ביבי החדש: מועמד דיגיטלי בעידן אנלוגי
פעם הוא חשב שהוא יודע יותר טוב מכולם. היום, טוענים מקורביו, הוא למד להקשיב
פרופיל בנימין נתניהו
הרבה שנים. כשביבי היה מפקד צוות בסיירת מטכ"ל, דיין היה מפקד שלו. באחת הפעמים נתקע הצוות של ביבי בסוריה. "תשישות וקפיאה". דיין חילץ אותם. הוא גם היה חבר טוב של יוני ז"ל, אחיו הבכור של נתניהו. בשנת 72' יוני פיקד על "מבצע ארגז". חטיפת קצינים סורים בכירים מלבנון. דיין היה סגנו.
בנימין נתניהו צילום: אדי ישראל
ביום שני בלילה, כשהתוצאות התחילו להגיע, נתניהו היה סגור עם חבורת היועצים הקרובה שלו בחדר בגני התערוכה. דיין הסתובב בחוץ. נתניהו עודכן בתוצאות מהדלפות שכבר זרמו לטלוויזיה ומהיועץ הפוליטי שלו, שלום שלמה, שעודכן ישירות מהשטח. הוא התקשר לדיין אחרי שהבין שלא שובץ במקום ריאלי. אז כבר ידע שמשה פייגלין בפנים. "אני מצטער", אומרים שאמר לדיין. בקולו של נתניהו היה צער אמיתי. "יש בעיה", אמר, "הדברים לא מסתדרים כמו שרציתי".
דיין נכנס לחדרו של נתניהו. השיחה, אומרים מקורבים, הייתה "קצרה, אבל אישית". נתניהו, מספרים, הביע "תסכול". "צער על המצב שנוצר". "התאכזבתי", אומרים שאמר לדיין. וגם "זה לא מה שרציתי". דברים באותה רוח אמר אחר כך גם לאסף חפץ, מתמודד אחר שלא זכה במקום ריאלי.
בחוץ חיכו לנתניהו המתפקדים. הוא היה צריך לצאת להציג את "הנבחרת החדשה של הליכוד". גם דיין ביקש לעבור ל"פסים מעשיים". הוא יצא החוצה, הסביר את תמונת המצב לפעילים שלו והורה להם "להתקפל ומהר". "לא רציתי להפוך לשק החבטות של אף אחד", הסביר דיין אחר כך.
לחיצה עם משמעות
זה היה בתום יום ארוך. השעה כבר הייתה אחרי שלוש בלילה. 12 שעות קודם, בשעה שלוש בצהריים, הגיע נתניהו לגני התערוכה עם אנשי המטה שלו. הוא עבד בלי הפסקה. לחדר שלו הגיעו סילבן שלום עם אשתו ג'ודי. בימים שלפני הפריימריז נפגש נתניהו עם שלום כמה פעמים. פגישות בארבע עיניים. "להקטין את הלהבות", אמרו השבוע בליכוד, שחרור מתח.
בנימין נתניהו וגדעון סער בכנס הליכוד בגני התערוכה. צילום: ראובן קסטרו
סילבן היה מאוכזב מהתוצאות. הוא זכה במקום השביעי, אבל רצה יותר. נתניהו תכנן את הנאום שלו. בדרך כלל הוא מדבר מהראש. משנן מסרים עיקריים, רושם נקודה שתיים ואז עולה לדבר. גם הפעם. "חשובים", אמר לאנשי המטה שלו, ה"לכידות", "לצעוד קדימה", "לשלב ידיים". "לשים את המחלוקות בצד". יחד עם שלום החליט שצריך "לשדר אחידות".
אחר כך כינס את העיתונאים לתדרוך. יו"ר הליכוד היה ענייני. "אפקטיבי", תיארו מקורביו. "יעיל". כשעלתה ההצעה לדחות את פרסום התוצאות הרשמיות סירב. "אני מבסוט מהרשימה", אמר נתניהו לעיתונאים. "חוץ מהבחירה של פייגלין, אני מרוצה".
העשירייה הראשונה פלוס פלד, מרידור, אחרים, אמר להם, זו גלריה טובה. לא הסכים שקיבל "מפלגת ימין קיצוני". כן הודה שמדובר ב"מפלגת מרכז ימין פחות טובה ממה שקיווה לקבל", ש"זה לא מה שרצה שיקרה". מעל הבמה קרא מנכ"ל הליכוד גדי אריאלי
את רשימת הנבחרים. נתניהו חיכה עם שלום בצד.
