מלחמה קצרה למטרה ברורה

לקחי עבר ונסיבות ההווה מעניקים לנו עד שבוע של לחימה שתועלתה בצידה. על הקברניטים להגדיר משך לחימה קצר. פרשנות

ד''ר שמואל גורדון | 31/12/2008 18:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הקברניטים אינם מסוגלים להחליט: הפסקת אש חד-צדדית או הסלמת המבצע כדי לשחוק את החמאס. נדמה שלא הגדירו מטרה מדינית-אסטרטגית ברורה לפני שיצאו לקרב, ובינתיים שעון החול אוזל.

רוב מלחמות ישראל החלו בפעילות אווירית משמעותית ביותר. כך היה במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, במלחמת לבנון הראשונה, במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים כמו "דין וחשבון". אולם לאחר המתקפה הראשונה פחתה השפעתה על אויבינו. בכמה מקרים הוכנס כח קרקעי לשטח, אך גם כאן לאחר פתיחה מוצלחת הפך הכח היבשתי למטרה עבור מחבלים למיניהם.

חוק התועלת (או התפוקה) השולית הפוחתת שעובד היטב בכלכלה, משפיע גם על מלחמות שאינן נועדות להכרעה צבאית. רובן הופכות למאבק דמים מתמשך שתועלתו נשחקת ונזקיו עולים. לכן אופייה של הפעולה הצבאית והשגת מטרה צבאית מחייב מבצע קצר ויעיל וסיומו מוקדם ככל האפשר.

מהלך המלחמה כמעט ידוע מראש: התופעה של שחיקת השפעתה של הלוחמה האווירית ידועה ומוכרת. הצורך במלחמה קצרה מוכר וידוע. הדומיננטיות של הסביבה הבין-לאומית הוכחה לא אחת. ככל שההצלחה בתחום הצבאי גדלה - גוברת ההתנגדות בקרב הקובעים את ההצלחה המדינית. אם כן, גם התהליך המדיני מחייב מערכה קצרה, צבאית ומדינית, השגת הישגים מדודים היטב, מתונים ומוגבלים כמתחייב ממגבלת הזמן של הלחימה.

האפשרות הריאלית להפסקת אש חד-צדדית עלתה וירדה שכן לנוכח "הפצצות העומק" – שיגורי טילים לעומק ישראל – הפסקת אש עלולה להתפרש כמעט ככניעה. האפשרות השנייה היא להמשיך בפעולה כמו בימים אלו במשך זמן ארוך. גם אפשרות זו אינה ריאלית מכיוון שהעולם הנאור מעצב גישה עוינת לישראל.

אפשרות שלישית ומועדפת היא דווקא לגרום לשעון החול לעבוד מהר יותר, לגרום לסיום המלחמה בעמדת כח, ולהאיץ מהלכים שיכפו התערבות פעילה של כח חיצוני להשלטת סדר ברצועה. ההצלחה תלויה בגורמים חזקים מכוחו של צה"ל כמו עמדתן של ארה"ב, מדינות המערב, מדינות ערב המתונות, ארגונים בינלאומיים, דעת הקהל בישראל, והתקשורת בישראל ובעולם כמעצבת דעת קהל ועמדות מדיניות.
רגע לפני שהמאזן פונה נגדנו

כיצד להאיץ את שעון החול? ישנן כמה דרכי פעולה שביניהן אמורים הקברניטים לבחור. אחת מהן היא העצמת המתקפה האווירית במטרה להמחיש לסביבה הבינלאומית את כוונותיה של ישראל. המטרות אינן רק מחבלים וחוליות שיגור אלא מבנים אזרחיים גדולים וריקים מאדם לאחר שיוזהרו לפנותם. כפי שהפצצת הד'חיה בלבנון השיגה הסכמה של המעצמות, מדינות הליגה הערבית, ואפילו ממשלת לבנון, עם המטרות המוגדרות של ישראל - כך גם הפעם, אך ללא הרג אזרחים. השפעת המראה הוויזואלי עשויה להניב פירות ולגרום להצבת כוח בינלאומי ברצועה. לכאורה כדי לעצור את ישראל, אך בפועל כדי לשלוט ברצועה שליטה ביטחונית.

דרך נוספת היא "פילוח" רצועת עזה לכמה פלחים מבודדים באמצעות כח קרקעי כדי שפיקוד

החמאס יאבד כמעט מיד את השליטה בהם, את היכולת לרכז כוחות, לנייד משאבים ולנהל את הלחימה בכל אחד מהם. צעד שני יהיה ניקוי הדרגתי של פלח אחרי פלח כדי למנוע שיגורים לעומק ישראל, ונמשיך באלו המאיימים על שדרות ויישובי עוטף עזה.

ללא מטרה מדינית ברורה, ללא מנהיגות נחושה, אין סיכוי שהצבא יפעל בהגיון. ההמתנה הארוכה מתחילת השבוע פועלת לרעתנו. על הקברניטים להגדיר משך לחימה קצר, ובהתאם לכך מטרות מדיניות וצבאיות מוגבלות וברות השגה. לקחי העבר ונסיבות ההווה מעניקים לישראל לא יותר משבוע של לחימה שתועלתה בצידה. לכן יש להאיץ או להאט את הפעילות הצבאית כדי להשיג את האפשרי בימים ספורים אלו, ולסיים את הלחימה ביוזמתנו לפני שהמאזן יפנה נגדנו.

ד"ר שמואל גורדון הוא אל"מ במיל', טייס קרב לשעבר ומפקד בחיל האוויר

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''צבא וביטחון''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים