הר הורדוס: קברים של משפחת המלך נחשפו
קבריהם של אשתו החמישית של מלך יהודה הורדוס, ושל אשת בנו, נחשפו לאחרונה באיזור ירושלים, יחד עם תיאטרון, ציורים נדירים וגנים
פרופ' אהוד נצר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית שגילה במאי 2007 את קברו של המלך הורדוס במקום, הוא שחשף גם את הממצאים החדשים.
הורדוס, מלך יהודה בין השנים 37 לפנה"ס עד לארבע לפנה"ס, היה ידוע בזכות מפעלי הבנייה המזהירים שיזם והקים ברחבי הארץ, ביניהם: בנייה מחודשת של בית המקדש והרחבת הר הבית, הקמתן מחדש של הערים שומרון וקיסריה, ובנייתו של מקום משכנו ומבצרו, ולבסוף גם מקום קבורתו - ארמון ההרודיון, ששוכן 15 ק"מ דרומית לירושלים.
המאוזוליאום, מבנה קבר מפואר, בו שכן ארונו של הורדוס שוחזר השנה כמעט במלואו, לאחר שנחקרו הפריטים האדריכליים שנמצאו על גבי שרידי המבנה ומסביבו. מהשחזור עולה, כי המאוזוליאום היה מבנה בן שתי קומות, בגובה 25 מטר, שנבנה על בסיס פודיום עם גג בדמות חרוט קעור.
לדברי פרופ' נצר, המאוזוליאום נהרס על ידי הלוחמים היהודים שכבשו את האתר במהלך המרד הראשון נגד הרומאים בשנת 66 לספירה. "ארמון ההרודיון נבנה במטרה לשמש בשלב מאוחר יותר כמקום קבורתו של הורדוס אשר נדר בתחילת דרכו להיקבר במקום צחיח ומבודד", סיפר נצר.
הפרופ' הוסיף וציין כי "הורדוס בחר להקים את הארמון ולקבוע בו את אחוזת הקבר בהר ההרודיון כיוון שמקום זה משקיף על ירושלים וסביבותיה".
בחפירה שהתקיימה השנה באזור המאוזוליאום, נמצאו שרידים של שני ארונות קבורה נוספים בגוון לבן, בהם כנראה היו קבורים בני משפחתו של הורדוס. על פי ההערכה, בארון הקבורה הגדול מבין השניים, שעוטר בדגמים צמחיים, נקברה מלתאקי, השומרונית, אשתו החמישית של הורדוס ואמו של בנו ארכילאוס.
בארון השני, מעריכים החושפים, נקברה ככל הנראה, אשתו השנייה של ארכילאוס, בנו של הורדוס, שמתה בשנת חמש לספירה.
לא הרחק מהמאוזוליאום נחשף תיאטרון שהכיל כ-650 עד 750 צופים. בראש איזור המושבים נמצא חדר גדול, מעין יציע כבוד, שממנו צפו המלך וידידיו הקרובים ביותר
את קירות החדר מעטרים ציורים שמתוארכים לשנים 15 עד 10 לפני הספירה. ציורי הקיר צוירו על טיח יבש ולא על טיח רטוב, שהייתה שיטת הציור המקובלת אצל הורדוס.
בין הציורים, שהיו מוכרים עד כה רק באזור קמפאניה באיטליה, ניתן לזהות קטעים המציגים חלונות עם תריסים דרכם ניבטות סצנות של נוף כפרי וכן פילסטרים, שהוא רכיב בניין אדריכלי דמוי עמוד הצמוד לקיר, מעוטרים בשילוב טיח מכוייר וצבע.
התיארוך של ציורי הקיר מעיד כי בניית התיאטרון נעשתה בסמיכות לביקורו בהרודיון של המצביא הרומי והמשנה לקיסר מרקוס אגריפה בשנת 15 לפני הספירה.
בנוסף למאוזוליאום, כלל הארמון המפואר מעין קאנטרי קלאב ובו בריכת ענק, גני נוי, בתי מרחץ ותיאטרון. הארמון היה הגדול מסוגו בעולם הרומי בזמנו של הורדוס וניתן לשער שמדי שנה הגיעו אליו מאות או אלפי אורחים.
החפירות נערכו מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, בסיוע החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ובסיוע תרומות של יד הנדיב ושל קרן המחקר של נשיונל ג'יאוגרפיק.
המועצה האזורית גוש עציון ורשות הטבע והגנים שיתפו פעולה עם משלחת החפירות, וממצאי החפירות יוצגו במוזיאון ישראל בשנת 2010.
תיאור החפירות באתר יפורסם בגיליון דצמבר של מגזין הנשיונל ג'יאוגרפיק ב-32 שפות. הקרנת הבכורה של הסרט התיעודי על החפירות "קברו האבוד של הורדוס", ישודר בארצות הברית ב-23 בנובמבר, ולאחר מכן גם ב-166 מדינות נוספות.
נא להמתין לטעינת התגובות
