המבקר: רבים ממפוני ההתנתקות לא שוקמו
בדוח שעוסק בטיפול במפוני ההתנתקות קובע המבקר כי עבודת המטה הייתה חלקית ולא מעמיקה וכי הליך היישוב מחדש עלול להימשך שנים
"בהיעדר עבודת מטה ראויה, מאות משפחות נאלצות עדיין להתגורר בדיור ארעי ובאתרים זמניים שהרשויות אינן מטפלות בהם ומתחזקות אותם כראוי. במצב זה התושבים נפגעים ונמצאים בסיכון".
בעקבות תוכנית ההתנתקות, שיצאה לפועל באוגוסט 2005, פונו 1,751 משפחות מבתיהן ברצועת עזה ובצפון השומרון. המדינה אפשרה למפונים לקבל דיור קבע בשני מסלולים: האחד – מתן פיצוי כספי, והשני – מסלול קבוצתי המסדיר דיור קבע לקבוצת מפונים ביישובים קיימים שייקלטו אותם או ביישובים חדשים שיוקמו במיוחד לשם כך.
מרבית המשפחות, 1,113 במספר, הביעו את רצונן להצטרף למסלול הקבוצתי. למרות זאת, קובע המבקר בדוח כי 95% מהן טרם זהו לקבל את דיור הקבע.
לינדנשטראוס מותח ביקורת על עבודת המטה שעשתה מנהלת סל"ע (סיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון) לקראת הפינוי, וקובע כי הייתה חלקית ולא מעמיקה. "לא נקבעו כללים ואמות מידה שוויוניים, ברורים ושקופים בדבר הסיוע שאפשר לתת ליישובים הקולטים מפונים. היעדר עבודת מטה ראויה וסדורה הוא פגם מהותי, וגורם עוגמת נפש ונזק רב למפונים, ומכביד על תקציב המדינה".
לנוכח זאת קובע המבקר כי "על הממשלה להורות על קביעת קווים מנחים אשר יחייבו כל גורם שלטוני לעשות עבודת מטה סדורה ומתועדת קודם לקבלת ההחלטות, ועל אחת כמה וכמה החלטות כבדות משקל ורגישות".
במסגרת עבודת המטה שקדמה לפינוי הוגש דוח בדבר האפשרות לקלוט את המפונים באזורי עדיפות לאומית. אולם הדוח קבע כי החלופות לא התאימו לרצון רוב המפונים, ולכן התעכב הליך
עוד נקבע כי בחוק ההתנתקות נקבעו תמריצים למפונים שיבחרו להתיישב באזור עדיפות לאומית, אולם בפועל הם הפכו להיות בלתי אפקטיביים שכן הם ניתנו גם למי שלא התיישב באזורים אלה. בנוסף לכך, שיקום המפונים מבחינה כלכלית היה לקוי ונתגלו ליקויים רבים בהיערכות למתן שירותי רווחה למפונים.
"הרשויות, ובראשן מנהלת סל"ע, ממשיכות לפעול באיטיות שאינה עולה בקנה אחד עם האחריות הכבדה שהוטלה על כתפיהן, והן טרם מילאו את חובתן לדאוג לשיקומם של המפונים", מסכם לינדנשטראוס. "על ממשלת ישראל ועל רשויות המדינה לפעול כולן במשותף באורח נחרץ וללא פשרות לשיקום מיידי של המפונים".
מנהלת סל"ע נמסר בתגובה לדוח המבקר: "מבקר המדינה עמל במשך שלוש שנים על דוח הטיפול במפונים, אולם לא מצא לנכון עד לרגע זה להעבירו למשרדי הממשלה. מי שקיבל את הדוח מהמבקר היו קודם כל העיתונאים ולאחר מכן חברי הכנסת. על כן אין באפשרותנו להגיב על תוכנו".
הם המשיכו ואמרו כי "ישובם מחדש של מפוני גוש קטיף הוא פרויקט לאומי שלקחו בו חלק גורמים רבים". על פי התגובה: "מטיוטות הדוחות השונות שהועברו על ידי מבקר המדינה, לא עלתה ביקורת כלפי פעילות המנהלה בעניין קצב הטיפול בישוב המפונים בבתי הקבע, אלא טענה כי עשתה יתר על המידה למען מפוני גוש קטיף, לעיתים, כך נטען, מבלי להקפיד על הכללים".
"כיום, שלוש שנים לאחר ההתנתקות, יש פיתרון לכל 1,100 המשפחות המעוניינות לשמור על המסגרת הקהילתית. 650 מגרשים כבר נמסרו למשפחות ו-1,200 מגרשים ברחבי הארץ ממתינים ללא דורש מצד אוכלוסיית המפונים".
הם המשיכו וציינו כי מנתונים הנמצאים בידי המנהלה עולה כי הסכום הכולל שהושקע עד כה בתהליך ההתנתקות ובשיקום המפונים עומד על כ-8 מיליארד שקלים. "הסכום כולל את עלויות משרד הביטחון, כספי הפיצויים, השקעה בתשתיות וסיוע חברתי שנועד לשמר את חיי המשפחה והקהילה להם היו מורגלים המתיישבים", הסבירו.
נא להמתין לטעינת התגובות