בשבועות האחרונים הגביר השב"כ את האבטחה עליו. שגיב אסולין, נאמן פייגלין, ניגש אליהם. גם גילה גמליאל, מחבורת המורדים, ניגשה. גמליאל חיבקה את שלום. אחר כך לחצה יד לביבי. "לחיצה עם משמעות סמלית", אומרים מקורבי היושב ראש. נתניהו עלה לנאום. הוא דיבר על "רשימה שמייצגת את כל חלקי העם". "עכשיו", אמר לאנשי המרכז, "הולכים למשימה הגדולה".
רק לקראת חמש בבוקר עזב את גני התערוכה. לפני שיצא עוד דיבר עם כמה מאנשי המטה שלו. עמדו ליד האוטו. אחר כך נסע הביתה, לירושלים. בדרך דיבר בטלפון. שיחות עבודה. אז, בשיחה עם שלום, נולד הרעיון להעביר את המאבק בפייגלין למישור המשפטי. שלום טען שמשום שהמקום ה-20 משוריין לאישה, פייגלין אמור להידחק למקום ה-38. נתניהו ביקש לבדוק. הוא היה עייף. סמוך לשעה שש הגיע סוף סוף הביתה והלך לישון.
ניסיתי, טעיתי, למדתי
קצת יותר משבוע קודם, ביום ראשון, הופיע נתניהו בכנס "לרגל תום שנת המס ובצל המשבר הכלכלי". כלכלנים ובכירים במשק הגיעו לשמוע אותו נואם. האולם היה מפוצץ. מעל הבמה הציגו את נתניהו כ"איש הכי רלוונטי היום במצב שנקלענו אליו".
אלת המזל עבדה שעות נוספות ונתניהו נתפס אז, עדיין, כמועמד עם "אפס שגיאות" במירוץ. נתניהו היה נינוח. כלכלה זה נושא שהוא אוהב. שוב נאם בעל פה. אפילו את משקפי הקריאה לא הרכיב. "הדבר המתחייב כרגע", אמר , היד שלו תקועה בכיס החליפה, "זה ממלכתיות. לכן הנחיתי את סיעת הליכוד לתמוך בתוכנית שיביא האוצר. לא חשוב כרגע", הוסיף, "אם אנחנו מסכימים לכל. אנחנו לא מסכימים לכל ".
ח''כ בנימין נתניהו צילום: אדי ישראל
דיברו במונחים של "טעות טרגית". ביבי, אמרו בהקשר אחר, רוצה עכשיו לצדו את האנשים הכי טובים. לא אכפת לו שיאפילו עליו. הוא זהיר, אבל הזהירות לא מנהלת אותו. הנה, כמה שבועות לפני הבחירות המקדימות, כשהיה ברור שינהל מלחמה נגד פייגלין, באו אליו יועציו. ביקשו שיוריד הילוך. "ביבי", אמרו לו, "מה יקרה אם פייגלין ייבחר וכל הבלון שאתה מנפח יתפוצץ לך בסוף בפרצוף?".
היועצים חשבו במונחים אסטרטגיים. רווח והפסד. סקרים, מנדטים. בקיצור, פוליטיקה. כל מה שקרה השבוע. ביבי החדש חשב אחרת. "אז אני לפחות אוכל לומר שעשיתי הכל, וגם יידעו שעשיתי הכל כדי שזה לא יקרה. לא עמעמתי כלום. ניסיתי", אמר לאנשיו.
לקדנציה הקודמת שלו כראש ממשלה הגיע בגיל 46. 13 שנים חלפו מאז. עכשיו הוא כמעט בן 60. מקורביו אומרים ש"התבגר". הוא עצמו אוהב להגיד "הבשלתי", "אז הייתי צעיר מדי". "עשיתי טעויות", הוא חוזר ואומר. "אני רוצה לקוות שלמדתי".
גם השנים שבילה במדבר האופוזיציה עשו את שלהן. נתניהו, אומרים, למד להקשיב. הוא לא השתחרר מהנטייה להרצות, אבל "הוא כבר מסוגל לנהל דיאלוג". בשנים האחרונות, בימיה השחונים של המפלגה, הקפיד לקיים ישיבת סיעה אחת לשבוע. בישיבות, אומרים, תרגל בעיקר הקשבה. אימן את עצמו. נשך שפתיים. שייף ושיפר את נקודות התורפה הכי עמוקות שלו. פעם חשב שהוא יודע הכל יותר טוב מכולם, שאין אחד שיכול ללמד אותו. ביום שני האחרון, כשחצי עולם עלה אליו לרגל לייעץ ולהציע, הוא הקשיב לכולם.
אם השתנה באמת? לא בטוח. אבל בוודאי הכין שיעורי בית. למד. סימן טעויות. הוא לוחץ היום ידיים כשהוא נכנס לחדר מלא אנשים. גם אם זה מכאני, כי "הבין שכך צריך ונכון", וש"הוא ייראה יותר טוב", פעם לא עשה את זה. למחרת הפריימריז, ביום שלישי, אפילו צלצל לדיין לדרוש בשלומו.
"מפויס", העידו עליו השבוע. "כבר בלי מרירות". הוא עדיין מרוחק, לא פתוח. קשה לנחש מה הוא מרגיש והוא לא מרבה לשתף. "דיגיטלי", הגדיר אותו אחד ממקורביו.
החיים הם מרתון. תזכרו
דעתו על יריביו הפוליטיים? לא מזמן פגש את ציפי לבני, במקרה, במלון בירושלים. בדרך כלל הם נפגשים באירועים מתוכננים. הפעם נתניהו לא התכונן לפגישה. הוא היה מופתע. בכל זאת, תיאר אדם שצפה בהם מן הצד, כשראה את לבני, קם. הוא רכס את כפתור הז'קט שלו, "כמו ג'נטלמן", וניגש לברך אותה.
לבני הייתה מנכ"לית רשות החברות הממשלתיות בקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה. בגדול, אומרים מקורביו, הוא חושב שהיא "אדם ראוי, אבל לא מנהיגה". רצונה להציג עצמה כ"אלטרנטיבה" קומם אותו. לבני, אמר להם, היא חלק אינטגרלי מהממשלה הנוכחית. עם ברק יחסיו מורכבים, אמביוולנטיים.
אהוד ברק ובנימין נתניהו צילום ארכיון: פלאש 90
שנים אחר כך התמודד נתניהו מול ברק על ראשות הממשלה. ברק ניצח. ביבי הפסיד. התמונה של ברק על כנף המטוס ההוא שימשה אותו בתעמולת הבחירות. בשיחות סגורות אומר עכשיו נתניהו ש"ברק יכול להיות שר ביטחון טוב". ברור שבשביל זה צריך נדוניה גדולה יותר משמונה מנדטים, כמו בסקרים.
ביום שני בבוקר התעורר נתניהו מוקדם והלך לחדר כושר. בשעה אחת עשרה וחצי הגיע לבנייני האומה להצביע יחד עם שרה, אשתו, ויוסי לוי, יועץ התקשורת שלו. אחר כך נסע לבקר את אביו. פרופ' בן ציון נתניהו חגג בקיץ האחרון יום הולדת 98. כשסיים את הביקור יצא לשתי פגישות עבודה בירושלים. משם נסע למלון קרלטון בתל אביב. נתן הרצאה על טרור ואיראן. בסיום ההרצאה נסע לאכול.
אז גם התחילו להגיע הידיעות על אחוזי הצבעה נמוכים. ביבי החליט לנסוע לגני התערוכה. הוא חשב לעשות שם סיור קצר ואז לחזור למצודת זאב, להמשיך בפגישות. אבל אז, אומרים מקורביו, התברר "גודל הברוך". השיטה הממוחשבת, התברר, הייתה "גרועה". נתניהו הגיע לגני התערוכה בשלוש ולא יצא משם עד למחרת בחמש בבוקר. הוא לא נח. בשלב מסוים יצא למזנון, לקנות נקניקייה. הוא היה רעב, אבל גם רצה לשדר "עסקים כרגיל". "צריך לפעול בשיקול דעת", אמר לאנשיו. את הנקניקייה אכל בתיאבון.
אחר כך הגיעו התוצאות. התגובה של נתניהו הייתה מאופקת. גם כששרו לו המתפקדים "הו הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא" הוא לא יצא מגדרו. בכלל, הוא זהיר עכשיו, ביבי. אפילו בשבוע שבו דיווחו הסקרים על 37 מנדטים לליכוד הוא לא מיהר לתפור חליפה.
הוא מקפיד לדבר רק על "במידה שניבחר", ו"יש סיכוי סביר שזה יקרה, אבל גם אין שום ביטחון". השנים שחלפו, אומרים מקורביו, לימדו אפילו אותו, היהיר, מידת צניעות. נתניהו, אמרו השבוע, כבר הבין מזמן שהמלוכה היא עניין חמקמק. הוא כבר ראה את הגלגל משני צדדיו: למעלה ולמטה. נחבט ונזרק ונישא על כתפיים.
שלוש פעמים במהלך השירות הצבאי שלו, אוהב נתניהו לספר, כמעט מת. פעם אחת כמעט טבע בתעלת סואץ, במלחמת ההתשה. כדור פגע בסירה שלו והוא קפץ למים. על הגב היה לו ארגז תחמושת. עודף המשקל גרם לו לטבוע. הפעם השנייה הייתה עם עוזי דיין, כשכמעט קפא למוות. בפעם אחרת קיבל מכת חום. נתניהו, אמרו השבוע מקורביו, יודע שהחיים הם מרתון; הוא כבר מזמן למד - זה לא נגמר, עד שזה נגמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
