העימות מחברון נמשך גם בחדרי המיון
שוטרים ומתנחלים פצועים שוכבים בסמיכות בביה"ח. "אם מישהו מהם יתקרב הוא יקבל מכות" מזהיר מתנחל פצוע. שוטר: עשינו מה שצריך
עימותים בין מתנחלים לכוחות הביטחון בחברון לאחר פינוי בית המריבה צילום: אי-פי
שלמה לוינגר שוכב בחדרו במרכז חדר המיון בשערי צדק. הוא אינו כועס על השוטרים, שבאו לעשות את עבודתם נאמנה. "אין מה לעשות", הוא אומר. "יש גם אנשים שרוצים לעבוד בזבל, ויש אנשים שמעדיפים לגרש יהודים. זאת בחירה שלהם. אבל הבעיה שלי היא עם אותם שוטרים חיות שהרימו ידיים בלי צורך".
לוינגר טוען שקיבל מכה עם אלה בברכו ובעיטות בחזהו מהשוטרים שהגיעו לחברון. "הייתי עם הילד שלי", הוא משחזר בשקט בחדרו החשוך. "הרמתי את הידיים כדי להראות שאין לי כוונה להשתמש באלימות, אבל השוטרים התנפלו עלי כאילו אני חיה. פושע, רוצח. הם אומרים שהרבצנו חזרה, שזרקנו דברים. זה שקר".
"אם יעבור מתנחל אזמין אותו לשבת"
לדברי לוינגר ופצוע נוסף מהדסה, ההרגשה המלווה אותם משעות הצהריים היא של עלבון וכעס כלפי השוטרים. "אם אפגוש בהם כאן", ממשיך לוינגר, "אסובב את הראש ואמשיך ללכת. לא אסתכל לכיוונם ולא אשאל לשלומם, אך ודאי שלא אתקוף אותם".
בכמה חדרים אחרים, הרגשות חזקים הרבה יותר. "מסכן השוטר שיגיע הנה", אומר אחד המתנחלים הפצועים. בדיוק בצד השני יושב אחד השוטרים הפצועים. הוא מדבר עם
משפחתו בשקט, אך מבקש להשאיר את הווילון פתוח. "אין לי מה להתבייש", הוא אומר. "אם יעבור מתנחל אזמין אותו לשבת. עשיתי רק את מה שהייתי צריך לעשות".
דודתו של השוטר פחות אדישה. "הוא בסך הכל עשה את העבודה שלו, את מה שהוא צריך לעשות", היא אומרת. "אני לא אומרת שהם צריכים לחבק אותו. מותר למתנחלים לכעוס. אבל אסור להם להשתמש באלימות. לא נגד האנשים שלנו. האנשים שלהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
