גולדבלט למעריב: נסגור על זה שלא הייתי מוסרי
"אני חושב שהייתי, כמו שקוראים לזה בשפה הצבאית, עם 'יד קלה' על ההדק. הייתי פזיז. לא חשבתי פעמיים לפני הרפתקה. אבל בית סוהר?" חנן גולדבלט, אנס מורשע שנגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים על תנאי, מדבר לראשונה
"הוא לא עושה איתן".
עם אחת מהן, ק', היתה לך "היסחפות ארוטית", כדבריך.
"כן".
עם אחרת היתה לך "רומן", כדבריך.
"היא היתה בת 22. אוקיי, זה אכן הבדל גילים גדול. אבל זה לא רלוונטי. אני יכול לתת לך דוגמאות של אנשים בני 60 שהתחתנו עם בנות 25, ואני לא רוצה לתת לך דוגמאות שאני מכיר, כי זה ממש לא רלוונטי. מה שרלוונטי לשיחה שלנו הוא האם מה שעשיתי היה מעשה פלילי או לא".
התנהגת באופן לא מוסרי?
"שיאשימו אותי בחוסר מוסריות".
בעיני עצמך, אתה אשם בחוסר מוסריות?
"אני נמצא כבר שלוש שנים במעצר בית. אין לי מה לעשות חוץ מלחשוב ולהפנים. אז אני חושב שהייתי, כמו שקוראים לזה בשפה הצבאית, עם 'יד קלה על ההדק'. הייתי פזיז. הלך לי יופי עם בחורות. כמעט לא חשבתי פעמיים לפני הרפתקה, אלא אם כן באמת הבחורה נראתה מתחת לגיל שמותר. אתה יכול להטיח בי שהייתי לא כל כך מוסרי. אני יכול להסכים עם זה או לא להסכים עם זה. אבל זה לא רלוונטי למה שאני עובר כבר שלוש שנים עם הכתבות המפוצצות".
אתה אומר 'יד קלה על ההדק'. ואני אומר שהעניין הזה, בסופו של דבר, נתון לפרשנות, לא רק שלך.
"לא לפרשנות שלי? אלא?"
של הנערות שהתלוננו נגדך. אתה מסוגל להבין את זה היום?
"אבל לא היה לי עניין עם בחורה בת 17! תשמע, אם אתה קורא את הכרעת הדין אתה מבין שכל מה שנשאר מכל הסיפור זה שתי בחורות. באחרות לא עשיתי כלום. אפילו לא את מה שעשה חיים רמון. לא נגעתי. אבל היתה הסתערות כללית, שלצערי הצליחה ועמדתי למשפט, כי לא הסכמתי לשום עסקת טיעון. אני אמרתי: אני אנקה את השם שלי ולא יעזור כלום".
מתוך הכרעת הדין:
"במהלך שנת 1998 פנתה ק', בהיותה כבת 16 וחצי, לסוכנות משחק ודוגמנות 'סטטוס' ונרשמה לקורס משחק בהנחיית הנאשם, אשר ארך מספר חודשים. במהלך הקורס פנה אליה הנאשם לאחר השיעור, אמר לה שיש בה משהו מיוחד והציע לה לשחק בהצגה לצדו של השחקן נתן נתנזון. לאחר שנתנה הסכמתה, הגיעה ק' לחזרות שהתקיימו במלון 'דן פנורמה', כאשר ההצגה התקיימה בשבוע לאחר מכן באיצטדיון 'יד אליהו'.
"לאחר ההצגה הנאשם שיבח את ק' בפני חבריה לקורס, החמיא לה ואמר לה שטמון בה פוטנציאל גדול. בהמשך הציע הנאשם לק' לשחק בסרט, על פי תסריט פרי עטו, שמספר על משפחה שבה, לאחר מות האם, מתפתח קשר של גילוי עריות בין אב ובתו, כאשר הוא עתיד לשחק את דמות האב, בעוד שלק' ייעד את תפקיד הבת.
"לצורך בדיקת התאמתה לסרט בו הציע לה לשחק, ביקש הנאשם מק' לערוך עימו חזרות בביתו, כיוון ששם נמצא התסריט וציוד הצילום באמצעותו יבדוק האם היא 'עוברת מסך'.
