הפוליטיקאי שיצא נגד הקוראן: אני לא גזען
חבר הפרלמנט ההולנדי חירט וילדרס הרגיז את המוסלמים בסרט נגד הקוראן. כעת הוא מגיע לארץ לכנס שבו יקדם את משנתו. ראיון מיוחד

"פיטנה" - סרטון הפחדה בן 15 דקות, שמע עמיד פסוקים נבחרים מתוך הקוראן אל מול תמונות קשות של פיגועי התאומים ופיגועים נוספים כדי להזהיר מפני הסכנות שבאיסלאם - עורר סערה גדולה כאשר שוחרר לאוויר העולם בחודש מרץ האחרון.
תחנות הטלוויזיה בהולנד סירבו לשדרו (הסרט הועלה, בסופו של דבר, לאינטרנט), הולנדים רבים יצאו לרחובות הערים כדי להביע את מחאתם, ראש הממשלה ההולנדי, יאן פטר בלקננדה, התריע שהסרט עשוי לסכן את ביטחונם של אזרחים הולנדים בחו"ל, מזכ"ל האו"ם סיפק גינוי חריף, העולם הערבי שצף וקצף, ואל-קאעידה מיהרו להוציא פתווה נגד וילדרס.
זו לא היתה הפעם הראשונה שבה הסתבך וילדרס חובב הפרובוקציות. עמדותיו הלאומניות והתבטאויותיו הקיצוניות כנגד האיסלאם הוביע לו כבר ללא מעט איומים על חייו, ומאז שנרצח במאי הקולנוע ההולנדי תיאו ואן-גוך באמסטרדם ב-2004 (בעקבות "Submission"- סרט אנטי-איסלאמי קצר שעשה), הוא גם זוכה לאבטחה צמודה, 24 שעות ביממה.
בחודשים האחרונים מסתובב וילדרס בעולם עם סרטו ומדבר על האיום שהאיסלאם מציב בפני המערב. עכשיו הוא מגיע גם לישראל - מקום שאינו זר לו כלל. כשהיה בן 18 הגיע לארץ לראשונה ועבד במושב תומר שבבקעת הירדן, ומאז הספיק לבקר בה
"אני מאוד אוהב את ישראל", הוא אומר בראיון ל"המגזין". "אתם חולקים את הערכים שלנו. אתם הדמוקרטיה היחידה באזור שהוא הכל מלבד דמוקרטי. אני מודע לכך שזו לא העמדה הכי פופולרית במערב כיום. אם אתה חבר של ארצות הברית וישראל, רוב הסיכויים שתאבד קולות ולא תזכה בקולות. אבל זה עניין של עיקרון".
אתה עוקב מקרוב אחרי המצב הפוליטי בארץ?
"כן, אבל זה לא תפקידי להביע דעה בנוע שא או להתערב בעניינים הפוליטיים שלכם. זה תלוי בכם, לא בי. אתם צריכים לחיות עם התוצאות של ההחלטות שלכם. אבל אם הייתי ישראלי, סביר להניח שלא הייתי בצד השמאלי של המפה. בוא נגיד שיש לי הרבה סימפטיה כלפי מר אלדד. אני מבין עבור מה הוא נלחם".
וילדרס בן ה-45 הוא חבר פרלמנט משנת 1998 והוא יהיה הראשון להודות שהוא לא בדיוק הפוליטיקאי ההולנדי הממוצע. ראשית, יש עניין רעמת השיער המחומצנת שלו. שנית, הוא סולד מתקינות פוליטית ומקונצנזוס - שני מאפיינים דומיננטיים בתרבות ההולנדית. "אני אומר את מה שאני חושב, ולעתים קרובות אני מסתבך בגלל זה", הוא מספר.

למרות עמדותיו הקיצוניות, ואף שמבקריו הרבים רואים בו גזען, פשיסט ופופוליסט, בשנה שעברה הוא נבחר לפוליטיקאי השנה בהולנד בסקר שערכה אחת מרשתות השידור הגדולות במדינה, ה-NOS. אם לא די בכך, עושה רושם שהסערה הגדולה סביב סרטו, בתחילת השנה הנוכחית, רק סייעה להגדיל את הפופולריות שלו.
"עשיתי את 'פיטנה' כי רציתי להראות להולנדים מה הקוראן ומה האיסלאם מייצגים", אומר וילדרס. "רציתי להראות שאין לאיסלאם שום קשר לסובלנות ולדמוקרטיה. להוכיח שהאיסלאם לא בא למערב כדי להיטמע, אלא כדי לכפות את עצמו. ובסופו של דבר, אם ברצוננו להילחם על החופש שלנו אנחנו צריכים להוקיע את האיסלאם".
בחודשים שקדמו ליציאת "פיטנה" התפשטה באמצעי התקשורת ההולנדיים שמועה שלפיה וילדרס עומד לצלם את עצמו קורע את הקוראן. בסופו של דבר סצנה כזאת לא נכללה בסרט, וניתן לומר ש"פיטנה" התברר כסרט הרבה פחות קיצוני מהרושם שנוצר בתקשורת.

