מפלגת הגמלאים (גיל)
הקמת המפלגה
מפלגת "גיל" הוקמה לראשונה לקראת הבחירות לכנסת ה-14, ולא עברה את אחוז החסימה. המפלגה שינתה את פניה במערכת הבחירות לכנסת ה-17. בגלגולה החדש הושתתה המפלגה על עמותת הגמלאים שאיחדה - לראשונה בישראל - כוחות מקרב כל ועדי הגמלאים של הארגונים הגדולים במשק, ביניהם חברת החשמל, קרן הגמלאות המרכזית, בזק, מרכז השלטון המקומי, התעשייה האווירית, לשכת המס, אגד, בנק לאומי, אל על, תע"ש, מבטחים, רשויות מקומיות, משרד האוצר, רפא"ל, הדסה, דלק, דואר ישראל, הסוכנות וארגון המורים, ועוד.
העמותה תכננה לשלב את נציגיה במקומות ריאליים במפלגת קדימה, תחת הבטחה מפורשת של ראש הממשלה אריאל שרון, אולם החלפתו באהוד אולמרט טרפה את הקלפים, וחלק מחברי העמותה החליטו לגשת פעם נוספת לבחירות באופן עצמאי.
המפלגה, שהחלה דרכה במערכת הבחירות כמעט ללא תקציב פרסום, הפכה להפתעה הגדולה ביותר של הבחירות לכנסת ה-17, כאשר זכתה באופן מפתיע בשבעה מנדטים, מעל ומעבר לכל תחזית בסקרים בכלי התקשורת, ומעבר לצפוי לגבי מפלגת נישה. שיעורי ההצבעה המפתיעים לה זכתה המפלגה גם בקרב צעירים רבים, שאינם קהל היעד הטבעי שלה, הוסברו כהצבעת מחאה נגד המדיניות הכלכלית שפגעה בשכבות החלשות ובתוכם הגמלאים, וכן ביטוי של ייאוש מהפוליטיקה הישראלית ותופעת השחיתות.
ב-28 באפריל 2008 הגישו לוועדת הכנסת שלושה מחברי הסיעה, משה שרוני, אלחנן גלזר ושרה מרום שלו בקשה להתפלג מהסיעה ולהקים סיעה עצמאית בשם "צדק לגמלאים". זאת בעקבות הדחת שרוני מספר חודשים קודם לכן מראשות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ומראשות הסיעה. לאחר מאבקים רבים ומספר ניסיונות התפלגות, הודיעו ראשי שתי הסיעות על איחוד מחודש.
ראשי המפלגה
מייסדיה של מפלגת גיל הם נאוה ארד ומשה שרוני.
כאשר התמודדה המפלגה בבחירות 2006 לכנסת הנוכחית, עמד בראש הרשימה רפי איתן, לשעבר מראשי המוסד ואיש עסקים בהווה.
1. רפאל איתן הנטמן
2.יעקב בן יזרי
3. משה שרוני
4. יצחק זיו
5. יצחק גלנטי
6. אלחנן גלזר
7. שרה מרום
8. יעקב אשרי
9. ניסן יחזקאלי
10. חפציבה
מפלגת הגמלאים מכוונת לפעול לרווחתם ולמענם של אוכלוסיית הקשישים והגמלאים בישראל, ומכאן נובעים עיקרי המצע:
• התחייבות לפעול להגנה על זכויות הפנסיה.
• דאגה לזכויות הדיור של גמלאי ישראל.
• הגדלת סל הבריאות והשירות הרפואי לגמלאים.
• פעילות לקידום החינוך השווה לכל נפש.
• קידום ערכי הדמוקרטיה.
• קידום הטכנולוגיה.
• פעילות להגנה על ערכי המסורת היהודיים.
• פעילות לפתיחת מוסדות התרבות והחינוך בפני הגמלאים.
• תמיכה בגבולות מדיניים שיבטיחו שקט ביטחוני.