בין מכירת הארץ לעקדת יצחק
הרב יהודה ליאון אשכנזי מפרש את סיפור עקידת יצחק כאובדן התכלית, שכן הבן שמובטח לאברהם מותנה בהבטחת הארץ. גם בנאומו של ראש הממשלה אולמרט, בו הבטיח לוותר מראש על יהודה ושומרון, מתקיים אותו עקרון: כל ניסיון להסדר מול הפלסטינים ייעשה מעמדת נחיתות של מי שעקד את עצמו
פרופיל אהוד אולמרט
הרב אשכנזי עלה לארץ בעקבות מלחמת ששת הימים ומאז שהשתקע בירושלים לחם בגלותיות היהודית, הן במובן הפיזי, והן במובן המנטלי. תורתו הייתה תורה ארץ ישראלית, שהדגישה את חשיבות המעבר מיהודיות גלותית לישראליות לאומית, דרך שלב שנקרא "העבריות", בדומה לתרבות העברית שביקשה הציונות לחדש.
אחד מספריו עוסק בעשרת הניסיונות של אברהם אבינו, והוא מביא פרשנות מרתקת לסיפור העקדה:
העקדה נפתחת במילים "ויהי אחר הדברים האלה", ונשאלת השאלה מהו האירוע שבעקבותיו התרחשה העקידה. הרב אשכנזי (בעקבות פירוש הרשב"ם) רואה בסמיכות הנסיבתית להסכם שערך אברהם עם אבימלך הסיבה לעקדת יצחק. ההסכם הזה, הוא למעשה הסכם השלום הראשון שנערך בין מנהיג ישראלי למלך זר, והפגם המרכזי בהסכם הוא בעמדות המוצא של הצדדים: אבימלך אומר לאברהם: הנה ארצי לפניך (בראשית, כ', פס' טו), ובכך מביע את הכרת בעלותו על הארץ, בעוד אברהם לא מוחה על הדברים, ומוכן להכיר בכך שהארץ אינה שלו למעשה.
ההסבר לעקדה על פי הפרשנות שמציע הרב אשכנזי הוא אובדן התכלית: הבטחת הבן שייוולד לאברהם כממשיך מותנית בהבטחת הארץ, אין משמעות לעם ללא ארץ. אם אברהם מוותר על התכלית, משמעות לבן יצחק. התיקון למעשה יבוא בפרשת חיי שרה - ההתעקשות של אברהם לקנות את מערת המכפלה כרצון להראות בעלות על הארץ.
מחיר ההצהרות
השבוע נשא ראש הממשלה את נאום מכירת הארץ. לא עוד דיבורים על ניהול מו"מ, אלא ויתור מראש על יהודה ושומרון, חלוקת ירושלים, ומסירת הגולן. במובנים רבים גם כאן המחיר שמשלמים הוא מחיר העקדה, כי העקדה בסופו של דבר לא הובילה למותו של יצחק אלא לקשירתו - כשהמסר העולה מאיתנו הוא
שזה אינו הבית. כאשר אנו קושרים את ידינו מול העולם ומול הפלסטינים, כל ניסיון להסדר ייעשה מעמדת נחיתות של מי שעקד את עצמו מרצונו, והכניס את עצמו למלכוד.
בשבוע שבו נקרא את פרשת העקידה, חשוב לזכור את מה שקדם לה, ואת המחיר של הצהרות שמוותרות מראש על זכותנו על הארץ.
הכותבת מתמודדת בפריימריז לליכוד