אבל למעשה זה היה צעד מבריק של יחסי ציבור מצדך. כולם בהולנד דיברו רק עליך ועל הסרט שלך, ואם תקרע או לא תקרע את הקוראן.
"הרבה אנשים חושבים שעשיתי פרובוקציה, שביקשתי להעליב את המוסלמים. אבל זה לא נכון. בסך הכל רציתי להראות שהעולם המערת בי נתון תחת איום, ולאיום קוראים איסלאם".
אתה לא חושב שזו בעיה להראות את האיסלאם ואת הקוראן בצורה כל כך חד צדדית? הרושם שהסרט שלך נותן הוא שכל מוסלמי הוא טרוריסט.
"בשום מקום ב'פיטנה' אני לא טוען שכל המוסלמים תומכים בג'יהאד. הסרט שלי עוסק באידיאולוגיה האיסלאמית ובקוראן, שהוא לדעתי ספר פשיסטי. הסרט אינו על המוסלמים. אין לי שום דבר נגד מוסלמים. אני לא שונא אף אחד, ואני לא נלחם באף אחד. אבל יש לי בעיה עם האידאולוגיה. זו אידאולוגיה טוטליטרית שהייתי משווה לקומוניזם או לפשיזם, או לכל אידאולוגיה אחרת שהיא לא חיובית במיוחד".
אתה לא רואה אפשרות שהמהגרים המוסלמים ישתלבו בחברה ההולנדית כמו שהמהגרים מסורינאם עשו בשנות השבעים?
"הם בהחלט יכולים להשתלב בחברה, אבל כדי לעשות את זה הם צריכים להיפטר מהקוראן. אני לא מאמין באיסלאם מתון. אני לא מאמין באיסלאם אירופי. אני לא שונא זרים ואני לא גזען. אני גם יודע שרוב המוסלמים בהולנד היום הם אזרחים שומרי חוק.
"אבל אני חושב שאם האיסלאם ימשיך להתחזק בחברה שלנו החברה שלנו תשתנה לגמרי. אפשר כבר לראות את זה במדינות שבהן האחוז של המוסלמים באוכלוסייה גדל. בבריסל, למשל, אנשים מקבלים מכות משום שהם שותים מים ברחוב בתקופת הרמדאן. אני לא מאמין בקשקושים של הפוליטיקלי קורקט - לא כל התרבויות שוות. אני חושב שהתרבות שלנו טובה יותר".
ואתה חושב שהתרבות המוסלמית היא תרבות מפגרת.
"כן. וזה מה שרציתי להראות בסרט. המטרה שלי לא היתה לפגוע במוסלמים. אם הם נפגעו, זו הבעיה שלהם, לא שלי".
הדרך העיקרית שבה וילדרס מציע לעצור את האיסלאם היא באמצעות הפסקת ההגירה המוסלמית להולנד. "לא משום שהם האנשים הלא נכונים, או מכיוון שהם כולם טרוריסטים, זה יהיה מטורף לחשוב כך", הוא אומר, "אלא כי אני מאמין שאם בחברה שלנו יהיו עוד מוסלמים - כבר עכשיו יש אצלנו מיליון מוסלמים מתוך 16 מיליון תושבים-המדינה שלנו תשתנה ונאבד את הזהות שלנו".
ומה עם אלו שכבר נמצאים בהולנד?
"צריך להיות הוגנים כלפיהם. אבל מי שעובר את הגבול צריך להישלח חזרה למדינה שלו. אם הם רוצים להשתלב על פי החוקים שלנו והתרבות שלנו הם מוזמנים להישאר".
אבל רק בתנאי שיוותרו על הקוראן.
"בהחלט. אני רוצה להוציא את הקוראן אל מחוץ לחוק. אני לא רוצה מסגדים בהולנד. אני לא רוצה בתי ספר מוסלמים בהולנד".
אז למעשה אתה מבקש למנוע מהמוסלמים את חופש הדת.

אם הבנתי נכון, אתה לא ממש מעוניין בדיאלוג עם הצד השני.
"מאיפה הבנת את זה?".
קראתי ציטוט שלך שבו אתה אומר שפשרה תימצא רק אם המוסלמים יסכימו לקרוע מתוך הקוראן את כל החלקים שלא מקובלים עליך.
"נכון מאוד. אם ניפטר מהחלקים הקשים של הקוראן הוא יהיה דק כמו ספר קומיקס של דונלד דאק. אבל אין בכך לומר שאינני פתוח לדיון. אחרי שהצגתי את 'פיטנה' הזמנתי שישה אימאמים הולנדים לדיון, ולמרבה הצער, אף אחד מהם לא הגיע. רציתי לדבר איתם על זה. שיגידו לי למה אני טועה. זה לא אני שלא מעוניין בדיונים. זה הם שלא רוצים לדבר איתי".
וילדרס אמנם איננו אופטימי במיוחד לגבי עתידה של הולנד, אך הוא בהחלט חוזה עתיד ורוד למפלגתו. לטענתו, על פי הסקרים האחרונים, זו צפויה להכפיל את כוחה בבחירות הבאות. "הרבה אנשים שונאים אותי בגלל מה שאני אומר", הוא מספר. "אבל מספר הולך וגדל של אנשים תומכים בי בגלל הדברים האלה. הולנד היא מדינה סובלנית, אבל אני מאמין שהיינו סובלניים מדי למשך זמן ארוך מדי. אין בעיה להיות סובלני כלפי הסובלניים, אבל במשך יותר מדי זמן גילינו סובלנות כלפי הבלתי סובלניים. וצריך לשנות את זה".