התרגיל האפריקני של בית החולים שיבא
עסקת המיליונים בגינאה: בשיבא סיכמו על ייעוץ להקמת בית חולים ללא פיקוח משרד הבריאות, למנהל הוצע מינוי יוקרתי, ובדרך כמעט נגרם משבר דיפלומטי בגלל תלונות על ציוד מיושן והכשרה לקויה. התחקיר המלא - בשבוע הבא ב"עובדה"
אך סביב הקמת בית החולים מסתתרת עסקה שנויה במחלוקת, שבה מעורב המרכז הרפואי הגדול בישראל, שיבא, אשר הרוויח מיליוני דולרים ממכירת ידע להקמת בית החולים. במשרד הבריאות נבדק החשד לכשלים בהתנהלות בית החולים, שהובילו לגיבוש העסקה הגדולה ללא פיקוח משרד הבריאות ותוך חשש ממשי מהתלקחות משבר דיפלומטי. הסיפור המלא יתפרסם בשבוע הבא בתוכנית "עובדה" בערוץ 2.
אשת המפתח מאחורי המיזם היא ירדנה עובדיה (58), אשת עסקים ישראלית מדימונה, הנחשבת מקורבת לממשל בגינאה המשוונית. עובדיה יעצה לנשיא להקים בית חולים בעיר באטה שלחופי האוקיינוס האטלנטי ויצרה קשר עם החברה הישראלית "אשטרום", אז הוחלט לגייס בית חולים ישראלי למתן ייעוץ מקצועי לפרויקט.
ההסכם נחתם בין "אשטרום" לבין "תל השומר מחקרים, תשתית ושירותים רפואיים בע"מ", שהיא חברה שנמצאת בבעלות עמותת ידידי בית החולים. עמותת הידידים אינה נתונה לפיקוח משרדי הבריאות והאוצר, וכך התאפשרה חתימה על עסקה במיליונים. בהסכם אף הוצע למנהל שיבא פרופ' זאב רוטשטיין לשמש חבר בדירקטוריון בבית החולים האפריקאי, לכשיקום.
לפי ההסכם, היה על שיבא להכשיר צוותי רפואה לבית החולים החדש - רופאים מארגנטינה שהגיעו לישראל להכשרה, ואחים ואחיות מגינאה המשוונית,אולם אז אירע הקרע בין הנהלת שיבא לירדנה עובדיה. עובדיה מספרת כי "ההכשרה הייתה מסורבלת, ובשיבא אף התנצלו וטענו כי מנהל בית החולים שהה בשנת שבתון, לכן לא הצליחו לתת את מה שהתחייבו לו".
מי שקיבל על עצמו את המשימה לספק ציוד לבית החולים הוא אריה שלומוב, שהיה אחראי על הרכש בשיבא, אך הועסק גם במנגנון עקיף דרך עמותת הידידים, וכן עמד בראש החברה הפרטית IMS. עד מהרה הגיעו תלונות מאנשי הצוות על ציוד מיושן ותרופות שתוקפן פג, שכמעט הובילו למשבר דיפלומטי לאחר שנשיא גינאה המשוונית זימן למדינה צוות בקרה מגרמניה כדי שיבדוק את כל הציוד לפני פתיחת בית החולים. עובדיה עצמה ביקשה לסיים את ההסכם עם
בעקבות העסקה והחשש ממשבר, זעמו בכירים במשרד הבריאות על כך שנעשתה ללא פיקוח, בייחוד בהתחשב בכך ששיבא הוא בית חולים ממשלתי. ביקורת נשמעת במשרד על הפעילות בשיבא דרך עמותת הידידים. "מדובר במנגנון עקיף, שלא מאפשר פיקוח מצד משרד הבריאות", טוען בכיר במשרד.
בתחילת מאי נחשפו במעריב פרטי הפרשה הראשוניים, ובמשרד הבריאות הוקמה ועדה לבחינת התקשרויות מן הסוג הזה, בראשות סמנכ"ל המשרד למשאבי אנוש דב פסט. במקביל, נפתחה בדיקה באגף לביקורת פנים של משרד הבריאות ונעשתה פנייה להתייעצות עם משרד החוץ.
לאחר התפוצצות העסקה הפך בית החולים האפריקאי לסיפור הצלחה ומשך אליו 75 אנשי סגל רפואי מבתי חולים ברחבי ישראל. כמנהלו הרפואי מכהן ד"ר אלון שטמלר, לשעבר מנתח לב בבילינסון. בית החולים מונה כיום 137 מיטות, ורוב הציוד מסופק מישראל דרך חברת "שראל", ספקית הציוד המרכזית לבתי החולים הממשלתיים.
