חקירת הפיגוע: המחבלים אספו מידע על בית חב"ד
אחרי 60 שעות של טרור, נחשף אט-אט הסיפור שמאחורי הפיגוע הקטלני: החל מההתרעה, שהגיעה כ-10 ימים לפני התופת אולם לא יושמה, דרך הסתננות המחבלים למומביי ימים ספורים לפני הפיגוע לאיסוף מודיעין, ועד לניסיון המו"מ מול שגרירות ישראל - שכשל. כך תוכנן ובוצע "ה-11 בספטמבר ההודי"
מניין ההרוגים בפיגוע עומד עד כה על 174 בני אדם. אולם גם מספר זה עלול להשתנות, מאחר ואגפים שלמים במלון הטאג' מאהל עדיין לא נסרקו.
- תיעוד מיוחד מבית חב"ד: שלוליות דם ליד ארון הספרים
ייתכן שהאמת כולה לעולם לא תיוודע. בהודו עדיין חוקרים את הפיגועים הקודמים במומביי, ב-2006, שגם בהם נהרגו מאות בני אדם. אולם התמונה שמצטיירת היא של מסע טרור מדוקדק ומתוכנן לפרטי פרטים, שהתבצע בחסות כמה רשתות מקבילות של ארגוני טרור שונים. המידע לדברים מסתמך על האינפורמציה שמצויה בידי שירותי הביטחון ההודיים, וחלקו הועבר בערוצים חשאיים לגורמים ישראליים.
באמצע ספטמבר, כך אומרים ההודים, ביקש ראש תחנת הסי-איי-אי האמריקני בניו דלהי לקבוע פגישה דחופה עם מקבילו בשירותי הביון ההודיים, במסגרת ההבנות האסטרטגיות שהתגבשו בין הודו לארצות הברית לאחר פיגועי האחד עשר בספטמבר.
כתוצאה מאיסוף מודיעין בפקיסטן ואפגניסטן, אמר הבכיר האמריקני לקצין ההודי כי התברר להם שיש לארגון הטרור עסכר טייבה - ארגון הטרור החזק ביותר בדרום אסיה, כוונה לבצע פעולת טרור גדולה בדרום הודו, אולי במומביי, שתתבצע באמצעות נחיתה מהים.
לאחר סדרת הפיגועים ביום רביעי, הזדהו החוטפים באמצעות אי מייל, שנשלח מכתובת איי-פי ברוסיה, כארגון בשם מוג'הידין דקאן. אלא שזהו שם של ארגון שמעולם לא נעשה בו שימוש. שורה של אינדיקציות מעידה שזו עבודה של עסכר טייבה, ארגון מוסלמי שפועל באיזורי הספר הפרועים בין פקיסטן ואפגניסטן וחרט על דגלו, בין היתר, את המאבק בהודו על שטח קשמיר. הארגון, כך ידוע, הוא בעל קשרים חזקים עם מה שמכונה הג'יהאד העולמי.
ב-24 בספטמבר החזיק המודיעין ההודי בכמה פיסות מידע: ההתרעה הכללית שמסרו האמריקנים, ידיעות
לקראת אמצע נובמבר הצליח המודיעין ההודי לצייר תמונה מאוד ברורה: אפשרות של נחיתת טרוריסטים מכיוון הים, באזור מומביי, כשמלון הטאג' מהאל יהיה יעד מרכזי. מידע זה, לפי טענת ההודים עצמם, היה בידי מערכת הביטחון ההודית בצירוף להתרעה די מדויקת לפחות 10 ימים לפני הפיגועים.
ב-18 בנובמבר העביר הביון ההודי התרעה ספציפית למשמר החופים, בבקשה להגביר את תכיפות הפטרולים הימיים באזור מומביי, מחשש לחדירת ספינת מסחר פקיסטנית עליה מחבלים, שתגיע מכיוון קראצ'י.
ההתרעה הזו הייתה מדויקת, אבל לא מספיק: מחקירתו של המחבל שנותר בחיים, אמיר קסאב, מתברר ששבועיים לפני האירוע תפסו המחבלים הפקיסטניים סירת דייגים הודית קטנה בשם "קובר", עם מספר סידורי ורישיון הודי. ראשם של כל הדייגים לבד מאחד, אמרסין סולנקי, נערפו. סולנקי הושאר בחיים כדי לנווט את הספינה בדרך לחוף ההודי.
