ניצל מהתופת: מויש'י חוזר בלי אמא ואבא
בשבת הזו לא חגגו למויש'י בן השנתיים, שמכונה "המלאך", את יום הולדתו. הקול היחיד שנשמע היה התפילה לשלום הוריו בבית חב"ד שלא נענתה
הוא קיפץ בדירה במהלך השבת, שיחק עם הילדים האחרים, אבל קצת הסתתר מאחורי המטפלת כאשר ראה אנשים שלא הכיר. זו האישה ההודית שהצילה את חייו כאשר הבריחה אותו מבית חב"ד שאליו הטרוריסטים פרצו.
התמונה של מויש'ה יוצא מהבית הזה, היהודי היחיד שיצא משם בחיים, הופיעה בכל העיתונים ההודיים. הם קראו לו "המלאך".
בערב שבת התכנסו בדירה במומביי ההורים, אנשי חב"ד, אנשי הקונסוליה שזהו ביתם וכמה חברים ישראלים נוספים. מהשטח המשיכו לזרום הידיעות על המבצע של אנשי הקומנדו ההודיים, ובתוך הדירה הכינו בשקט את כניסת השבת.
הנשים סידרו את הדגים על רשת במטבח. יהודית רוזנברג הדליקה נרות והתפללה תפילה ארוכה-ארוכה, מהלב, מול הנרות. בוא, מויש'ה, בוא נראה את סבתא מדליקה נרות, אמר הרב, ויהודית פרצה בבכי עצור.
הישראלים בדירה סיפרו להורים על הילדים שלהם, בני הזוג הולצברג. הם בשבילנו כמו אמא ואבא, אמר אחד מהם. אתם צריכים להבין מי היו גבי ורבקה פה בהודו, אמר מישהו אחר. זה אנשים שתמיד מוכנים לסייע, תמיד פותחים את הלב ואת הבית בחיוך, באהבה, בנדיבות.
אני זוכר פעם אחת שהיה אסיר ישראלי, יותר ממאה קילומטר מפה.
ההורים ביקשו, כמנהג יהודים חרדים, שלא לדעת אם יהיו בשורות קשות במהלך השבת - אלא רק בצאתה. "תפילה ואחדות של עם ישראל אנחנו צריכים עכשיו. בשבת נשמח ונקווה לבשורות טובות", אמר הרב רוזנברג.
הם ידעו היטב את המצב, אבל זו הייתה החלטה אישית. ובכל זאת, אחד מבני הבית, עוד תוך כדי השבת, סיפר לבני הזוג. הם כבר ידעו את האמת, אבל הוא כבר לא היה יכול לעצור בעד עצמו ולתת להם להמשיך לקוות, שעות רבות כל כך אחרי שהמבצע נגמר.
אני מספר לכם, הוא אמר ליהודית ושמעון רוזנברג, אבל תבטיחו לי שתמתינו להודעה כאשר השבת תצא. הם הבטיחו. ואז הוא סיפר להם שגבי וריבקי נהרגו.
השבת יצאה. ואיתה התחילו לצלצל הטלפונים. שמונה גברים היו באותה שעה בבית, וחיפשו מניין. בתוך חצי שעה בערך הגיעה המשלחת הרשמית כדי לבשר את הבשורה הנוראה.
היו שם הקונסולית הכללית, אורנה שגיב, הרופא, ואנשים אחרים מהקונסוליה. ההורים ישבו בדממה, מקבלים את הידיעות האלה באיפוק, ומדי פעם שואלים שאלה או שתיים.
ברגעים האלה, כאשר התקבלה ההודעה הרשמית, ביקשו אנשי הקונסוליה שבסלון יישארו רק ההורים והם, וכל שאר האורחים נסגרו בחלק אחר של הבית. לא רחוק מהם, בחדר המשחקים, היה מויש'ה עם סנדרה.
ועכשיו נתפלל מעריב, אמר הרב רוזנברג. והגברים נעמדו לתפילה, שורה ארוכה במרכז הסלון. הוא קרא את הקדיש שכלול בה, וגרונו נחנק.
בתוך כך, בחב"ד פועלים לקבלת אישורים שיאפשרו למטפלת ההודית של מוישי להגיע לישראל ולהמשיך לטפל בו כאן. קרובי המשפחה הסבירו כי הילד קשור מאוד למטפלת, וכי גם בפגישתו הראשונה עם סבו וסבתו, ניכר היה כי הוא זקוק למטפלת.
הרב יוסף אהרונוב, יו"ר צעירי חב"ד, פנה למשרד הפנים ההודי בכדי שיאפשר הוצאת דרכון למטפלת, סנדרה סמואל, כבר היום, למרות שבימי ראשון המשרדים סגורים. בנוסף, הועברה בקשה דחופה לקונסוליה הישראלית במומביי, בכדי שיוציאו לסמואל ויזה לישראל, ומחר תוגש פנייה גם למשרד הפנים הישראלי במטרה לקבל אישור עבודה עבורה.
בהכנת הידיעה השתתפו יונתן הללי ואבישי בן חיים
נא להמתין לטעינת התגובות
