בג"ץ: לפנות את בית המריבה בחברון תוך 3 ימים
שופטי בג"ץ דחו עתירת המתנחלים נגד הפינוי וקבעו כי הם "תפסו בו חזקה שלא כדין". אם לא יסכימו יושבי הבית להתפנות, הם יפונו בכח על פי צו לסילוק פולשים. לאחר פינוי המתנחלים, ינעל הצבא את דלתות הבית עד שבית משפט מוסמך יכריע של מי הזכויות בו

הרכב השופטים: הנשיאה דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן, קבעו כי החלטת המדינה עומדת במבחן החוקיות והסבירות וכי אין מקום להפוך את הדיון בעתירה, כפי שביקשו המתנחלים, להליך בירור הזכויות במבנה, שמקומו להתברר בבית משפט אחר.
השופטים פסקו כי עד שתתקבל הכרעה בשאלת הזכויות על המבנה, יש להחזיר את המצב בשטח לקדמותו וזאת, כביטוי להגנה הראויה הניתנת בדין לחזקה במקרקעין. "זו הדרך הראויה לאכיפת הזכויות במדינת חוק, המתנהלת על פי עיקרון שלטון החוק", הבהירו.
שופטי בג"ץ קבעו בהחלטתם כי על פי הדין, היה מקום להחזיר את החזקה במבנה ישירות לידיו של תושב חברון, פאיז רג'בי – שהוא בעל זכויות הבניין והחזקה בו – שממנו היא נלקחה שלא כדין. אולם בעת הדיון הביעו המתנחלים את הסכמתם כי עם פינויים מהמבנה תועבר החזקה בו לידי המדינה לתקופת הביניים, עד להכרעה בהליך בירור הזכויות על המבנה בבית משפט.
השופטים ציינו כי על פי הסכמה
השופטת פרוקצ'יה הביעה תקווה כי לאור ההחלטה יפנו המתנחלים את המבנה בכוחות עצמם, בלא שיהיה צורך לאמצעי כפייה לשם כך. הם קיבלו שהות של שלושה ימים לפינוי מרצון של המבנה. אם לא ייעשה כן, הזהירה השופטת, ניתן יהיה לפעול על פי צו לסילוק פולשים.
השופטים חייבו בהוצאות של 30 אלף שקל את החברה ואת העמותה שרכשו, לטענתן, את המבנה ושיישבו בו את המתנחלים - טל בניה והשקעות קרני שומרון ואגודת מחדשי היישוב היהודי בחברון. על פי ההחלטה, מחצית מן הסכום תשולם למדינה והמחצית השנייה לפאיז רג'בי.
בין החברה והעמותה לבין רג'בי ופלסטיני נוסף ניטש סכסוך בנושא הבעלות על הבניין. שני הפלסטינים שהם בעלי הזכויות בו, טוענים כי לא מסרו מעולם את החזקה לידי המתנחלים ואילו אלו מדגישים כי רכשו אותו בעסקה עמם.
שופטי בג"ץ דחו את הטענה העיקרית של העמותה והחברה, לפיה החלטת המדינה לסלק את יושבי המבנה לוקה באי סבירות קיצונית ולכן יש להורות על ביטולה. העותרות גרסו כי רכשו זכויות קניין מלאות במבנה ואף שילמו בעדן לפלסטינים. אולם השופטים קבעו כי ההליך שבפניהם לא נועד לבירור זכויות הקניין בין הצדדים ולא עליהם להכריע בסוגיה מסובכת זו.
השאלה העומדת להכרעה, לדעת השופטים, היא רק האם החלטת המדינה לפעול לסילוק העותרות שתפסו חזקה במבנה ללא הסכמת רג'בי, עומדת במבחן הסבירות, ואכן לדעת השופטים החלטה זו סבירה וחוקית.