משמר החופים ההודי איתר את סירת הדייגים שנסחפה בערך שלושה מיילים ימיים מהחוף של מומביי ביום חמישי בבוקר, כמה שעות לאחר שהתקפת המחבלים החלה. על הספינה הם מצאו מכשיר ג'י-פי-אס ימי ששימש את המחבלים במהלך החדירה.
מסירת הדייגים ירדו הטרוריסטים לסירות גומי, שלדברי המחבל שנתפס, אורגנו על ידי דאוד איברהים - אחד מהטרוריסטים ואנשי העולם התחתון המסוכנים בעולם, שזכה לכבוד המפוקפק של המקום הרביעי ברשימת הפושעים המסוכנים בעולם במגזין פורבס. כך, הם הגיעו ל"שערה של הודו" מול חופה של מומביי.
הדבר שהפתיע את החוקרים היה שעל הג'י-פי-אס שנתפס הוזנו שני מסלולים לסירה: אחד מהם היה הנתיב מכיוון קראצ'י שבפקיסטן למומביי, והשני היה מסלול החזרה המיועד של המחבלים. במילים אחרות: תוכנית המבצע המקורית הייתה, לפחות לכאורה, ביצוע הפיגועים וחזרה לבסיס האם בפקיסטן. עם זאת, פרשני ביטחון בעיתונות ההודית מעריכים כי מפת החזרה הוכנה "כדי לתת לטרוריסטים תקווה שהם אולי יצליחו לצאת בחיים".
קסאב סיפר בחקירתו שרוב חבריו היו מחבל פונג'ב הפקיסטני. הוא אמר שהם התאמנו לקראת המבצע בערך חודשיים, וחלק מהזמן נערכו האימונים על חוף קרוב לעיר קראצ'י, כדי לדמות נחיתה במומביי. למחבלים הועברה הכשרה בלוחמה בשטח בנוי, תדרוכים על מבנה השטח במומביי והדרכה אידיאולוגית. לטענת קסאב, שעדיין לא התבררה באופן סופי, שניים מהמחבלים הגיעו למלון הטאג' מהאל כאורחים ביום שבת ה-22 בנובמבר. הם אלו שאספו מידע, לפי החשד, על בית חב"ד.
עניין הפעולה בבית חב"ד, ששמו ההודי הוא בית נארימן, הוא נושא שההודים מתאמצים מאוד להסביר. לדבריהם, חלק מהתשדורות של הטלפונים הלוויניים שבהם השתמשו המחבלים נקלטו על ידי גופי מודיעין זרים. לפי רישומי השיחות, התברר שהן מתקיימות לפקיסטן, למפעילים של החוליה במומביי.
חלק מההנחיות, טוענים ההודים, היו לשדר מסרים כוזבים על כוונה לנהל משא ומתן. למעשה, שני ניסיונות כאלה אכן נעשו: באחד מהם, דיבר מחבל באמצעות טלפון בתחנת טלוויזיה הודית. דבריו היו בעלי חשיבות גדולה, משום שהוא טרח להדגיש כי אחת הסיבות לפעולה הוא יחסיה של הודו עם ישראל.
הטלפון השני התקבל בשגרירות ישראל בדלהי, ומקורו בבית חב"ד. אחד מהחוטפים שם אמר, לכאורה, שהם מוכנים לנהל משא ומתן. הטלפון הזה, אומרים ההודים, היה חלק מהטקטיקה המתוכננת; לא הייתה כוונה או הרשאה למחבלים לנהל משא ומתן, ולכן הם לא המשיכו במגעים האלה.
המתיחות בין הודו לפקיסטן גואה בימים האחרונים, כאשר השיא היה בביטול ביקור מתוכנן של ראש שירות הביון הפקיסטני בדלהי, בניסיון לחדש את שיתוף הפעולה בין המדינות. לאור הפרופיל הגבוה של הפיגוע, הודו תתקשה לעבור בשתיקה על מה שהיא מזהה כפעולה שיצאה מפקיסטן - אם כי לא בידיעת הממשלה הפקיסטנית, כפי שדוברים הודיים רשמיים שבים ומדגישים. בעיקר, ובדומה מאוד לישראל, התחושה היא שאירועי מומביי יחזקו את המפלגה הימנית ההודית לקראת התמודדות פוליטית.
נא להמתין לטעינת התגובות
