואל אם היא מוכנה להתגמש בנושא הקצבאות וירושלים, והיא עונה 'חד משמעית לא', במקום להשאיר פתח".
לבני גם לא הצליחה להגיע לקו הסיום של המשא ומתן מול ש"ס עם ממשלה צרה. אילו הצליחה, היה אלי ישי צריך להסביר לרב עובדיה איך זה שפתאום לא חראם על ה-700 מיליון שלבני כן הסכימה לשלם ואם לא חבל שעכשיו, כשכבר יש ממשלה, ש"ס לא תיכנס אליה.
מדובר ב-700 מיליון שקל יותר ממה שהציע אולמרט, שבממשלתו ישבה ש"ס עד לאחרונה, למרות איומיו והצהרותיו הדו-שבועיות של ישי ואף על פי ששרת החוץ של אולמרט, ציפי לבני שמה, הבהירה ביושר שירושלים על שולחן המשא ומתן.
זה לא רק שאלי ישי הצליח להוביל את המהלך לאי - כניסתה של ש"ס לממשלה, בניגוד לקיבעון בתנועה. יש לו סוג של אחריות אפילו לעובדה שלבני לא הצליחה להקים ממשלה צרה עם החרדים האשכנזים.
בדגל התורה שקלו ברצינות את האפשרות
כך הסביר באכזבה יו"ר דגל התורה, הרב אברהם רביץ. ישי גרר את ליצמן שגרר את דגל התורה. לא יאומן. פתאום החרדים האשכנזים נגררים אחרי ש"ס ולא להפך.
"תגיד לי, באמת הפעם אלי ניצח את אריאל?", ביקש פעיל ספרדי תשובה על הסוגיה שסקרנה את הש"סניקים השבוע. "איזה בלגן הולך אצלנו בין אלי ישי לאריאל אטיאס, ממש אנדלוסיה", החרה החזיק אחריו פעיל אחר בניסיון לתאר את האנדרלמוסיה בהנהגת ש"ס.
כבר הרבה זמן ברור לכולם בש"ס כי אריאל אטיאס הוא הרבה יותר ממספר שתיים בש"ס. שלאטיאס יש את זה. ישי רצה לפרוש מממשלת אולמרט, אטיאס רצה להישאר - ש"ס נשארה. ישי רצה לתמוך בליטאים במערכה האדירה על ראשות העיר החרדית ביתר, אטיאס רצה לתמוך בחסידים - ש"ס תמכה בחסידים. ישי רצה לתמוך ברובי ריבלין לנשיאות, אטיאס רצה את שמעון פרס - ש"ס התייצבה לימין פרס. ורק לאחרונה: אטיאס הוביל את המהלך לתמיכת ש"ס באריה דרעי לראשות עיריית ירושלים.
אז מה קרה הפעם? האומנם הפעם אלי ניצח את אריאל? בדימוי הציבורי אולי כן, בפועל לא. העובדה היא שלסכומים שהציעה קדימה לקצבאות הילדים אטיאס התנגד בחריפות לא פחותה מזו של ישי לכניסה לממשלה. אילו דרישת ש"ס למיליארד שקל הייתה נענית ונוסחת אטיאס בנושא ירושלים הייתה מתקבלת - הסכמה על כך שלא ינוהל משא ומתן על ירושלים בלא החלטת ממשלה - ש"ס הייתה מתקפלת מדרישת ישי להצהרה פומבית של לבני, וישראל לא הייתה הולכת לבחירות.
"עוד פעם אריה דרעי הפיל ממשלה, יש לך ספק שבגלל דרעי הממשלה נפלה? כל הבחירות בגלל שלא נתנו לדרעי להתמודד בירושלים". במילים אלה סיכם חיים כהן את הדרמה הפוליטית. כהן, עוזרו של הרב אלישיב, הוא אחד האנשים עם הכי הרבה קבלות בשטח על הבנה מזהירה של המערכת הפוליטית בישראל. התזה הזו, כאילו ישי רצה להקדים את הבחירות על מנת למנוע את חזרתו של אריה דרעי לש"ס לרגל תום שבע שנות הקלון שלו, תפסה לא מעט פרשנים.
צריך להסביר: אריה דרעי לא נמצא מחוץ למערכת הפוליטית בגלל הקלון. הרב עובדיה, שפסק "הוא זכאי", לא נמנע מלהחזיר אותו לש"ס בגלל החשש ממה שיגידו בתנועה לאיכות השלטון, אלא בגלל שהוא בחר באלי ישי כיושב ראש ש"ס. זהו. אילו הרב רצה, דרעי היה חוזר מזמן ומשמש כיו"ר מבחוץ. בשביל זה הוא לא צריך להיות חבר כנסת.
כבר שנה שאלי ישי מנסה להוציא את ש"ס מהממשלה, מתוך מגמה לחבר את ש"ס לימין. לא רק לנתניהו ולירושלים. ישי מתייצב גם בחזית אחת עם הימין הקיצוני במאבק לטובת אסירים יהודים שביצעו פיגועים נגד ערבים. גם אם דרעי לא היה בתמונה ישי היה נוהג בדיוק אותו הדבר.
עד כה ישי פונק בתקשורת. מזרחי חביב ולא מזיק, שהפגין משמעת גבוהה ולא הציב דרישות גדולות. לעתים נדמה היה שהממסד אבחן את העובדה שמדובר בנכס שגורף קולות של מזרחיים זועמים, שמוציאים קיטור בקלפי במקום בהפגנות, ולא עושה כלום.
במשא ומתן הקואליציוני האחרון אולמרט קיפל אותו. לא רק שלא נתן לו תפקיד שר חינוך, אפילו שר פנים הוא לא קיבל. גם סיסמת הבחירות הגדולה של ש"ס - לא ניכנס לממשלה (הקודמת) בלי קצבאות ילדים - נשכחה בחטף. רשת החינוך של ש"ס, "מעיין החינוך התורני", הפסיקה לגדול בממדים מפחידים מאז כניסתו לתפקיד.
שיטת הבחירות שונתה על ידי אריק שרון דקה אחרי שש"ס תמכה בו בבחירות 2003, וש "ס איבדה ברשלנות את נכס ההצבעה בשני הפתקים, דבר שלא היה יכול להתרחש כשדרעי היה במערכת הפוליטית. תחנות הרדיו הפיראטיות של ש"ס, מדגלי המהפכה שלה, נסגרו דווקא בהשראת השר אטיאס ועוד ועוד.
הכעס על ישי השבוע הזכיר במשהו את הזעם על דרעי, שהיה אחראי במרס 1990 לתרגיל המסריח ודפק את האופציה להקמת ממשלת שמאל. דווקא בפעם הראשונה שהוא ממלא את תפקידו ונלחם למען בוחריו, ישי חוטף אש תופת. הוא לא רגיל להתקפות האלה. מבחינתו מדובר במהפך, אולי לכן קפץ לו השד העדתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