"לא התפתח כל משבר דיפלומטי, אלא להפך, הבאנו כבוד למדינת ישראל. זהו בית חולים לתפארת", אומרת עובדיה. "יש בו אוכל כשר, מצילים בו חיים מדי יום, ורק החודש היו בו 267 לידות". לאחרונה החלה עובדיה בבניית בית חולים נוסף בבירת המדינה מלבו, וכבר גויסו 18 רומ פאים ישראלים המייעצים לפרויקט באופן פרטי, הפעם ללא בית חולים מייעץ.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מנכ"ל המשרד הקים את הוועדה להסדרת התקשרויות בתי החולים הממשלתיים לייעוץ למוסדות ולגופי בריאות בחו"ל. מאז מינויה פעלה הוועדה לקביעת נהלים באינטנסיביות, שמעה "עדויות" רבות ממנהלי בתי חולים ששלחו מסמכים הנוגעים לנושא.
כמו כן, עומד משרד הבריאות בקשר עם משרד החוץ לבירור עמדתו. לכשתסתיים עבודת התחקיר הסבוכה והרגישה ינסחו במשרד הבריאות את הכללים לפיהם יהיה ניתן לפעול בחו"ל תוך שמירה על נכסי המדינה ועל האינטרסים של המדינה".
אריה שלומוב מסר בתגובה: "למרות ששיבא הרוויח מהעסקה מיליוני דולרים, עמותת הידידים פועלת לתועלת הציבור. מפקחים גרמנים בדקו את הציוד שסיפקתי וקבעו כי מדובר בציוד חדש".
הנהלת שיבא מסרה בתגובה כי "מבין הפרויקטים לסיוע שאינם עוסקים בחומרים מתפוצצים למיניהם, מתגאה מדינת ישראל בסיוע בתחומי החקלאות, הטכנולוגיה והרפואה. בניית בית חולים מתקדם יחיד ומיוחד באפריקה המערבית, שיאפשר להעניק לתושבי אותה מדינה שירות רפואי איכותי, הוא פרויקט ציוני בעל חשיבות עליונה, שלמרבה הצער זוכה להוקרה ולהערכה רק מחוץ לישראל.
"פרגון ומילה טובה הם מושגים נדירים אצלנו בבית. בית החולים בגינאה הפך למוקד עלייה לרגל לרוב שליטי אפריקה, והגדיל לעשות נשיא גינאה בהעניקו מדליה נשיאותית לפרופ' רוטשטיין, שהיה אחראי על תכנונו ועיצובו של בית החולים.
"באשר לטענות, המרכז הרפואי שיבא בתל השומר מוגדר כמפעל עסקי המתנהל כמשק כספים סגור ובכללי חשבונות של חברה עסקית, ובמסגרת זו מחויב לפי חוק להשיג הכנסות של למעלה ממיליארד וחצי שקל לשנה ממכירת שירותי בריאות, ביצוע מחקרים, ייעוץ והדרכה בארץ ובעולם ומפרויקטים מסחריים אחרים ישירות על ידו או באמצעות תאגידיו.
"העסקה עם גינאה בוצעה הרבה לפני הקמת הוועדה במשרד הבריאות ודווחה בצורה מסודרת ומלאה לשר הבריאות באותם ימים דני נווה. טענות הבכירים במשרד הבריאות תמוהות, בלשון המעטה. לקראת סוף תקופת השתלמות הרופאים הארגנטינים בארץ נשמעו טענות לגבי היקף ההכשרה והתנאים שניתנו למשתלמים, וייתכן שהיה להן משקל בהחלטה על הפסקת ההתקשרות מצד חברת .IMS
"כחלק מהסכם הייעוץ לניהול לבית החולים היה אמור לקום דירקטוריון בינלאומי לחברה המנהלת בגינאה, והוצע לפרופ' רוטשטיין להיות חבר דירקטוריון. עסקה זו לא יצאה לפועל. שיבא ותאגידיו נוהגים בשקיפות מלאה כלפי כל גורמי הבקרה במדינת ישראל. אין ספק כי שיבא הוא חלוץ לפני המחנה ביוזמותיו, ומטבע הדברים המערכת הבירוקרטית הממשלתית זוחלת אחריו באטיות עד לביסוס התשתית המשפטית הנחוצה לקיום פעילויותיו.
"כידוע לשיבא, משרד הבריאות הקים ועדה, ומצד שיבא הוגשו לה כל הנהלים ודרכי ההתקשרויות הנהוגות במרכז. להערכתנו, אלה יהוו בסופו של דבר את הבסיס להמלצותיה. פעולות ההדרכה והייעוץ, לר־בות בחו"ל, אינן יכולות להיפסק במהלך עבודת הוועדה, הנהלת שיבא שקופה לחלוטין מול הנהלת משרד הבריאות, ומעדכנת אותה בשלבי הפרויקט החדש, הזוכה לברכה חמה גם במשרד החוץ."
נא להמתין לטעינת התגובות