"בפגישה הבאה בביתו ביקש הנאשם מק' שתמתין בסלון בזמן שהוא מתקלח. כעבור מספר דקות יצא הנאשם מהמקלחת כשלגופו מגבת וביקש מק' לעבור לחדר השינה כדי לערוך חזרה על סצנת המין. ק' שאלה את הנאשם האם הוא בטוח שככה צריך לעבוד והוא הרגיע אותה בטענה ש'הכל משחק'. וכך העידה ק':
"...כל הזמן הוא רק דיבר לי בתוך האוזן, ואמר שאין לי מה לדאוג, ששום דבר לא אמיתי והכל יהיה בסדר ושהוא לא מתכוון לחדור ולא מתכוון להיכנס ולא מתכוון לשכב איתי. והאמנתי לו... אמרתי וואי אני כל כך רוצה להיות שחקנית, ...אם זה מה שדרוש
"הוא אמר לי שאני עדיין לא משוחררת מספיק והוא אמר לי כל הזמן: זה לסרט, זה לסצנה, אל תדאגי, הכל בסדר. והוא הוריד לי את התחתונים והוא התחיל לסובב אותי ואז הוא כבר הפך להיות בן אדם אחר. הוא הבטיח לי שזה לא יהיה אמיתי וכבר כאילו הגעתי למצב ששכבתי כאילו במיטה והוא כאילו בפנים כאילו ואמרתי לו שאני לא רוצה ושראיתי כאילו שאין מצב, לא משנה כמה אני מדברת, כמה אני בוכה והוא לא מפסיק...
"ואז הוא קם, אני קמתי והתלבשתי ואמרתי לו שאני דורשת שייקח אותי הביתה. באותו רגע, לא חשבתי על כלום. כאילו לא ידעתי איך לחזור, מה לחזור, למי להתקשר. הראש שלי לא היה בכלל במקום, אז אמרתי לו תיקח אותי הביתה והוא אמר: כן, כבר...".
אני שואל שוב: מה עושה גבר בן 50 פלוס עם סטודנטיות למשחק בגיל של בנותיו?
"פגשתי כל מיני נשים ובחורות. אתה רוצה שאני אכנס לפרטיות שלך? שאני אשאל אותך איפה פגשת את אשתך? ייתכן מאוד שפגשת אותה ב'מעריב'. ואני לא רואה בזה שום דבר רע. אני עוד פעם אומר: לא היה לי שום עניין עם קטינות למעט ק' שהייתה בת 17, שאיתה היתה לי היסחפות מינית שנפסקה באבה. היא לקחה את מה שהיה בסלון, את ההיסחפות הזאתי, שמה עליה זכוכית מגדלת ועשתה מזה אני לא יודע מה. הייתה היסחפות משותפת שם, ואני כאדם בוגר עצרתי את זה. יכול להיות שגם לא הייתי צריך להתחיל את זה, אוקיי? יכול להיות...".
בית המשפט כבר אמר את דברו. אני מנסה להבין את הדברים מנקודת הראות שלך, וזה לא קל בנקודה הזו. ק' חוזרת מה"היסחפות הארוטית" שלה עם חנן גולדבלט, השחקן הנערץ. היא פוגשת את חבר שלה ומספרת לו שהותקפה. פוגשת את אמא שלה, ומספרת לה. פוגשת את הפסיכולוגית שלה, ומספרת לה. היא אומרת לחלקם שאנסת אותה. למה שהיא תעשה כזה דבר אלא אם כן היא עברה, בעיני עצמה, חוויה טראומטית?
"אני בטוח שהיא עברה חוויה טראומטית. אבל לא איתי. כי לפסיכולוגית שלה, למשל, היא מספרת שהאירוע קרה חצי שנה אחרי שניתקנו את הקשר".
האם אתה מסוגל להבין, בתום שלוש שנות מאסר בית, כי ייתכן שמה שאתה פירשת כ"היסחפות" פורש על ידי ק' כחוויה טראומטית, פוגענית, פולשנית, קשה? האפשרות הזו קיימת מבחינתך?
"תשמע, אם זה מה שהיא היתה אומרת לי באותו הרגע, כשסיימנו וירדנו לקטנוע, ושמנו את הקסדות ונסענו הביתה, אז זה דבר אחד. אני הייתי מתנצל באותו רגע. אני לא נוהג לתקוף בחורות, אף בחורה לא תקפתי, לא אותה ולא אף אחת אחרת. הייתי אומר לה 'אני מצטער, אני הבנתי אותך לא נכון, חשבתי שיש שיתוף פעולה, חשבתי שאנחנו משחקים משחק, מזל שלא שכבנו עד הסוף והפסקנו את זה באמצע, אבל גם אם זה לא נראה לך – אני אני ממש מתנצל".
הראיון המלא מפורסם בסופשבוע של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
