המחבל שהפך ללוחם בטרור ולאוהב ישראל
תאופיק חמיד עזב את אחד מארגוני הטרור במצרים רגע לפני פיגוע רצחני. כיום הוא מגש תוכנית ללוחמה בטרור עבור ארה"ב ומבקר בישראל
חמיד, האיש שהצליח להימלט בעור שיניו מהעולם של ארגוני הג'יהאד רגע לפני המעשה שאין ממנו דרך חזרה, מגבש כיום תוכנית כללית למלחמה נגד הטרור כעמית מחקר בכיר במכון פוטומאק למחקרים מדיניים בוושינגטון.
לראיון מגיע חמיד בחליפה ועניבה לפי מיטב המסורת המערבית. הוא שולט בקוראן אך חזותו אינה דתית וגם הרקע שלו אינו בית גידול שגרתי לאיסלאם הפונדמנטליסטי - אביו של חמיד היה אתאיסט קומוניסט ואמו לימדה צרפתית בקהיר.
"לא היה לי קשר לדת", אומר חמיד, "הפעם הראשונה שבה שמעתי על התפילה היה כשהגעתי לבית הספר התיכון. לאחר מכן, בגיל 15, חברים שלי גררו אותי לתחרויות ויכוחים נגד ילדים נוצרים. ככה נחשפתי לראשונה לדת".
את דריסת הרגל בעולם הג'יהאד עשה חמיד בשנת 1979, כשהתחיל ללמוד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קהיר. באותם ימים, הזרם האיסלאמי הרדיקלי - הזרם הסלפי - התפשט וזכה לתמיכה במצרים. "הגישה היתה שמעתה לא צריך לחכות עד שהאומה האיסלאמית תצא לג'יהאד, אלא זו חובה אישית של כל אחד ואחד".
קבוצות של צעירים התארגנו במסגרות דתיות-קיצוניות וחיפשו דרך לשינוי חברתי וחמיד, כמו צעירים מצריים רבים, נשבה ברעיונות הקיצוניים. הוא הצטרף לקבוצת סטודנטים של ג'מעה איסלאמיה, שצמחה להיות אחד מארגוני הטרור האלימים ביותר במצרים.
במהלך חצי שנה עבר חמיד שטיפת מוח אינטנסיבית. "היינו שומעים סיפורים ומפנטזים על הבתולות שמחכות
"סאדאת לא מנע את זה, כי הוא חשש שיגידו עליו שהוא כופר. המסגד של ג'מעה איסלאמיה הוקם בפקולטה באישור. היינו חייבים ללכת לשמוע שיעורי דת, שכולם הועברו על ידי מטיפים קיצוניים. חיות אדם", אומר עליהם חמיד, שבעבר הלך אחריהם כעיוור.
באותם ימים נחשף חמיד, שאף כתב את הספר "בתוך הג'יהאד", לראשונה אל איימן א-זוואהירי, שלימים נהיה סגנו של אוסמה בן לאדן בארגון אל-קאעידה ונמנה בעבר עם ראשי ארגון הג'יהאד האיסלאמי במצרים.
"ידעתי מיהו אבל לא ידעתי איך הוא נראה", נזכר חמיד בפעם הראשונה שבה נתקל במנהיג הטרור, "באחת התפילות חבר שלי הצביע על מישהו שישב בשורות הקדמיות ואמר לי 'אתה יודע מי זה? איימן א-זוואהירי'".
"לאט לאט צברנו תעוזה", מספר חמיד על ימיו בתוך ג'אמעה איסלעמיה, "התחילה כפייה דתית בתוך האוניברסיטה. זה התחיל נגד סטודנטיות. אחר כך היינו הולכים ומפסיקים מסיבות כי הושמעה בהן מוזיקה".
"תכננו גם דברים קיצוניים יותר, כמו שריפת כנסיות או בתי עסק שמשמיעים בהם מוזיקה. באותם ימים החל המאבק של המוג'הידין באפגניסטן נגד הפלישה של ברית המועצות. חמיד מספר שהוא תכנן לנסוע לשם ולהצטרף לג' יהאד. "למות למען אללה היה חלום", הוא מספר, "לא פחדנו מהמוות. קינאתי באבותינו, כי ההחלטות שלהם היו קלות. היתה אז מלחמה, הם נהרגו בה והגיעו לגן עדן".
לאחר שהתרחק מהארגון בעקבות הרעיון לחטיפת שוטר, חבריו של חמיד ניסו להחזיר אותו אליהם. הם הציעו לו לחזור להתפלל איתם אך הוא סירב והחל לנהל עימם ויכוחים תיאולוגיים ואידיאולוגיים. "כשהם הבינו שהם לא יוכלו לשנות את דעתי, הם האשימו אותי בכפירה", אומר חמיד, "פעם אחת הם הגיעו לדרשה שנשאתי כדי לזרוק עליי אבנים. הם איימו עליי וניסו לתקוף אותי. מחבר הפכתי לאויב שלהם, אבל לא הייתי אויב קל כי הכרתי את הקוראן טוב מהם".
