בין עזה לשדרות: ילדים בקו האש והרקטות

המתקפה הצבאית הכניסה אלפי ילדים לקו האש בשני הצדדים. פסיכיאטרים הביעו חשש כי המצב יהפוך את ילדי עזה לקיצונים

ניק רוברטסון | 8/1/2009 13:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מוחמד אבו חסנין הוא אולי ילד קטן, אבל מבוגר מספיק כדי לדעת שהוא מפחד מההתקפות הישראליות בעזה. "כאשר היהודים מפציצים אותנו כאשר אנחנו ישנים, אנחנו מפחדים", הוא אומר.
 
ניק רוברטסון מדווח על ילדי עזה ושדרות

חסנין הוא ילד אחד מעזה שדיבר בכנות על ההתקפות עם קריין בתחנת הטלוויזיה של חמאס. רופאים זרים אמארו כי ילדים כמוהו מהווים כשליש מהקורבנות בבית החולים המרכזי של עזה. וכעת החמאס וכלי התקשורת שלו הופכים אותם לפנים של המתקפות.

הילדים ראו מחזות קשים של טרגדיה: החברים שלהם נפצעו ונהרגו וגופותיהם המדממות שוכבות ברחובות. חסנין אומר שאלה מראות שהוא לעולם לא ישכח. הוא ישמור אותם מאוכסנים עד אשר יהיה מבוגר מספיק על מנת לעשות משהו לגבי זה. "כאשר נתבגר, נפציץ אותם בחזרה", ציטט המתורגמן את של סי-אן-אן את דברי הילד בטלוויזיה של החמאס.

פסיכיאטרים טוענים כי הרגש הזה עלול להיות אחראי לעתיד מפחיד – שהאלימות שהילדים עדים לה כעת תהווה את הזרעים לאלימות נוספת בעתיד.

בעזה, ילדה קטנה בוכה בעת שהיא מדברת על חברה שלה שנהרגה בהתקפה על בית חמאס. "היא הייתה יכולה להיות אחותי", אמרה הילדה בדמעות. "היא הייתה החברה שלי, אבל אולי אחותי יכולה למות יום אחד, אני לא יודעת. אני מפחדת".
אתגרים עצומים

הפסיכיאטר מעזה, איאד א-סראג', אמר כי טראומות דומות שעברו ילדים באינתיפאדות הקודמות הובילו לתוצאות אלימות. "הילדים כיום מתנסים עם סוג רציני של טראומה ואני מפחד מהעתיד", אמר. "הילדים של האינתיפאדה הראשונה זרקו אבנים על החיילים הישראלים. ובשל הטראומה שהם עברו, עשר שנים לאחר מכן הילדים האלה הפכו למחבלים מתאבדים".

בשום מקום לא בטוח עבור הילדים ורבים מהם ללא מזון. ביום ראשון שלחו חברי הצוות של ארגון "הצל את הילדים" חבילות מזון ל-641 משפחות – קרוב ל-6,000 בני אדם, כולל יותר מ-3,000

ילדים – בעיר עזה, במזרח ג'בליה, בבית לאהיא, בבית חנון ובאום א-נאסר. אולם הקבוצה מסרה כי התקפות האוויר המתמשכות וקרבות היבשה מסכנים את התנועה עבור המשפחות הנזקקות.

"המצב הגיע לרמה קריטית עבור הילדים שנחשפו לאלימות, לפחד ולאי הוודאות", אמרה אנני פוסטר, ראש הצוות לתגובת חירום של "הצל את הילדים". "הורים ניצבים בפני אתגרים עצומים בהגנה על ילדיהם. או שהם לא יכולים לעזוב את ביתם כדי למלא את צרכיהם הבסיסיים מחשש שיילכדו בקו האש או שהם נאלצים לעזוב את בתיהם כדי למצוא מקלט".

במילה אחת: פחד

ברחובות עזה, שם פועלים כוחות הקרקע הישראליים, ובצד הישראלי, שם פוגעות הרקטות של חמאס, הרחובות ריקים. אפילו מגרשי המשחקים עבור הילדים מצוידים במקלטים.
 

ניק רוברטסון
ניק רוברטסון צילום באדיבות סי-אן-אן
האזעקות צועקות בצד הישראלי ומזהירות מפני התקפות הרקטות. כאשר הם נשאלים מה הם חושבים כאשר הם שומעים את האזעקה, הילדים עונים במילה אחת: "פחד".

האיום של ירי החמאס על דרום ישראל נלקח ברצינות רבה ביותר, וכמעט כל בתי הספר בטווח הרקטות נסגרו והילדים הונחו שלא להגיע. לפי הממשלה הישראלית, 300 אלף תלמידים מושפעים מהמצב. האיום על הילדים הוא משהו, אולי הדבר היחיד, שהאנשים משני צדי הגבול מסכימים עליו.

גבי שרייבר, פסיכיאטר בבית החולים ברזילי, אומר כי הילדים הישראלים מקבלים סיוע מצוין ועזרה מובנית – משהו שהוא מפחד שהילדים בעזה לא מקבלים. ואם הם לא מקבלים את התמיכה שהם זקוקים לה בשביל עתיד טוב יותר, שרייבר מודאג ממה שיקרה להם.

"איפה יש להם תקווה וכיצד הם יכולים לשרטט את העתיד במוחם?", שאל שרייבר. "הם יכולים להפוך לקיצונים".

ניק רוברטסון הוא כתב בינלאומי בכיר של רשת CNN. כיום הוא מסקר את המלחמה בדרום מטעם הרשת שמקיימת סיקור שוטף של המצב.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים