אין בי אמפתיה למבצעי פוגרומים
מי שמבין ומצדיק את האבן אינו שונה ממי שמבין ומצדיק את חגורת הנפץ. תשובה למאשימיי מהימין
אני פוסח על התגובות המשוקצות. אני רוצה לענות, קחו זאת אישית, לאלה שטרחו להגיב באופן ענייני יותר. ובכן, אין בי שום חרטה. משום שאין בי שום אמפתיה למי ששופך חומצה על חיילי צה"ל. אין בי שום אמפתיה למי שמדינת ישראל הפכה לדידו למדינת אויב. אין בי שום אמפתיה לבחורה שירקה עליי משום שהגבתי על התבטאות גזענית שלה נגד החיילים ששומרים עליה.
אין בי שום אמפתיה למי שמחלל קברי מוסלמים, מנתץ מצבות, מרסס מגן דוד על שברי השיש ומשליך אותם על חיילים. אין בי שום אמפתיה למבצעי פוגרומים במוסלמים, או למי שאימץ את דרכי הפעולה של ניאו-נאצים באירופה. אפילו לא טיפה אחת של אמפתיה. לא אני השתגעתי, אלא מי שמתייחס לזן היהודי של ניאותנאצים בסלחנות או אפילו באהדה. מצטער, הם לא אחיי והן לא אחיותיי.
ידידי ועמיתי קלמן ליבסקינד כתב בשבוע שעבר מאמר, "דמוקרטיה מזויפת," שכל כולו טענות כלפי השלטון, החברה, התקשורת ומערכת המשפט. טענות שגם אני, בעוונותיי, חותם עליהן. טענות שכבר העליתי בעצמי. אבל, ריבונו של העולם, מה הקשר בין טענות נכונות להצדקת אלימות? מה הקשר בין ביקורת מוצדקת על התקשורת לבין חומצה על חיילים או פוגרום על ערבים? ליבסקינד עשה בדיוק מה שעושים אינטלקטואלים מ"כוחות הקדמה" באירופה, כאשר הם מעלים טענות, לפעמים נכונות, על המערב וקופצים להצדקת הטרור האיסלאמיסטי.
יסלח לי ליבסקינד, אבל העובדה שמהגרים בני דור שני או שלישי באירופה סובלים מאפליה אינה מצדיקה אנטישמיות או הכאת יהודים, או חילול קברים. וזה בדיוק מה שהוא עשה בהקשר של הפלנגיסטים בתוכנו. מותר וצריך לבקר הטיות פוליטיות של בג"ץ בלי לקפוץ למסקנה שאהוד ברק ודורית ביניש הם אויבי האומה. מותר וצריך לבקר את התקשורת על שמאלנות וברנז'איות ועוד רעות חולות, בלי לקפוץ למסקנה ש"כלי התקשורת היחיד שנותר הוא האבן." לא, קלמן ידידי. מי שמבין ומצדיק את האבן אינו שונה ממי שמבין ומצדיק את חגורת הנפץ.
הבעיה איננה עם הימין. אריה אלדד, ישראל הראל ובוגי יעלון, ולא רק הם, הביעו עמדה בוטה נגד הפלנגיסטים הללו. גם אם יש לי מחלוקת עם הימין הזה, זו מחלוקת לשם שמים. מחלוקת בתוך המחנה הציוני. יש מחנה אחר. מחנה האנטישמים האנטי-ציונים, שטוענים שהציונות היא גזל וגזענות.
הבחורה שעלבה בחיילים וירקה עליי והפורעים שהציתו בתי פלסטינים, מתעקשים להוכיח לאנטי-ציונים שהם צודקים. הצעירות והצעירים הללו, אלה מתוכם שמזדהים עם פוגרומים, עם שפיכת חומצה על חיילים, עם ניתוץ מצבות, עם גזענות - אינם אחיי ואחיותיי. אבל עדיין לא מאוחר. הם מוזמנים לחזור למשפחה. לשם כך הם צריכים להיות ציונים. לא פורעים ולא גזענים.