לאחר שסיים את לימודיו והתחתן, יצא חמיד לסעודיה, שם עבד במשך שלוש שנים כרופא. לאחר מכן, היגר חמיד לניו זילנד. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר עבר לארצות הברית והשתלב במכון מחקר כמומחה לענייני טרור איסלאמי.
כיום מגבש חמיד תוכנית נרחבת, שאמורה לבצע רפורמות בעולם הערבי ובגישה כלפי דת האיסלאם. את התוכנית השאפתנית הציג בפני גורמים בממשל האמריקאי. רוב פרטי התוכנית חסויים כמובן, אך לדבריו, יש צורך לתקוף את כל חלקי השרשרת: לא רק את הגרעין הקשה, שמבצע את הפיגועים, אלא גם את הסביבה, המעניקה להם תמיכה כלכלית וגיבוי מוסרי.
"התוכנית שלי היא רב ממדית", מסביר חמיד, "היא כוללת רבדים סוציולוגיים, חינוכיים, פסיכולוגיים, לצד אמצעים צבאיים ומודיעיניים. הדרך שלי תוקפת את הבעיה, לא רק את הסימפטומים שלה".
חמיד מנסה להפריך כמה מהנחות היסוד הנוגעות לטרור. "אומרים שעוני או חוסר השכלה מביאים לטרור. למה נוצרי שחי בתנאים דומים לא מבצע פיגועי התאבדות? יש לכך סיבה חיצונית - לימוד שגוי של הדת. חינוך לאלימות. לדעתי, העוני הוא התוצאה של הטרור, ולא הסיבה. לטיפול בעוני תהיה השפעה מוגבלת. אם רוצים לטפל במחלה עצמה, צריך לעשות זאת בצורה הוליסטית".
חמיד, שהגיע אתמול לישראל, אינו מסתיר את אהבתו כלפיה. "ישראל יפה, אלוהים יברך אותה", הוא אומר, "בעולם הערבי יש דימוי שגוי של ישראל. הופתעתי לראות את השפה הערבית מופיעה כבר בשדה התעופה ולאחר מכן ברחובות. אין מדינה בעולם שמכבדת מיעוטים בצורה כזו. אני חש צורך לעמוד מול תרבות כזו בכבוד ובהערכה".
בעולם הערבי - בלשון המעטה - לא מאמצים בחום את דיעותיו. "יש טירוף בכל מה שקשור לישראל וליהודים, זו מחלה", אומר חמיד, "זה הגיע לכדי כך שאפילו אחי וחברים קרובים מחרימים אותי בגלל שאני אוהב את ישראל. העולם הערבי לא מסוגל להודות בטעויות שלו. הם תמיד מנסים להטיל את האחריות על כתפיו של מישהו אחר. וכמה קל להאשים את ישראל. האם כשאלג'יראי שוחט את אחיו בסכין או כששיעי הורג סוני זה בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני? נו באמת".
"היום המצב קשה יותר. זה מפחיד. ילדים בני שלוש לומדים דברים נוראיים. בטלוויזיה מראים אנשים שאומרים שהם מוכנים להרוג מישהו רק כי הוא יהודי. יש הוזלה של חיי אדם", הוא אומר, אך מדגיש כי האיסלאם עצמו אינו מקדם שנאה ליהדות, אלא שיש אנשים שמשתמשים בו לצרכיהם ומפרשים אותו כרצונם. "הם לוקחים פסוקים מהקוראן, שמדברים על אספקטיים היסטוריים, ואז מכלילים אותם ומשליכים אותם על התקופה הנוכחית. לעומת זאת, אם יש פסוקים שמדברים בחיוב על בני ישראל הם אומרים שהם רלוונטיים רק לעבר".
גם כלפי הזרם המרכזי באיסלאם יש לחמיד ביקורת חריפה. לדבריו הם רוצים לצייר את עצמם כמתונים, אך חוששים לתת לכך ביטוי ממשי. "זה קל מאוד להצהיר שאתה אדם מתון, אבל דברים כאלה נמדדים במעשים, לא במילים", הוא אומר.
החוקר המצרי מודע לכך שהאתגר העומד בפניו הוא קשה, אך חמיד מאמין שהוא אינו בלתי אפשרי. "רפורמציה זו אסטרטגיה גדולה. אני צריך כוח חזק מאחוריי", הוא אומר, "אני מאמין שתוך חמש שנים נראה שינוי, תוך עשר שנים הוא יהיה מספק במידה יחסית ותוך 15 שנים נרגיש בשינוי גדול ומשמעותי. אבל אנחנו חייבים לצאת לדרך הזו. האיסלאם הקיצוני הוא כמו סרטן. אי אפשר לחיות איתו. או שתהרוג אותו או שהוא יהרוג אותך ".
נא להמתין לטעינת התגובות