יסלחו לי עמיתיי העיתונאים, הפרשנים, המנחים, המגישים, אבל העליהום שנעשה על הליכוד בעת קבות הפריימריז, שכותרתו היא "מפלגת פייגלין" או "מפלגת הימין הקיצוני," הוא עוד הוכחה - יש הרבה - שיש רבים בתקשורת שמנסים לבצע חיסול ממוקד לליכוד. מה פתאום מפלגת פייגלין? במה בדיוק שונה הרשימה שנבחרה ביום שלישי מהרשימה של אריק שרון - כן, שרון - בשנת ?2004 הרי התוצאות היו צפויות לחלוטין.
לא רק פייגלין נבחר, טענה התקשורת, גם המורדים חזרו. וואו. ממש הוכחה. צריך להזכיר משהו: ההתנתקות שהוביל שרון היא היא הסטייה מדרכו של הליכוד. אלה שמשום מה קרויים "מורדים," דווקא הם, מייצגים את דרכו של הליכוד. בוודאי לאחר שקדימה התפלגה מהליכוד.
אבל
יש לאותם עיתונאים עוד הוכחה. אסף חפץ ועוזי דיין נדחקו למקומות לא ריאליים. וכי השניים הללו, שהביעו בעבר עמדות שמתאימות יותר למפלגת העבודה, הם ליכוד? אם יש משהו מוזר, הוא מצוי בכך שלמרות היוניות שלהם, דן מרידור ויוסי פלד נכנסו למקום ריאלי. הם גם קיבלו יותר קולות מפייגלין.
רוב מומלצי נתניהו זכו למקומות ריאליים. אבל פייגלין, והוא בלבד, הפך במעשה פלאים למנצח הגדול. אין גבול. ספק אם היה ניסיון כל כך בוטה, כל כך גס, כל כך לא הוגן של יצירת מצג שווא בניצוח ברוני התקשורת.
גם זה עדיין לא הכל. משהו מרתק ודומה מתרחש בימים אלה במרצ. היא עומדת להתחבר ל"תנועת השמאל החדשה." בתוך הקבוצה יש כמה שראויים לתואר "שמאל קיצוני." אפילו אנטינציוני. אחד מהבולטים בחברי הקבוצה טען בפולמוס שניהל איתי מעל במת "מעריב" ואתר nrg ש"אין עם יהודי".
הוא אף פעם לא הסתיר את עמדותיו. האיש הופיע בהרבה מאוד במות תקשורתיות כנציג בולט של הקבוצה החדשה. הוא התאום של פייגלין, אבל מצד שמאל. והנה, הפלא ופלא, הוא אף פעם, ממש אף פעם, לא הוצג כ"שמאל קיצוני." מה פתאום. הוא שייך לקבוצת "אנשי רוח."
אז נכון שפייגלין כתב הרבה יותר, אבל מה זה חשוב. התואר "איש רוח" שמור בעיקר לשמאל. רצוי הקיצוני. אין מה לומר, זה היה עוד מופע אימים של תקשורת אובייקטיבית. צפו לעוד מופעים רבים כאלה בחודשיים הקרובים.
למען הסר ספקות, פייגלין רחוק מהחתום מטה כרחוק מערב ממזרח. הוא אכן איש ימין קיצוני. סיקריקי לכל דבר ועניין. הגשמת המצע שלו תוביל לחורבן. איתו ובלעדיו לא הייתי מצביע לליכוד, ודווקא מסיבות לאומיות וציוניות.
משום שכל מפלגה שמצהירה במפורש על כוונתה להמשיך ולתרום ליצירת מדינה דונלאומית באמצעות עידוד או סיוע להתנחלות יהודית בתוככי אוכלוסייה פלסטינית היא מפלגה שפוגעת ברעיון הציוני. אין לזה שום קשר להמשך השליטה ביהודה ושומרון. השנ ליטה חייבת להימשך עד שיושג הסדר שיספק את הדרישות הביטחוניות של ישראל. זה לא עומד להנ תרחש בקרוב, בוודאי לא כל זמן שבאיראן שולטות האייתוללות, והחמאס הוא המפלגה האהודה ביותר על הפלסטינים. אבל זה כבר סיפור אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
